מיסים ומחשבון
צילום: freepik

המחיר של 9 ימים: מוכרי דירה ישלמו יותר במס רכישה

זוג חתם על עסקה למכירת דירתם כמה ימים לפני שהורד מס הרכישה. הם פנו לבית המשפט בדרישה לשלם רטרואקטיבית את שיעור המס החדש, ובכך לחסוך עוד 60 אלף שקל. לטענת רשות המסים, לא ניתן לשנות זאת, ואין חובה לפרסם מראש את השינויים במסים
עוזי גרסטמן | (5)

כמה ימים יכולים להכריע בין רווח ענק להפסד - זה מה שקורה בבורסה לעתים. זה יכול להיות גם ההבדל בין רווח נאה לבוננזה. לעתים אנחנו, הישראלים, מרגישים שדפקו אותנו, ורוצים לשנות את מר גורלנו, לשם כך אנחנו מנסים להיעזר, לעתים, בבתי המשפט, כדי לקבל פתרון צודק, כפי שאנחנו לפחות רואים זאת. כך היה גם במקרה הבא

בפסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כוועדת ערר, נדונה תביעה בנושא מיסוי מקרקעין שבה ביקשו בני זוג, שהפסידו סכום של כ-60 אלף שקל, להשיג הכרה והחזר מס רכישה בעקבות שינוי במדרגות המס. השופט אביגדור דורות, שעמד בראש ועדת השיפוט בתיק הזה, קבע כי העוררים לא זכאים לקבל את החזר המס, מכיוון שהחתימה על חוזה הרכישה בוצעה כמה ימים בלבד לפני כניסת שינוי החוק לתוקף.

> מדריך מס רכישה של ביזפורטל: כל מה שצריך לדעת

ב-20 ביולי 2020 חתמו בני הזוג על הסכם לרכישת דירה בשווי של 2.29 מיליון שקל בירושלים, ושילמו את מס הרכישה תמורתה בהתאם למדרגות המס שהיו תקפות באותה העת, כלומר 8% משווי הדירה. כמה ימים לאחר מכן, ב-29 ביולי 2020, נכנס לתוקפו שינוי במדרגות מס הרכישה שהוריד את שיעור המס, והיה מאפשר להם לשלם מס מופחת של 5% במקום 8%. בעקבות שינוי החוק, פנו בני הזוג בבקשה להחיל את השינוי רטרואקטיבית, כך שיוכלו ליהנות מההטבה החדשה, אך נתקלו בסירוב מצד רשות המסים.

בני הזוג טענו כי לא ניתנה לציבור כל אינדיקציה מוקדמת על השינוי המתקרב במדרגות המס, ולכן לא יכלו לתכנן את העסקה בהתאם. לטענתם, מדובר במהלך שהציב אותם במקום בעייתי, ובעקבותיו הם נאלצו לשלם סכום גבוה יותר מכפי שהיו משלמים אם השינוי היה מתרחש מוקדם יותר, או אם היו מודעים לו בזמן. לטענתם, היתה חובה על רשות המסים ליידע את הציבור על הכוונה לשנות את מדרגות המס, ואילו הסתרת המידע יוצרת פגיעה באינטרס ההסתמכות של הציבור.

בני הזוג ביקשו להחיל על עניינם את מדרגות המס המופחתות, בטענה כי השינוי במדרגות המס הוא מהותי, והחלתו הרטרואקטיבית תבטא צדק כלפי הרוכשים שביצעו עסקות זמן קצר לפני השינוי. עוד נטען על ידם כי אי יידוע של הציבור בדבר השינוי הפוגע במדרגות המס יצר אפליה בינם לבין רוכשים אחרים, שהספיקו ליהנות מהמדרגות החדשות.

רשות המסים טענה כי אין בסיס חוקי להחלת השינוי באופן רטרואקטיבי, והסבירה כי שיעורי המס מתבססים על מועד העסקה ולא ניתן לשנותם על בסיס שינויים חקיקתיים שהתרחשו לאחר ביצוע העסקה. לפי הרשות, בני הזוג חתמו על חוזה הרכישה לפי מדרגות המס הישנות שהיו בתוקף במועד העסקה, והוראת השעה שהפחיתה את המס הוחלה רק על עסקות שנחתמו החל מ-29 ביולי 2020 ואילך.

בנוסף, הרשות טענה כי במועדים הרלוונטיים לא היתה כל חובה ליידע את הציבור על שינויי חקיקה הצפויים, וממילא אין מקום לטענות בדבר פגיעה באינטרס ההסתמכות.

השופט דורות הדגיש בפסק הדין שפרסם את החשיבות של עמידה במועדים קבועים לצורך חישוב מס הרכישה. הוא כתב כי, "הנקודה המכריעה היא כי שיעור החבות במס נקבע על פי היום בו התבצעה העסקה". לדבריו, שינויי חקיקה אינם יכולים להיות מוחלים רטרואקטיבית על עסקות שבוצעו במועדים שקדמו לשינוי, מכיוון שהדבר יפגע בוודאות וביציבות הכלכלית של המערכת.

קיראו עוד ב"משפט"

לגבי הטענות בני הזוג על כך שלא ניתנה לציבור הודעה על השינוי הצפוי, ציין השופט כי אין כל חובה חוקית של רשות המסים או של משרד האוצר לפרסם כוונות לשינויים חקיקתיים לפני שהם התקבלו.

"בהיעדר חובה שכזו," נכתב בפסק הדין, "לא ניתן לקבוע כי התקיים כאן מחדל מצד הרשות. מדובר בשיקול דעת כלכלי של המחוקק, ובמקרים כאלה אין חובה ליידע את הציבור מבעוד מועד".

מקרה זה ממחיש את ההשלכות של חקיקה מאוחרת או תיקונים המתבצעים לאחר התגבשות עסקות. בני הזוג היו אמנם קרובים מאוד לזכאות להטבה במס, אך העובדה שחתמו על העסקה כמה ימים לפני כניסת התיקון לתוקף - גרמה להם להפסד כספי ניכר. הם שילמו מס רכישה גבוה יותר, בהיקף של 60 אלף שקל, מבלי שיוכלו ליהנות מהקלות המס שהיו תקפות מייד לאחר מכן.

מסקנת השופט דורות היתה ברורה: "קביעת שיעורי החבות במס צריכה להיעשות על פי היום בו התבצעה העסקה בפועל, ולא על פי ציפיות או הסתמכות על שינויי חקיקה שטרם נכנסו לתוקף".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנטולי 01/12/2024 21:04
    הגב לתגובה זו
    חבל על כספי המסים שלנו שנשדדים ע"י ההנהגה החרדית הארורה
  • החרדים עדיין מחפשים את הכסף. (ל"ת)
    יעקב 05/12/2024 19:54
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    חנוך 30/11/2024 23:59
    הגב לתגובה זו
    לגבי תאריך שינוי מדרגות מס רכישה. בד"כ נותנים התראה לציבור כדי שיוכל לחשב את צעדיו בהתאם. מוזר ולא צודק.
  • 2.
    הומלס 30/11/2024 15:12
    הגב לתגובה זו
    האם זה גם נכון לגבי חקיקה רטרואקטיבית שהיא תמיד לטובת האוצר.
  • 1.
    כלכלן 30/11/2024 15:01
    הגב לתגובה זו
    אין לי בעיה אם העובדה שלא נתנו לזוג להנות מהמדרגות המופחתות - זה לשון החוק - אבל לא ברורה לי הקביעה שרשות המסים לא חייבת לפרסם כוונתה לשנות החוק ??? נכון לפי הלך הרוח של בג"צ הכל מותר אלא אם כן נפגע אחד המקורבים שלהם - בושה בושה בושה
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.