עוד משכנתאות: עלייה של 51 מיליארד שקל באשראי למגזר הפרטי
הציבור ממשיך לקנות דירות וליטול משכנתאות - עם עלייה של 51 מיליארד שקל באשראי למגזר הפרטי במחצית הראשונה של 2024. כך עולה מדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם היום בנק ישראל. הדו"ח מספק ניתוח מעמיק של המגמות והסיכונים במערכת הפיננסית של ישראל. הוא גם מצביע על כמה נקודות מרכזיות שמשפיעות על הכלכלה הישראלית, ומדגיש את הצורך במעקב והיערכות.
במהלך השנה האחרונה העלה בנק ישראל את הריבית הבסיסית כדי להתמודד עם לחצי האינפלציה. עלייה זו השפיעה ישירות על ההלוואות והמשכנתאות של משקי הבית במדינה. כך לדוגמה, משפחה שלקחה משכנתה בריבית משתנה עשויה לחוות עלייה של מאות שקלים בהחזר החודשי שלה. הדבר מגביר את הלחץ הכלכלי על משקי הבית ומציב אתגר בניהול התקציב המשפחתי.
קצב עליית מחירי הדירות התמתן צילום: shutterstock
לאחר תקופה ממושכת של עליות מחירים, שוק הנדל"ן הישראלי מראה סימנים ראשונים של התמתנות, כך על פי הדו"ח. מצוין בו כי קצב עליית מחירי הדירות התמתן, בין היתר בעקבות העלאת הריבית והגדלת ההיצע. עם זאת, המחירים עדיין גבוהים יחסית, וממשיכים להוות מכשול עבור רוכשי דירות פוטנציאליים.
יחס ההון של הבנקים נותר גבוה
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הדו"ח מדגיש את החוסן של הבנקים בישראל. יחס ההון שלהם נותר גבוה, ותיקי האשראי מצביעים על הלוואות בסיכון לא גבוה מדי. למרות האתגרים הגלובליים, כמו אי הוודאות הכלכלית בעולם והמתחים הגיאופוליטיים, הבנקים הישראליים ממשיכים להציג יציבות ולתמוך בפעילות הכלכלית במשק.
המצב הביטחוני הקשה השפיע באופן משמעותי על המאקרו. נרשמה האטה בפעילות הכלכלית עם עלייה בצורכי המימון של הממשלה וצמיחה בעלויות המימון עקב עליית ריבית וההידרדרות בדירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות. מצב זה מדגיש את רמת הסיכון הגבוהה בערוץ המאקרו, כשהתחזיות הכלכליות אינן יציבות ורמת הפעילות הכלכלית נותרת נמוכה מהרגיל. בנוסף, חלה עלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל - מה שבא לידי ביטוי בהתייקרות הביטוח על חובות הממשלה. עוד עולה מהדו"ח כי מלחמת חרבות ברזל והמצב הביטחוני המתוח הובילו גם לעלייה בתשואות על אג"ח ממשלתיות - מה שמשפיע על יכולות המימון של הממשלה ומגדיל את עלות החוב הציבורי.
הכלכלה הישראלית אינה מנותקת מהעולם, והדו"ח מתייחס גם לסיכונים הגלובליים שעלולים להשפיע עליה. האטה כלכלית במדינות מובילות, שיבושים בשרשראות האספקה העולמיות ועלייה במחירי האנרגיה עשויים להשפיע על היצוא הישראלי ועל המחירים במשק המקומי.
מדדי המניות נותרו בתמחור נמוך ביחס לשווקים הבינלאומיים
- האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים...
בתחום של שוק המניות, המדדים המקומיים עלו במתינות, אך נותרו מתומחרים ברמה נמוכה ביחס לרווחיות של החברות ולמדדים בשווקים בינלאומיים. לעומת זאת, ערוץ האשראי הציג כאמור צמיחה של 51 מיליארד שקל במגזר הפרטי - בייחוד בתחום הנדל"ן והמשכנתאות. אף ששיעורי הפיגור באשראי נותרו נמוכים לעומת היקף החוב הכולל, ניכרת עלייה קלה בהם במגזרים מסוימים, בייחוד בקרב עסקים גדולים ובקרב חברות בנייה - דבר שמצביע על פגיעות מסוימת בענף.
- 1.הציבור מתארגנים על היפר אינפלציה (ל"ת)ר 11/11/2024 22:06הגב לתגובה זו
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
