אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

בנק ישראל: יעד האינפלציה הנוכחי נשאר על כנו

לאחר בחינה מעמיקה, בנק ישראל החליט להותיר את יעד האינפלציה בשיעור שנתי של 1%-3%, כשהדו"ח המסכם מדגיש את תרומתו ליציבות המחירים לאורך שני עשורים
אביחי טדסה |

בנק ישראל פרסם היום דו"ח מקיף המסכם תהליך ארוך ומעמיק של בחינה מחודשת של יעד האינפלציה, שהוגדר לפני כ-20 שנה. לאחר ניתוחים מעמיקים והשוואה עם בנקים מרכזיים בעולם, הוחלט לשמר את יעד האינפלציה הנוכחי, המגדיר יציבות מחירים בטווח של 1–3 אחוזים בשנה. נגיד בנק ישראל; קרדיט: ליאת מנדל פרופסור אמיר ירון נגיד בנק ישראל; קרדיט: ליאת מנדל

שני עשורים של יציבות אינפלציונית

מאז שהיעד הנוכחי נכנס לתוקף בשנת 2003, הצליח בנק ישראל לשמור על יציבות מחירים משמעותית. האינפלציה השנתית הממוצעת לאורך התקופה עומדת על 1.5%, כאשר הציפיות לטווח הבינוני (3–5 שנים) ממוצעות קרוב ל-2%, מרכז יעד האינפלציה. בנוסף, הציפיות לטווח הארוך (10 שנים) נותרו מעוגנות בטווח היעד, דבר שמעיד על אמון הציבור והמגזר העסקי במדיניות הכלכלית של בנק ישראל. במסגרת הבחינה המחודשת, בנק ישראל שקל יתרונות וחסרונות בשינוי יעד האינפלציה. הניתוחים התמקדו בהשוואה בינלאומית, התייעצות עם בנקים מרכזיים מובילים, ושיח עם מומחים בארץ ובעולם. מהדו"ח עולה כי שמירה על היעד הנוכחי מייצרת תנאים כלכליים יציבים, תומכת בצמיחה כלכלית, ומשמרת את רמת האמון במערכת הפיננסית. בנק ישראל כלל בדו"ח ארבעה ניירות מחקר שנכתבו על ידי חטיבת המחקר שלו. מסמכים אלו מתארים כיצד המדיניות הנוכחית השפיעה על הכלכלה הישראלית בהשוואה למדינות אחרות. בין היתר, נמצא כי יעד אינפלציה נמוך מדי עלול להגביל את יכולת המדיניות המוניטרית להגיב למשברים כלכליים, בעוד יעד גבוה מדי עלול לפגוע ביציבות הפיננסית ובכוח הקנייה של הציבור. הדו"ח מדגיש כי היצמדות ליעד האינפלציה הנוכחי תאפשר לבנק ישראל להתמודד ביעילות עם אתגרים כלכליים עולמיים ומקומיים. עם זאת, בנק ישראל ימשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות הכלכליות בעולם, ובמידת הצורך יבחן את יעד האינפלציה מחדש כדי להבטיח מדיניות שמשרתת את המשק בצורה מיטבית. החלטה זו ממצבת את בנק ישראל כחלק מקבוצה מצומצמת של בנקים מרכזיים השומרים על יציבות אינפלציונית ארוכת טווח, ומספקת למגזר העסקי ולמשקי הבית ביטחון כלכלי בסביבה משתנה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "במסגרת התכנית האסטרטגית של בנק ישראל, ובדומה לבנקים מרכזיים אחרים, הוחלט על בחינה מחדש של מסגרת המדיניות המוניטרית ובפרט של יעד האינפלציה. בנק ישראל ימשיך לנהל את המדיניות המוניטרית במטרה לשמור על יציבות המחירים, תוך תמיכה בצמיחה בת-קיימא של המשק ושמירה על היציבות הפיננסית. חתירה להשגה ולשמירה על יעד האינפלציה – 1 עד 3 אחוזים תמשיך להנחות את בנק ישראל בעיצוב המדיניות המוניטרית בשנים הבאות. אני מודה לחטיבת המחקר ולגורמי המקצוע השונים בבנק שביצעו עבודה חשובה ומקיפה זו."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר עולה
צילום: Photo by Alexander Schimmeck on Unsplash

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?

ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל 

רן קידר |
נושאים בכתבה שער הדולר

אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.52%  . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים. 

רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן. 

הקשר העקיף לוול סטריט

בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד. 

כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.

השפעת הריבית 

עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה. 

קבלן שיפוצים נדלן
צילום: Istock

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות

בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?

מנדי הניג |

כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.

על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.

החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".

היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.

הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.