הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מתקפת סייבר
צילום: copilot - microsoft

"44% מהארגונים בישראל חוו עלייה בתקיפות סייבר מאז תחילת המלחמה"

מסקר של יוניקורן הסייבר פנטרה עולה כי כמעט מחצית מהארגונים הישראלים חוו עלייה בניסיונות תקיפת סייבר עליהם מאז תחילת המלחמה; עם זאת, החברות הישראליות חוו פחות פריצות בפועל: "מה שעשוי להעיד על הערכות ורמת מוגנות גבוהות יותר לפריצות סייבר בישראל לעומת שאר העולם"
רוי שיינמן |
נושאים בכתבה חרבות ברזל סייבר פנטרה

בשנת 2024, חברות ישראליות השקיעו יותר באבטחת מידע מאשר חברות בעולם. כך עולה מדו"ח של יוניקורן הסייבר פנטרה, המפתחת פלטפורמת אימות אבטחת סייבר ובדיקות חדירות אוטומטיות. החברה ערכה את הסקר בקרב 500 חברות המעסיקות 1,000 עובדים ומעלה, בארץ ובעולם (צפון אמריקה, אירופה, מזרח אסיה וישראל).

על-פי הדו"ח, חברות ישראליות חוו פחות פריצות בהשוואה לחברות בעולם כולו, מה שעשוי להעיד על הערכות ורמת מוגנות גבוהות יותר לפריצות סייבר בישראל לעומת שאר העולם. 51% מהארגונים בעולם העידו כי התמודדו עם פריצות בפועל למערכות המידע הארגוניות, לעומת 32% מהארגונים בישראל. יחד עם זאת, 44% מהארגונים בישראל העידו כי מאז אירועי ה-7 באוקטובר הם התמודדו עם עליה בתדירות ניסיונות התקיפה על מערכות המידע שלהם.

לפי הסקר, כ-44% מהארגונים בישראל חוו עליה בניסיונות תקיפת סייבר עליהם מאז תחילת המלחמה, כאשר 8% דיווחו על עלייה משמעותית. 

קרדיט: פנטרה

קרדיט: פנטרה

עלייה זו בתקיפות עולה בקנה אחד עם הדו"ח של הרשות הלאומית להגנת הסייבר שמצא כי מאז תחילת המלחמה, מספר מתקפות הסייבר שישראל חוותה היה גבוה פי 2.5 מאשר בשנים קודמות. בעוד ש-44% ממנהלי אבטחת המידע דיווחו על עלייה בתדירות התקיפות מאז תחילת המלחמה, רק 2% מהמשיבים דיווחו על פריצה מאז 7 באוקטובר 2023.

 

הישראלים משקיעים יותר בהגנת סייבר וחווים פחות פריצות בפעול

למרות העלייה בניסיונות התקיפה, מהדוח עולה כי רק 32% מהארגונים הישראליים שנבדקו דיווחו כי חוו פריצה כתוצאה מתקיפות סייבר במהלך 24 החודשים האחרונים, נמוך מהממוצע העולמי שעומד על 51%. 94% ממנהלי אבטחת המידע שדיווחו על פריצה ציינו כי הייתה השפעה על סודיות, שלמות ו/או זמינות סביבות ה-IT שלהם, בעוד שרק 6% דיווחו כי לא הייתה השפעה משמעותית כתוצאה מהפריצה.

קרדיט: פנטרה

קרדיט: פנטרה

פער בולט בין ישראל לשאר העולם נרשם בגובה ההשקעה בהגנות סייבר. בעוד ארגונים בישראל מטמיעים בממוצע 65 פתרונות אבטחה, הממוצע העולמי עומד על 53 כלי סייבר.

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד עולה מהמחקר, כי למרות המגמה המדוברת של קונסולידציה בענף הסייבר וצמצום מספר ספקי הפתרונות, 64% ממנהלי אבטחת המידע הישראלים דווקא עיבו את מערך הגנת הסייבר הארגוני בכלים נוספים במהלך 2024. המגמה עומדת בהלימה לתקציבים המוקצים להגנות הסייבר ולראייה מגמת הצמצום וההקפאה של תקציבי סייבר מתונה יותר בישראל מאשר בשאר העולם: 50% מהחברות בארץ לעומת 36% מהחברות בעולם העידו שב-2024, התקציבים שלהן גדלו משמעותית.

 

ההנהלה והדירקטוריונים יותר מעורבים בארץ

עם העליה במספר אירועי הסייבר בעולם על הנזקים הכספיים והפגיעה התדמיתית שהם גרמו, ועם ההשפעה של אירועים אלה על האחריות האישית של נושאי משרה בחברות, ניתן לראות גידול גם ברמת המעורבות של ההנהלה והדירקטוריונים ברמת המוכנות של הארגונים שלהם.

על-פי המחקר של פנטרה כ-50% ממנהלי אבטחת המידע בעולם מדווחים להנהלת ודירקטוריון החברה על מצב אבטחת המידע ומוכנותה להתמודד עם תקיפות סייבר באופן שוטף. בישראל רמת המעורבות של נושאי המשרה גבוהה אף יותר: כ-60% מהדירקטורים וחברי ההנהלה מתעניינים בנתונים על מוכנות החברות להתקפות סייבר.

ההנחיה החדשה של הרשות להגנת הפרטיות תחייב את הדירקטוריון לפקח על אבטחת המידע בארגוניהם, מה שעשוי לתמוך בהמשך מגמת העליה במעורבות דירקטוריונים בתחום סיכוני הסייבר בארגונים בשנים הקרובות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

להמשך הכתבה לחץ כאן
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)

האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?

ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח

מנדי הניג |
נושאים בכתבה יוסי כהן

כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח. 

פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות"  הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".

היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.

פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"

במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".

בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?" 

‏חבקין: "אפשר לומר".

‏חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?" 

להמשך הכתבה לחץ כאן