הכנסת אישרה בקריאה טרומית: תקציב תאגיד השידור הציבורי יעבור לשליטת הממשלה
שינוי במעמד התקציב של התאגיד
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שתעביר את תקציב תאגיד השידור הציבורי לשליטת הממשלה, כך שייאושר במסגרת תקציב המדינה מדי שנה ויהיה נתון לקיצוץ אפשרי. החוק, שיזם ח"כ אביחי בוארון, מבקש לשים קץ למה שהוא מכנה "מציאות מקולקלת", שבה תקציב התאגיד נפרד מהתקציב הכללי של המדינה ולא נתון לפיקוח. לדבריו, "לא יכול להיות שתקציב התאגיד יהווה בן חורג של התקציב הלאומי. אין כוונה להתערב בתכנים, אך יש צורך בפיקוח על הכספים".
מצדדי החוק, בהם שר התקשורת שלמה קרעי, טוענים כי תקציב התאגיד מוגזם ביחס לתרומתו ובתנאי המשק הנוכחיים יש מקום לבחון את ההשקעות הציבוריות בתקשורת. קרעי הדגיש את הקצאת המשאבים לתאגיד שמסתכמת ב-800 מיליון שקל בשנה, וציין כי סכום כזה אינו מוצדק בעיניו: "איך אפשר שלא לבדוק את התקציב של התאגיד? האם נדרש כל כך הרבה כסף לשידור ציבורי?".
החשש לפגיעה בחופש העיתונותמנגד, מתנגדי החוק טוענים כי הוא מהווה ניסיון להפעיל לחץ פוליטי ישיר על תאגיד השידור הציבורי ופגיעה בחופש העיתונות. ח"כ קארין אלהרר ממפלגת "יש עתיד" תקפה את קרעי והאשימה כי החוק נועד לסכל את פעילות התקשורת החופשית. "כל מה שקרעי רוצה זה להשתלט על התקשורת ולהוריד אותה על הברכיים," אמרה אלהרר. "מי שלא יעמוד באותו קו מחשבה - לא יזכה לתקציב. החוק הוא חלק מהתהליך הרחב של הפיכת התקשורת למכשיר בידי השלטון".
התאגיד מגיב: איום על העצמאות התקציבית
מבחינת תאגיד השידור עצמו, הדאגה המרכזית היא אובדן העצמאות והאיום שבמניעת תקציב מספק לפעילותו, מה שעשוי לגרום להפסדים כלכליים כבדים ולפגיעה במאות עובדים המועסקים בעבודה על תכני השידור. "משמעות הצעת החוק היא חיסול השידור הציבורי בישראל והשתלטות פוליטית על תוכניו," נמסר מהתאגיד. לדבריהם, "החוק אינו מבקש לסייע למשק בשעת מלחמה באמצעות קיצוצים, אלא לאיים על השידור הציבורי כך שישדר לפי רצונות הממשלה."- הפרטת תאגיד השידור הציבורי: היועמ"שית מתנגדת, הממשלה מתקדמת
- היועמ"שית נגד חוק הפגיעה בתאגיד השידור: "שליטה פוליטית על התכנים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ויועציה המשפטיים, הדגישו כי החוק יפגע קשות בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. "הצעת החוק נותנת בידי הממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי, ויוצרת תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו," ציינו יועציה.
- 4.יהווית 10/11/2024 09:36הגב לתגובה זומתעלמים מהסחטנות וההשתמטות החרדית משירות צבאי ולא מסקרים אותה.
- 3.קול 07/11/2024 19:29הגב לתגובה זולא רק שהעובדים ("הטאלנטים" בעיקר) מקבלים משכורת הזויה פי כמה מהסקטור הפרטי במדיה הם גם משתמשים בה להפצת פייקים ועמדות פוליטיות אישיות של השדרנים ומפיקים (רמז לא אוהדי טרמפ....) אז יאללה לסגור את התאגיד וגלי צהל ושאר השידור הציבורי שחיים כמו טפילים על חשבוננו
- 2.לאון 07/11/2024 00:36הגב לתגובה זוורובו ככולו משדר מסרים של המיעוט השמאלני קיצוני והערבי.
- 1.אלה שחוששים לחופש העיתונות פעלו לסגור את ערוץ 14 (ל"ת)מנכ"ל הייטק 06/11/2024 22:45הגב לתגובה זו
- הליברטריאן 09/11/2024 20:55הגב לתגובה זוכמעט והצליחו לסגור את עיתון הימין היחיד ואת ערוץ הטלויזיה היחיד
- כי 14 עסוקים בפייק והאדרת המנהיג צ.קוריאה סטייל (ל"ת)מה זהה חשוב 07/11/2024 00:09הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
יוסי כהן, ראש המוסד (יוטיוב)האם ראש המוסד קיבל טובות הנאה מטייקון ולמה המשטרה לא חקרה?
ולמה זה לא בכותרות הראשיות בתקשורת? גילויים חדשים שנחשפו בשבוע שעבר מייצרים תחושה שיוסי כהן השתמש בדירת ג'ימס פארקר וקיבל טובות הנאה והמשטרה העלימה עין ו"הוציאה" את העדויות על כהן מתיק החקירה נגד נתניהו - לא תקין, מחשיד. קוראים לזה טיוח
כבר תקופה ארוכה שמלחשים שיוסי כהן קיבל טובות הנאה מג'יימס פאקר המיליונר, לרבות שימוש בדירתו במלון רואיל ביץ' שבתל אביב. הוא עשה זאת בעודנו ראש המוסד וזה מחייב במשטר תקין צורך בבדיקה משמעותית. הדברים עלו במסגרת תיק 1000 - תיק המתנות נגד נתניהו. במשטרה בדקו וחקרו על טובות הנאה שלכאורה קיבל יאיר נתניהו מפארקר, בעיקר שימוש בדירתו ברויאל ביץ' כשהחשד היה שבין נתניהו האבא ופארקר יש קשר לא חוקי -מתנות בתמורה להטבות. תוך כדי החקירה הזרקור עבר לדמות אחרת - יוסי כהן, אלא ששם היה סוג של טיוח.
פקד ליזו כהן, חוקרת מיאח"ה, שהייתה חלק מצוותי החקירה בתיק 1000 וב"תיק המעונות" הסבירה בעדותה בבית המשפט לפני כשנה וחצי כי החקירה התמקדה בקשרים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין פאקר, ובמיוחד בבדיקת חשד לטובות הנאה שהועברו באמצעות מגורים של בנו יאיר בנכס של פאקר. לדבריה אז "החשד היה שיאיר קיבל טובת הנאה עבור אביו, או להפך. יאיר היה הכלי, לא מושא הבדיקה המרכזי".
היא נשאלה אז למה חקרתם דווקא את יאיר ולא את יוסי כהן? "אני גביתי הודעות גם בעניין הזה, אך לא זכור לי שבדקנו את מצלמות האבטחה לגבי יוסי כהן". בהמשך הודתה כי הייתה הנחיה מגבוה לא להזכיר את שמו של כהן בחקירת הדס קליין, נציגת פאקר ומילצ'ן.
פיצול חריג של תמלילי חקירה: "קיבלנו הנחיה מלמעלה"
במהלך הדיון הציג אז עו"ד עמית חדד סניגור נתניהו פיצול חריג בתמלולי חקירה של שלושה עובדים במלון - שני קבלנים וקב"ט. לדבריו, התמלולים כללו גרסאות שונות באשר להופעתו של יוסי כהן בדירה: באחד מהם השם הוזכר, ובאחר - הושמט. כהן אישרה כי מדובר במהלך חריג ולא שגרתי, שלא עשתה בעבר, והסבירה כי מדובר בהנחיה שהועברה מהדרגים הבכירים. "לא יודעת למה פוצל התמליל. זו הייתה הנחיה. אולי כדי להבחין בין גרסה שבה מוזכר שם רגיש לגרסה אחרת. זה לא מקובל, אבל ככה נדרשנו לפעול".
- יוסי כהן מתקרב לאקזיט של 50 מיליון דולר
- דונאלד טראמפ נגד יוסי כהן - האקזיט של כהן בדוראל ארה"ב מתרחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשבוע שעבר עלה לדוכן העדים חוקר בכיר במשטרה - צחי חבקין. העדות שלו גורמת לזוז באי נוחות. עו"ד חדד שואל אם "השם של יוסי כהן עלה בתשאול של עובדי המלון. מומי (נצ"מ מומי משולם - ראש צוות החקירה בתיקי נתניהו) עלה בשיחה, מה, הוא נלחץ?"
חבקין: "אפשר לומר".
חדד: "אז הוא מנחה אותך? ומייצר מצגי שווא?"
