מבקר המדינה: הממשלה מתעלמת מהריכוזיות בשוק המזון
דוח מבקר המדינה חושף תמונה מדאיגה של יוקר המחיה בישראל, כששוק המזון ממשיך להכביד על הכיס של האזרחים מבלי שהממשלה עושה משהו בנידון. לפי הדוח, מחירי המזון זינקו בכ-25% בשנה האחרונה, כאשר פערי המחירים בין ישראל למדינות אחרות מגיעים עד ל-380%. המבקר מתניהו אנגלמן שם דגש על כך שהממשלה כמעט ולא נקטה בפעולות ממשיות כדי להתמודד עם הריכוזיות והיעדר התחרות בענף המזון.
ועדת השרים לא עושה מספיק - ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה, שהוקמה ב-2023, התכנסה רק שבע פעמים במהלך הבדיקה. בזמן הזה, יבואנים וספקים הודיעו על העלאות מחירים חדות, והצרכנים נותרו עם ידיים ריקות. המבקר מצביע על כך שהוועדה לא ממלאת את תפקידה כראוי ולא מבצעת מעקב אחר יישום הרפורמות.
חוק המזון – הרבה כוונות, מעט מעשים - חוק המזון, שאמור היה להיות כלי מרכזי בהגברת התחרות והורדת מחירי הצריכה, לא נבחן בצורה מספקת על-ידי המשרדים האמונים עליו. אף שמאז 2015 עברו שנים רבות, לא נבדקו ההשפעות האמיתיות של החוק על המחירים לצרכן. למרות הצהרות שונות של משרד הכלכלה, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן, החוקים לא הופעלו בעוצמה הנדרשת.
מונופולים ודומיננטיות בשוק
המבקר מצביע על ריכוזיות גבוהה מאוד בשוק המזון: ב-36 מתוך 38 קטגוריות, שלוש החברות הגדולות מחזיקות ביותר מ-50% מהשוק, וב-20 מהקטגוריות מדובר בנתח של מעל 85%. בקטגוריית השמנת המתוקה, לדוגמה, שלוש החברות הגדולות שולטות ב-99% מהשוק.- לבד במערכה: כך הפכו אימהות יחידניות לקורבנות המרכזיים של יוקר המחיה
- יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחירים בארץ לעומת חו"ל - פערי מחירים בלתי נתפסים
הדוח מציין פערי מחירים עצומים בין ישראל לעולם. כך, למשל, מחירי הברוקולי הקפוא גבוהים בכ-160% בממוצע לעומת מדינות אחרות, ובמקרים קיצוניים הפער מגיע ל-380%. גם תחום התמרוקים לא נותר מאחור, עם מוצרים יקרים ביותר מ-400% בהשוואה לאירופה.
תגובה של הממשלה - המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד ראש הממשלה הבהירו כי ועדת השרים למאבק ביוקר המחיה הובילה את רפורמת "מה שטוב לאירופה - טוב לישראל", שאמורה לפתוח את השוק לתחרות אמיתית. הרפורמה, שתיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025, צפויה להקל על תהליכי היבוא ולשבור את שליטת הקרטלים והיבואנים הבלעדיים.
- 4.בבחירות הבאות הליכוד גמור, בנט יקבל הזדמנות להוכיח עצמו (ל"ת)כ 05/11/2024 20:28הגב לתגובה זו
- 3.נהוראי 05/11/2024 19:45הגב לתגובה זורק החרדים מעניינים אותה
- סבטלנה 05/11/2024 23:03הגב לתגובה זושומרים על נתניהו המפקיר
- 2.אנונימי 05/11/2024 19:32הגב לתגובה זוקשור גם להפוטות שימו לב מי זכה בכל ההפרטות של נכסי המדינה של נכסי המדינה.
- 1.צרכן 05/11/2024 19:30הגב לתגובה זולדעתי כל הנהנים מהמחירים הגבוהים,קשורים לפוליטיקאים בקיצור שוחד.אין הסבר אחר.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
