מטוסים חיל אוויר תקיפה
צילום: דובר צהל

אחרי התקיפה הישראלית באיראן - מה יהיה עכשיו ולמה מלחמה כלכלית חזקה יותר ממלחמה צבאית

הכלכלה של איראן במשבר גדול, למה העם האיראני ממורמר ומה יקרה אם טראמפ יעלה לשלטון?
עמית בר | (17)

ישראל תקפה עשרות מטרות צבאיות באיראן. עשרות מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כ-20 מטרות צבאיות - מפעלים לייצור טילים בליסטיים, כטב"מים ובסיסי שיגור. שם המבצע - ימי תשובה והוא התגובה על ההתקפה האיראנית שבה שוגרו 180 טילים בליסטיים לעבר ישראל. על פניו מדובר בתגובה מדודה וכזו שלא אמורה להוביל לתגובה איראנית, אבל כמובן שאי אפשר לדעת.

  מטוסי חיל האוויר - כל המטוסים חזרו בשלום

 

שלושה גלי תקיפה

מטוסי הקרב של חיל האוויר, בהם חמקנים, F15, F16, מטוסי אדיר F35, מטוסי התרעה, מטוסי לוחמה אלקטרונית ומטוסי חילוץ, תקפו בשלושה גלים. כל המטוסים חזרו בשלום.

תקיפה כזו היתה מחוייבת במציאות. כולם ציפו לה וכעת ייתכן שנגיע למצב של עצירת הלחימהמול איראן. אם כך, וזה תלוי כמובן באיך האיראנים תופסים את התקיפה ולאן הם מכוונים, אם כי נראה שהם מעוניינים בעצירת המלחמה, הלחימה תתמקד בלבנון שבה על פי מה שאמרו הפוליטיקאיים והצבא תהיה פעילות של מספר שבועות.

יואב גלנט אמר כבר לפני יותר משבוע כי מדובר בפעילות של שבועות. הפעילות הזו קרובה יחסית לגבול והיא מהווה טיהור של תחמושת, אבל לכולם ברור שפתרון כולל והחזרת תושבי הצפון יהיו בהסדר מדיני. בלבנון רוצים הסדר, באיראן לוחצים על הסדר, ישראל מרוויחה זמן בחיסול מוקדי תחמושת וטרור עד שיגיעו להסדר, וככל שהיא תפגע ביותר תשתיות כך היא תגיע להסדר חזקה יותר. 

ישראל דורשת פירוק חיזבאללה מנשקו, חיזבאללה ככל הנראה מוכן להרחק מהגבול, אבל לא להתפרק מנשקו. בכל מקרה, תוך שבועות צפוי שיהיה שם סוג של פתרון. לגבי הדרום, מדברים על חזרה למו"מ על מתווה לשחרור החטופים . אבל שם זה הרבה יותר מורכב. 

כך או אחרת, יש כבר סימנים גדולים של התקדמות, אחרי שנה של לחימה בכמה חזיתות, והשאלה אם לחימה והדרך הצבאית היא המתכון לנצח את האויבים ובעיקר את איראן.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

איראן במצב כלכלי קריטי: האם הפגיעה הכלכלית תערער את המשטר?

הכלכלה האיראנית מתמודדת עם משבר חמור במיוחד שמעמיד את העם במבחן ואת המשטר תחת לחץ אדיר. השילוב של סנקציות בינלאומיות, שחיתות ממושכת ותמיכה בגורמי טרור כמו חיזבאללה יצרו מצב של אי-יציבות כלכלית עמוקה. עם המשבר המתמשך והאיומים החיצוניים, בולטת השאלה האם ההתקוממות הפנימית תעמיק והאם משבר כלכלי יוכל להוביל להתערערות המשטר. המלחמה הגדולה היא דווקא המלחמה הכלכלית. כדי לפגוע ולהפיל את המשטר צריך לפגוע בכלכלה האיראנית ולנסות להוביל לכך שכיסי ההתנגדות בתוך העם האיראני שהם רבים ורחבים יפילו את השלטון. המוטיבציה שלהם לעשות זאת תהיה ככל שהכלכלה תדעך.

תקיפה כלכלית פוגעת בכיס של האזרחים ומבטאת את השלטון המושחת שמעדיף לממן צבא גדול ואת החות'ים וחיזבאללה על חשבון רווחה לבני עמו. זאת בניגוד לתקיפה צבאית שלרוב מאחדת בין חלקי העם. 

 

סנקציות ושחיתות שלטונית: מקורות המשבר

אחד הגורמים המרכזיים למשבר הוא הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו על איראן, בעיקר מצד ארה"ב, לאחר פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין ב-2018. הסנקציות מכוונות במיוחד לייצוא הנפט של איראן, שהיה מקור ההכנסה המרכזי שלה. ב-2023 הצליחה איראן לייצא כ-35.87 מיליארד דולר בנפט, רובו לסין, אולם היקף זה אינו מספיק כדי לאזן את הכלכלה. בשנים 2021-2023 מכרה איראן 144 מיליארד דולר של נפט, אך הסנקציות משבשות את היכולת למקסם את ההכנסות.

מעבר לכך, איראן סובלת משחיתות ממושכת שמאפיינת את השלטון. כספים רבים שנכנסים ממכירת נפט אינם מחולקים כראוי לאוכלוסייה אלא מגיעים לידי האליטה השלטונית ולמשמרות המהפכה. מצב זה מעמיק את הפערים הכלכליים במדינה ומגביר את תחושת התסכול הציבורית.

 

אינפלציה ושחיקת המטבע: תדרדרות כלכלית מהירה

איראן חווה אינפלציה גבוהה ביותר. בסוף 2023, קצב האינפלציה השנתי הגיע לשיא של 40.2%, ולאחר ירידה זמנית ל-30.9% באפריל 2024, האינפלציה שוב עלתה לכ-32.2% ביולי. שחיקת המטבע הלאומי, הריאל, החריפה גם היא, כאשר בדצמבר 2023 עמד שער הריאל על 510,000 לדולר, אך באוקטובר 2024 שער הריאל התרסק עוד יותר ל-684,500 לדולר בעקבות המתיחות עם ישראל.

המטבע האיראני ממשיך לאבד מערכו, דבר שמקשה על היבוא והופך את עלות המחייה לבלתי נסבלת עבור האזרחים. המחירים למוצרים בסיסיים כמו מזון, חשמל ותרופות עולים כל הזמן, והפערים הכלכליים בין הערים לאזורים הכפריים באיראן הולכים ומעמיקים.

 

התמיכה הצבאית בארגוני טרור

איראן משקיעה משאבים רבים בתמיכה בארגוני טרור אזוריים, ובראשם חיזבאללה. התמיכה הכלכלית בארגון לא רק פוגעת בכלכלה האיראנית, אלא גם מעוררת התנגדות רחבה בקרב האוכלוסייה האיראנית, שמבקשת מהשלטון להשקיע יותר במשק הפנימי ולא במדיניות חוץ תוקפנית. הכישלון של חיזבאללה במאבקים מול ישראל, לצד ההוצאות הצבאיות הכבדות, רק מוסיפים לתחושת התסכול הציבורי באיראן, שכבר סובלת ממחסור במשאבים בסיסיים.

תלות כלכלית בסין

בשל הסנקציות על ייצוא נפט לאירופה וארה"ב, איראן הפכה תלויה כלכלית בסין, היבואנית הגדולה ביותר של נפט איראני. הסחר עם סין מהווה עוגן כלכלי חשוב, אך הוא מוגבל, והתלות החד-צדדית בסין מקשה על איראן להגדיל את הכנסותיה. לפי הערכות, 85%-90% מהנפט האיראני נשלח לסין, אך גם שם המחירים מושפעים מהשוק העולמי ומיכולות השוק האיראני לעמוד בקצב הייצור.

למרות שעסקות הנפט עם סין ממשיכות לספק הכנסות לאיראן, הכלכלה האיראנית ממשיכה לסבול ממחסור במטבע זר, שמצמצם את האפשרויות שלה להתפתח כלכלית ולצמוח. כל פגיעה בשוק הנפט, כתוצאה מסנקציות נוספות או עימות עם ישראל, עלולה להיות קטסטרופלית עבור הכלכלה האיראנית.

המשבר בשוק המניות והמט"ח

המתח הפוליטי והצבאי בין איראן לישראל השפיע באופן ישיר על הכלכלה האיראנית בשוק ההון והמט"ח. הבורסה של טהרן ירדה ב-6% מאז אוקטובר 2024, והירידות מתחזקות כאשר מתרגמים את השערים לדולרים לפי שערי המטבע הלא רשמיים. השוק הפיננסי של איראן משקף את החשש הציבורי והכלכלי הגובר, וההשקעות בשוק המניות הופכות לסיכון גבוה יותר ויותר.

עימות עם ישראל: ההשלכות הכלכליות

מלחמה עולה כסף ויש סיכון שיראל תתקוף את שדות הנפט של איראן ומדובר בפגיעה אנושה לכלכלה. זה לא מה שקרה, אבל החשש הזה עשוי להוביל להפסקת התקיפות. מנגד הנשיא מסעוד פזשכיאן כבר הציע להעלות את תקציב הביטחון ולהפחית את הסובסידיות על הדלק, צעד שמעיד על ההכנה הכלכלית של המשטר למאבק ממושך. בכל מצב, מלחמה פוגעת עוד יותר בכלכלה החלשה של איראן ומוסיפה נדבך נוסף של ביקורת ומרמור מצד האזרחים.

 

השפעת הבחירות בארה"ב

הבחירות לנשיאות בארה"ב שיתקיימו בקרוב יהוו גורם מכריע בהשפעה על הכלכלה האיראנית. במידה והנשיאה קמלה האריס תזכה ותמשיך במדיניות ההקלה על הסנקציות כפי שעשה ג'ו ביידן, ייתכן שאיראן תוכל לקבל גישה למטבע חוץ ולייצב את הריאל. לעומת זאת, אם דונלד טראמפ יחזור לנשיאות ויחדש את מדיניות "הלחץ המרבי", איראן תסבול מצמצום הכנסות נוספות ונפילת הריאל, מה שעלול להחריף את המצב הכלכלי עוד יותר.

 

הנשיא מסעוד פזשכיאן: האם הוא יביא לשינוי?

הנשיא מסעוד פזשכיאן נכנס לתפקידו עם תקוות גדולות לשינוי כלכלי וחברתי, אך המצב הכלכלי החמור מקשה עליו לעמוד בהבטחותיו. פזשכיאן, שנבחר לאחר קמפיין שהתמקד במאבק בשחיתות ובקידום שוויון, מוצא עצמו מול אתגרים עצומים. הציבור האיראני מצפה ממנו להוביל לשינויים מהותיים בכלכלה, אך הוא נאלץ להתמודד עם סנקציות כלכליות כבדות, תקציב מדינה מוגבל, וצרכים ביטחוניים דחופים.

בפועל, עד כה פזשכיאן לא הצליח ליישם את השינויים שהוא הבטיח, והממשל שלו נתקל בקשיים בשל הנטל הכלכלי המורכב והלחצים הבינלאומיים. האתגר שלו כעת הוא להוביל רפורמות כלכליות וחברתיות מבלי לאבד את התמיכה הציבורית, ולהצליח להתמודד עם המורכבויות הפוליטיות והכלכליות שעומדות בפניו.

תגובות לכתבה(17):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    פ.ל. 27/10/2024 02:00
    הגב לתגובה זו
    סיבה: בלי מלחמות במזרח התיכון, תעשיות הנשק התחמושת והביטחון מפסידות ימבה כסף... חמאס וחיזבאללה וכל הפרוקסים של איראן הם מנועי הצמיחה הבלעדיים כולל מגרש ניסויים. אוקראינה ורוסיה זה כסף קטן... זה למה לא אשלח לעולם ילדיי לצבא ואף אמנע מהם להתגייס (ואני אתאיסט). Follow the money... כי כל עוד מדובר בכסף, כל הקונספירציות בעולם נכונות עד שלא הוכח אחרת.
  • 12.
    גולדפינגר 26/10/2024 21:30
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה האירנית היא לא הנושא, שר האוצר סמוטריץ הביא ומביא אסון כלכלי על מדינת ישראל. בשנה אחת שר האוצר וממשלת ישראל הביאו את כלכלת ישראל חעברי פי פחת, ושלא ימכרו לכם לוקשים, הנזק ששר האוצר גרם בשנה הזו למדינת ישראל עולה עשרות מונים על הנזק שחמס, חיזבלה ואירן גרמו גם יחד. נכון שהיתה כאן מלחמה, אבל בהיתנהלות אחראית ונכונה היה אפשר לעבור את זה ולמזער נזקים. כעת יקח כרוב לעשור כדאי לחזור למצב בו ההינו ב-2023 מבחינה כלכלית!
  • 11.
    תודה רבה לבורא עולם 26/10/2024 21:14
    הגב לתגובה זו
    הכל חרטא. דרדלה
  • 10.
    שי 26/10/2024 20:40
    הגב לתגובה זו
    פגיעה כלכלית מאחדת את העם מול מי שפוגע בהם במחיה בסיסית, בשונה מגיעה צבאית שפוגעת רק בשלטון
  • 9.
    ת"אביבית 26/10/2024 15:22
    הגב לתגובה זו
    1. כמה עשרות אתרים זה יותר מעשרים ככתוב בגוף הכתבה. נא לדייק. 2. שנים ארוכות מלעיטים אותנו בתיאורי המשבר והדוחק הכלכלי באיראן. היא עדיין במקומה מאז עליית חומייני 1979. בין משאלת לב לבין מציאות יש פער. בטהרן קוראים את הפרשנות המקומית ומבינים שהיא מוטה לחלוטין. 3. למה צריכה ארה"ב להציג כאן כוחותיה כדי לגונן על ישראל. מפני מה ?
  • 8.
    לרון 26/10/2024 14:29
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יפעיל שוב את הסנקציות שחבל שהופסקו בעקבות התחמנות האיראנית
  • בא 27/10/2024 03:45
    הגב לתגובה זו
    הסכם הגרעין בוטל והם רצו לפצצה .אי אפשר לסמוך על פחדן שלא ראה מלחמה .האירנים ממש לא פוחדים ממנו.
  • 7.
    AL 26/10/2024 13:06
    הגב לתגובה זו
    ההכנסות במדינה פוחתות וההוצאות גדלות בעקבות המלחמה. רק שאצלנו היה מצב כלכלי מצוין לפני המלחמה , שעליו אנחנו משלמים עכשיו. אוי הברוכ
  • 6.
    לא.... המצב הכלכלי שלנו מזהיר (ל"ת)
    יוסי חתוכה 26/10/2024 11:50
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    קי ביבי מט 26/10/2024 10:13
    הגב לתגובה זו
    כשאין שידורים בערוץ החדשות ביביגנדה 24/6
  • תגובה המעידה על הרמה הירודה של המגיב ועל אי חכמתו (ל"ת)
    שלמה 26/10/2024 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יוסי אליהב 26/10/2024 08:27
    הגב לתגובה זו
    עמית שאפו לכתבה מעולה. סקירה ממצה ומקצועית מכל ההיבטים. מה שנקרא "תמצית מנהלים".מקיפה את כל ההבטים. נהניתי לקרוא !
  • 3.
    הבורסה הישראלית שברה שיא של הפסדים (ל"ת)
    חחח 26/10/2024 08:24
    הגב לתגובה זו
  • כן? כמו מניות הבנקים והביטחוניות? (ל"ת)
    אור 26/10/2024 21:52
    הגב לתגובה זו
  • חיים 26/10/2024 20:22
    הגב לתגובה זו
    מאז התקיפות בלבנון הבורסה רק עולה
  • 2.
    בא 26/10/2024 08:04
    הגב לתגובה זו
    חיזבלה וחמס הם אירן ..גם החוטים..והמילציות בעירק ...עמיר פרץ היה גבר ועשה מה שצריך בלי הרבה כתבות בעיתון או באינטרנט..ןהיום זה לא מה שצריך!! !
  • 1.
    שלי 26/10/2024 07:56
    הגב לתגובה זו
    סיכום ממצה ולעניין
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

ג'ורג חורש יוניון (רשתות)ג'ורג חורש יוניון (רשתות)

ג'ורג' חורש והראל ישלימו את רכישת השליטה בכאל לפי שווי של 3.75 מיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה ג'ורג' חורש כאל

דירקטוריון בנק דיסקונט הכריע מי יזכה בשליטה בחברת כרטיסי האשראי כאל. על פי ההחלטה, השליטה תעבור לידי יוניון השקעות שבשליטת ג'ורג' חורש, יחד עם קבוצת הראל השקעות - 80% יוניון ו-20% הראל.

ההצעה של חורש והראל משקפת לכאל שווי של כ-3.75 מיליארד שקל, כך שדיסקונט, שמחזיק כיום ב-72% ממניות החברה, יקבל עבור מניותיו כ-2.7 מיליארד שקל. העסקה כוללת גם סעיפים ותוספות שיכולים להגדיל את התמורה בעתיד בהתאם לביצועי החברה. כעת יעבור המהלך לאישור רגולטורי - בנק ישראל ורשות התחרות יצטרכו לאשר את מתן היתר השליטה לרוכשים.

איש העסקים מוטי בן משה הציע הצעה גבוהה יותר, שהעניקה לכאל שווי של כ-4.1 מיליארד שקל ותמורה של כמעט 2.95 מיליארד שקל לדיסקונט. למרות זאת, דירקטוריון דיסקונט העדיף את הצעת חורש והראל, בעיקר לאור הערכתו שסיכויי קבלת היתר שליטה מצד הרגולטורים גבוהים יותר במקרה זה. כעת שוקלים בסביבתו של בן משה לנקוט בצעדים משפטיים בטענה שהבנק לא בחר בהצעה הכספית הגבוהה ביותר.

כאל היא לא הגדולה בענף, אבל היא רווחית מאוד - רווח בקצב של 320 מיליון שקל בשנה. כ-28% ממניות כאל מוחזקות בידי הבנק הבינלאומי, שלו זכות הצטרפות לעסקה. שאלת התנהלותו של הבינלאומי נותרה פתוחה. אם יבחר שלא למכור את חלקו, עלול להתעורר קושי רגולטורי סביב הגדרת כאל כבנק רזה, מה שעשוי להשפיע על אופי האישור שיינתן לעסקה.

המהלך הנוכחי מסמן שינוי משמעותי במבנה השליטה בענף כרטיסי האשראי, ויוסיף תחרות מול ישראכרט ומקס. מעבר לכך, הכניסה של ג'ורג' חורש, אחד מהיזמים הפרטיים הבולטים בישראל, ביחד עם קבוצה מוסדית גדולה כמו הראל, עשויה לשנות את האסטרטגיה העסקית של כאל.