עובדי הייטק
צילום: sigmund, unsplash

האטה ומלחמה: ירידה של 1.9% ביצוא השירותים באוגוסט

ענף ההייטק נותר הרכיב המרכזי ביצוא השירותים מישראל, עם 78% מהשירותים העסקיים, והגיע להיקף של 4.7 מיליארד דולר, אך גם הוא רשם ירידה - של 0.9%, לעומת החודש הקודם. מגזר התיירות ממשיך לדשדש, בעיקר על רקע מלחמת חרבות ברזל
עוזי גרסטמן |

ירידה של 1.9% ביצוא השירותים של ישראל באוגוסט האחרון, שהסתכם בכ-6.8 מיליארד דולר (לא כולל חברות הזנק), לעומת החודש שקדם לו, כך דיווחה היום הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הירידה חלה על רקע ההאטה הכלכלית הגלובלית וההשפעות של מלחמת חרבות ברזל, שהחלה באוקטובר 2023 והשפיעה בעיקר על מגזר התיירות.

ענף ההייטק נותר הרכיב המרכזי ביצוא השירותים של ישראל, עם יצוא כולל בהיקף של כ-4.7 מיליארד דולר באוגוסט 2024, שהם כ-78% מסך יצוא השירותים העסקיים (ללא סטארט-אפים). בענף זה נרשמה ירידה מתונה יחסית של 0.9% לעומת יולי, שבו נרשמה עלייה של 2.2% ביצוא השירותים בהייטק. נתון זה מדגיש את תפקידה המרכזי של תעשיית ההייטק ביצוא הישראלי, למרות השינויים הקלים שחלו בו בעקבות השינויים הכלכליים הבינלאומיים.

יצוא השירותים העסקיים ירד ב-2% צילום: sigmund, unsplash

יצוא השירותים העסקיים, הכולל שירותי תוכנה ומחשוב, מחקר ופיתוח, שירותי תקשורת, הנדסה, טכנאים, פרסום ועוד, ירד באוגוסט ב-2% לעומת יולי. מגזר זה מהווה כ-87% מסך יצוא השירותים, ולכן כל שינוי בו משקף מגמה רחבה יותר במשק הישראלי. יולי 2024 הציג דווקא עלייה של 3.1% ביצוא השירותים העסקיים, כך שהירידה באוגוסט מציגה שינוי במגמה החיובית שנצפתה בחודש הקודם.

ההכנסות מתיירות זרה הסתכמו ב-216 מיליון דולר בלבד, כשמגזר התיירות ממשיך להראות סימני התאוששות אטית מאוד, בעיקר בשל השפעות מלחמת חרבות ברזל. מאז פרוץ המלחמה, נרשמה צניחה בכניסת התיירים לישראל, וההכנסות ממגזר זה מתקשות לשוב לרמות שבהן היו לפני המשבר. הקיפאון בתיירות משליך על יתר ענפי השירותים הקשורים, ומגביל את התרחבות היקף השירותים הבינלאומיים שמספקת ישראל.

קיראו עוד ב"בארץ"

יצוא שירותי התחבורה, הכוללים את דמי הנסיעה (הובלת נוסעים) ושירותי תחבורה אחרים, רשמו ירידה מתונה יותר. דמי הנסיעה הסתכמו ב-22 מיליון דולר בלבד באוגוסט, ואילו יצוא שירותי התחבורה האחרים ירד ב-0.3% לעומת החודש הקודם, שבו חלה עלייה של 2%. נתונים אלה משקפים את הקשיים של ענף התחבורה, שגם הוא מושפע ממגבלות בינלאומיות ומהפחתת תנועת הנוסעים לארץ וממנה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).