תאגיד השידור כאן
צילום: אלכסנדר כץ

הכנסת אישרה בקריאה טרומית: תקציב תאגיד השידור הציבורי יעבור לשליטת הממשלה

?הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון, שנועדה להעביר את תקציב התאגיד לאישור ממשלתי שנתי, מעוררת מחלוקת בין מצדדי הפיקוח התקציבי ובין מתנגדים החוששים מהשפעה פוליטית על השידור הציבורי.
חיים בן הקון | (6)
נושאים בכתבה התאגיד כאן

שינוי במעמד התקציב של התאגיד

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית הצעת חוק שתעביר את תקציב תאגיד השידור הציבורי לשליטת הממשלה, כך שייאושר במסגרת תקציב המדינה מדי שנה ויהיה נתון לקיצוץ אפשרי. החוק, שיזם ח"כ אביחי בוארון, מבקש לשים קץ למה שהוא מכנה "מציאות מקולקלת", שבה תקציב התאגיד נפרד מהתקציב הכללי של המדינה ולא נתון לפיקוח. לדבריו, "לא יכול להיות שתקציב התאגיד יהווה בן חורג של התקציב הלאומי. אין כוונה להתערב בתכנים, אך יש צורך בפיקוח על הכספים". מצדדי החוק, בהם שר התקשורת שלמה קרעי, טוענים כי תקציב התאגיד מוגזם ביחס לתרומתו ובתנאי המשק הנוכחיים יש מקום לבחון את ההשקעות הציבוריות בתקשורת. קרעי הדגיש את הקצאת המשאבים לתאגיד שמסתכמת ב-800 מיליון שקל בשנה, וציין כי סכום כזה אינו מוצדק בעיניו: "איך אפשר שלא לבדוק את התקציב של התאגיד? האם נדרש כל כך הרבה כסף לשידור ציבורי?".

החשש לפגיעה בחופש העיתונות

מנגד, מתנגדי החוק טוענים כי הוא מהווה ניסיון להפעיל לחץ פוליטי ישיר על תאגיד השידור הציבורי ופגיעה בחופש העיתונות. ח"כ קארין אלהרר ממפלגת "יש עתיד" תקפה את קרעי והאשימה כי החוק נועד לסכל את פעילות התקשורת החופשית. "כל מה שקרעי רוצה זה להשתלט על התקשורת ולהוריד אותה על הברכיים," אמרה אלהרר. "מי שלא יעמוד באותו קו מחשבה - לא יזכה לתקציב. החוק הוא חלק מהתהליך הרחב של הפיכת התקשורת למכשיר בידי השלטון".  

התאגיד מגיב: איום על העצמאות התקציבית

מבחינת תאגיד השידור עצמו, הדאגה המרכזית היא אובדן העצמאות והאיום שבמניעת תקציב מספק לפעילותו, מה שעשוי לגרום להפסדים כלכליים כבדים ולפגיעה במאות עובדים המועסקים בעבודה על תכני השידור. "משמעות הצעת החוק היא חיסול השידור הציבורי בישראל והשתלטות פוליטית על תוכניו," נמסר מהתאגיד. לדבריהם, "החוק אינו מבקש לסייע למשק בשעת מלחמה באמצעות קיצוצים, אלא לאיים על השידור הציבורי כך שישדר לפי רצונות הממשלה." היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ויועציה המשפטיים, הדגישו כי החוק יפגע קשות בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. "הצעת החוק נותנת בידי הממשלה שליטה ישירה בכלי תקשורת מרכזי, ויוצרת תשתית להשפעה פוליטית ישירה על התכנים שישודרו," ציינו יועציה.  

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יהווית 10/11/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    מתעלמים מהסחטנות וההשתמטות החרדית משירות צבאי ולא מסקרים אותה.
  • 3.
    קול 07/11/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    לא רק שהעובדים ("הטאלנטים" בעיקר) מקבלים משכורת הזויה פי כמה מהסקטור הפרטי במדיה הם גם משתמשים בה להפצת פייקים ועמדות פוליטיות אישיות של השדרנים ומפיקים (רמז לא אוהדי טרמפ....) אז יאללה לסגור את התאגיד וגלי צהל ושאר השידור הציבורי שחיים כמו טפילים על חשבוננו
  • 2.
    לאון 07/11/2024 00:36
    הגב לתגובה זו
    ורובו ככולו משדר מסרים של המיעוט השמאלני קיצוני והערבי.
  • 1.
    אלה שחוששים לחופש העיתונות פעלו לסגור את ערוץ 14 (ל"ת)
    מנכ"ל הייטק 06/11/2024 22:45
    הגב לתגובה זו
  • הליברטריאן 09/11/2024 20:55
    הגב לתגובה זו
    כמעט והצליחו לסגור את עיתון הימין היחיד ואת ערוץ הטלויזיה היחיד
  • כי 14 עסוקים בפייק והאדרת המנהיג צ.קוריאה סטייל (ל"ת)
    מה זהה חשוב 07/11/2024 00:09
    הגב לתגובה זו
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

קניות שופינג גיהוץ אשראי
צילום: tapanakorn CANVA

שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי

הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים

רן קידר |

החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -1.21%  , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.

ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.

גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.

כמעט מיליארד שקל ביום באונליין

שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.

מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".