שקל דיגיטלי לכולם, בכל מקום, בכל מקרה (כמעט) ולכל גיל

הגישה המסתמנת בשלב זה היא להגדיר את השקל הדיגיטלי כ"הילך חוקי". במילים אחרות, השקל הדיגיטלי ישמש כאמצעי תשלום שעל-פי דין לא ניתן לסרב לקבלו. שקל דיגיטלי יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק, ובדומה למזומן, ישמש כהתחייבות המונפקת ע"י הבנק המרכזי.

• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החלטות ועדת ההיגוי של השקל הדיגיטלי בשלב זה הן שכל תושב חוקי בישראל יהיה זכאי לקבל גישה לשימוש בשקל דיגיטלי. הגילאים לפתיחת חשבון/ארנק יהיה נמוך או שווה לזה הדרוש לצורך פתיחת חשבון בנק. לא יהיה גיל מינימום לשימוש בשקל הדיגיטלי - ילדים בכל גיל יוכלו לשלם, לקבל תשלומים ולהחזיק בשקל דיגיטלי דרך תת-חשבון/תת-ארנק המקושר לחשבון הורה. אחד החידושים הנדונים הוא האפשרות לבצע תשלומים לא מקוונים, בפרט במצבי חירום, ותשלומים "אנונימיים".

בשלב זה מסתמן שהגישה של לקוחות אל השקל הדיגיטלי תתבצע באמצעות גופים מתווכים - ספקי תשלום (PSPs).

הדרך ליצירת "אפקט רשת" עשויה להיטיב עם התאגידים הבנקאיים וחברות כרטיסי האשראי 

השקל הדיגיטלי יתקיים במקביל למזומן, ולכן בעוד שבתי עסק, ממשלה ורשויות לא יוכלו לסרב לקבלו, הצרכנים יוכלו לבחור שלא לעשות בו שימוש.

בשלב זה, הכוונה היא ש"אפקט הרשת" יתבצע, בין היתר, דרך ביצוע וקבלת תשלומים של הממשלה, הנגשת השקל הדיגיטלי טכנולוגית לבתי העסק ולמשתמשי הקצה והגדרת השקל הדיגיטלי כהילך חוקי. אך לא רק. דרך נוספת אשר נשקלת עוברת ב"חובת ההשתתפות". וזה אולי אחד הדברים המעניינים ביותר בהקשרו של הפרויקט. אז על מי היא תחול ועם מי היא בעיקר מיטבה?

ממשלה ורשויות – עיריות, ביטוח לאומי, רשות המיסים, בתי המשפט וכיוצא בזה. השקל הדיגיטלי עשוי לשמש לגביית קנסות, אגרות, ומתן קצבאות דיגיטליות. הוא עשוי לתמוך ב-DvP של רישיונות ממשלתיים דיגיטליים ומסחר בבעלויות רשומות דיגיטליות, ועשוי להיות גם תשתית למערכות מס וניכוי במקור אוטומטיות עתידיות.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

בנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלום מהותיים – כדי להגדיל את היקפי השימוש, ניתן יהיה לשקול רגולציה שתחייב גופים פיננסיים, ובפרט את הבנקים, חברות כרטיסי אשראי וספקי שירותי תשלומים מהותיים אחרים לשמש כספקי תשלום במערכת ולספק שירותי ארנק ושירותים נוספים קשורים.

החידוש הממשי המוצע בהקשרו של השקל הדיגיטלי הוא לאפשר ספקי שירות "מתמחים". בניגוד לבנק שחייב לשרת כל לקוח, ספק השירות יהיה רשאי לשרת לקוחות בגזרת ההתמחות שהוא בחר בלבד. למשל יהיו ספקי תשלום שיוכלו לפתח פתרונות ארנק ייעודים לקהל הלקוחות שלהם (נהגי מוניות, סטודנטים, מסעדות וכו').

חובת ההשתתפות על הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וספקי שירותי תשלום גדולים נראית ברורה, ובחלק מהמקרים קיימת גם היום במערכות תשלומים קיימות. לצד נטל רגולטורי נוסף אפשרי, חובת השתתפות זו עשויה לפתוח בפניהם דווקא עולם של הזדמנויות חדשות ומתן אפשרות לתוספת משלימה לסל מוצרים ושירותים שקיימים שגופים אלה מספקים. חברות תשלומים וחברות כרטיסי אשראי יוכלו לאפשר למשל קישור כרטיסי חיוב ישירות לחשבונות השקל הדיגיטלי במקום לחשבונות בנק מסורתיים.

בעולם הקיים בו גופים אלה ממילא בעלי תשתיות טכנולוגיות רחבות, בעלי ניסיון בהנגשת שירות לכלל האוכלוסייה ויכולת לספוג את עלויות השירות, הטלת חובה לשווק ארנקי שקל דיגיטלי עשויה לפגוע בתחרות מול נותני שירותי תשלום שאינם תאגידים בנקאיים או ספקי שירותי תשלום מהותיים, ואף עשוי למנוע שירות מאוכלוסיות קצה שאין להם חשבונות בנק. מאידך, יתכן ודווקא לצורך הנעת תהליך רוחבי ומשמעותי דוגמת השקל הדיגיטלי אפקט הרשת חייב לעבור ב"חובת ההשתתפות" של השחקנים המוכרים והקיימים בשוק.

השקל הדיגיטלי, לו יונפק בישראל, עשוי לחולל מהפכה בשוק התשלומים ולהגביר את התחרות בתחום, והוא חובה בתוכו הן הזדמנויות בפיתוח מוצרים חדשים ושיפור חוויות תשלום קיימות, אך גם הזדמנויות טכנולוגיות רבות שכדאי לעקוב אחריהן.

איפה כבר קיים מטבע מקומי דיגיטלי?

האם אין חשש שתהיה "הברחה" של כספים החוצה?

שני גלנט-פרנקפורט, שותפה, מחלקת בנקאות ופיננסיים, במשרד גולדפרב גרוס-זליגמן ושות', חברה בפורום "משתמשי הקצה" של פרויקט השקל הדיגיטלי של בנק ישראל