גיא טל
צילום: משה בנימין
הכר את המדד

מדדי אג"ח נוספים: המדדים שעלו בכ-10% בשנה האחרונה או ב-30% בחמש שנים

שלושה מדדי אג"ח מעט יוצאי דופן בטור השבועי, עם ביצועים טובים מהממוצע - מה קרה עם חברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו אג"ח בתל אביב לפני כמה שנים? איך הביצועים של אג"ח צמודות הדולר ומה תשואת מדד אג"ח להמרה? 
גיא טל | (1)
בשבועות האחרונים ניווטנו בין מדדי האג"ח השונים והמגוונים בבורסת תל אביב, ומתברר שמדובר בעולם מגוון ורחב מאד עם עשרות מדדים שונים והרבה מאד אפשרויות השקעה. ראינו שמלבד שאלת ההשקעה הרצויה המדדים הללו יכולים לתת מידע רב על מצב הכלכלה, ציפיות האינפלציה ועוד.  לכל הטורים על מדדי אג"ח בישראל: >>> מדדי אג"ח: מהם המדדים הנסחרים בתל אביב ומה ההבדלים ביניהם? >>> מדדי תל בונד 20, 40, 60 - מה ההבדלים, ואיזה מדד ניצח? >>> האם זה הזמן להשקיע באג"ח ממשלתי? על מדדי התל-גוב >>> תל בונד צמודות - איזה מח"מ הניב תשואה עודפת, והאם זה עתיד להשתנות? >>> מדדים סקטוריאלים: בנקים או נדל"ן - מי הניב תשואה עודפת >>> מדדי אג"ח לפי מח"מ: האם צריך לחשוש ממיתון ומהן ציפיות האינפלציה? >>> השקעה באג"ח קונצרני - האם הסיכון העודף הצדיק את עצמו?  להשלמת התמונה נציג בטור הנוכחי שלושה מדדים נוספים שנסחרים בתל אביב, שלושה מדדים קצת שונים מהרגיל שדווקא הניבו תשואה עודפת גבוהה בשנים האחרונות. 

תל בונד גלובל

לפני שנים אחדות נוצר גל של הנפקות אג"ח של חברות זרות בישראל. לעיתים קרובות היה מדובר בחברות נדל"ן או אשראי אמריקאיות, עם יהודים וישראלים או ישראלים לשעבר בתפקידים בכירים, שחשבו שישראל היא מקום טוב לגייס כסף בעלות נמוכה יותר מאשר במדינת הבית. ההנפקות הללו תידלקו את חברת פועלים אי.בי.אי. לזמן מה, החתמים שהייו אחראים על רוב ההנפקות הללו. חלק מהחברות הללו נתקלו בקשיים בהמשך, וחלקן משלמות את חובותיהן בזמן עד היום. התופעה הפכה רחבה מספיק באופן שהצדיק יצירת מדד שעוקב אחר אגרות החוב הללו, וכך עשתה הבורסה בתל אביב שהשיקה את המדד הזה ביולי 2017.   הגדרת המדד היא: איגרות חוב קונצרניות שהנפיקו חברות שמקום התאגדותן אינו ישראל, שאינן צמודות, בריבית קבועה. תנאי הדירוג להיכללות במדד הוא לפחות -A בדרוג מעלות או A3 בדירוג חברת מדרוג. מגבלות המשקל הן 6% לאגרת בודדת ל-20% למנפיק. המח"מ הממוצע נמוך יחסית ועומד על 2.3, ונראה שבשלב כלשהו עם הגעת זמני הפרעון של החברות הללו המדד הזה יתייתר. בינתיים התשואה הפנימית גבוהה יחסית ועומדת על 7.85%, מה שמשקף את הסיכון הגבוה בתחום.   כעת כלולים במדד 27 ניירות ערך בשווי שוק כולל של כ-12.7 מיליארד שקל. 89% מערך המדד נמצא בסקטור "נדל"ן מניב בחו"ל", 8% נוספים בסקטור הבניה ורק כ-3% באשראי חוץ בנקאי. בין האג"ח שתופסות יותר מ-5% מהמדד ניתן למצוא את דה זראסאי אגח ג (6.7%), החברה עוסקת בתחום הנדל"ן המניב למגורים בניו יורק. סילברסטין אגח ב (6.5%). סילברסטין גם פעילה בניו יורק בתחום הנדלן המניב לשימוש משרדי ולמגורים. לייטסטון אגח ג (6.3%) ואגח ד (6%), שעוסקת בנדל"ן מניב למגורים ולמסחר. נמקו אגח ב (6%) ואגח ד (5%) מרוכזת בעיקר בנדל"ן מניב במרכזים מסחריים, ופסיפיק אגח ד (5.5%), אף היא בתחום הנדל"ן המניב, בבנייני מגורים, משרדים ומלונאות. למרות התקופה הקשה בעבר, מדובר באחד ממדדי האג"ח המובילים בארץ מתחילת השנה עם קרוב ל-10%. גם מי שהתמיד עם המדד בחמש השנים האחרונות זכה לתשואה לא רעה, עם הפסדים נמוכים יחסית בשנת 2022, השנה הגרועה ביותר לאג"ח בשנים האחרונות.  קרנות עוקבות ארבע קרנות סל עוקבות אחר המדד עם דמי ניהול שנעים בין 0% ל-0.25%. היקף הנכסים הכולל הוא קרוב לחצי מיליארד שקל. MTF סל (!) תל בונד גלובל היא הזולה ביותר עם 0% דמי ניהול ו-110 מיליון שקל. קסם ETF (!) תל בונד גלובל גובה 0.16% דמי ניהול ומנהלת 200 מיליון שקל. תכלית סל (!) תל בונד גלובל גובה 0.2% ומנהלת 107 מיליון שקל. הראל סל (!) תל בונד גלובל היקרה ביותר עם רבע אחוז דמי ניהול ו-81 מיליון שקל.   ישנה גם קרן מחקה אחת, איביאי מחקה (!) תל בונד גלובל, עם 20.6 מיליון שקל בלבד שגובה אף היא דמי ניהול בגובה רבע אחוז.  

אג"ח להמרה

אגרות חוב להמרה הן נייר ערך שנמצא בתחום הביניים בין אג"ח למניות. מדובר באגרות חוב המשלמות ריבית כמו כל אגרת חוב אחרת, אך ניתנות להמרה למניות החברה המנפיקה בתנאים מסוימים תמורת תשלום נוסף, ובכך מספקות אפסייד פוטנציאלי נוסף למשקיעים. אגרות חוב כאלו ש"נכנסות לכסף", כלומר כשנוצר מצב שכבר משתלם להמיר אותן למניות, מתנהגות כמניות לכל דבר עם תנודתיות גבוהה ובהתאם לתנודתיות מניית החברה המנפיקה. מדד אג"ח להמרה עוקב אחר קבוצת ניירות הערך הללו וכולל את כל איגרות החוב להמרה הנסחרות בתל אביב. כעת מדובר ב-31 ניירות ערך מן הסוג הזה. אין כל הגבלות נוספות על המדד. המח"מ הממוצע הוא 2.78 והתשואה הפנימית נמוכה יחסית – 3.33% - אך במקרה זה, כאמור, יש לקחת בחשבון אפסייד פוטנציאלי מעליית ערך המניות. ניירות הערך הגדולים במדד הם ג'י סיטי אגח יז (13.5%), אנרג'יקס אג ב (11%), אנלייט אנר אגח ג (9.9%), נופר אנרג אג ב (9.8%). כפי שניתן לראות מהרשימה הנ"ל, תחום האנרגיה המתחדשת שולט במדד, והוא תופס סך הכל כ-40% ממנו. נדל"ן מניב בחו"ל, כמו במדדי אג"ח רבים אחרים בתל אביב, בולט אף הוא עם 13.5%. חיפושי נפט וגז הוא הסקטור השלישי בגודלו עם 10%, ולאחריו בניה (8%), מלונאות ותיירות (7%) ונדל"ן מניב בישראל (6.3%).   הביצועים בחמש השנים האחרונות טובים למדי, עם תנודות גבוהות בשנת 2021 (כלפי מעלה) ובשנת 2022 (כלפי מטה). ביטוי לכך ניתן לראות בסטיית התקן ל-36 חודשים שהיא גבוהה יחסית למדדי אג"ח. גם הביצועים מתחילת השנה טובים ביחד למדדי אג"ח אחרים. לא נמצאו מכשירי השקעה העוקבים אחר המדד.  

תל בונד דולר

להשלמת התמונה המדד האחרון בסדרה תל בונד דולר, או בשמו הרשמי All bond דולר, מכיל את כל אגרות החוב הקונצרניות הצמודות לדולר הנסחרות בתל אביב ועומדות בתנאי המדד. התנאי הזה הוא דירוג מינימום של -A בדירוג מעלות או A3 בדירוג חברת מידרוג. באג"ח זרה יש צורך בדירוג AA או Aa2. משקל המקסימום במדד הוא 12% או 20% למנפיק בודד.   מדובר בסך הכל ב-11 אגרות חוב, כ-52% מערך האיגרות מגיע מחיפושי גז ונפט, 17% מחברות ביטחוניות, והשאר מאופנה והלבשה, אנרגיה, השקעה ואחזקות ותוכנה ואינטרנט. תומר אנרגיה אגח א עם 14%, תמר פטרו אגח א עם 12.5% תמר פטרו אגח ב עם 10.8% הן איגרות החוב עם מעל 10% במדד.   ביצועי המדד שונים מהותית מכל המדדים האחרים שהצגנו כאן, בעיקר משום שהם תלויים מאד בשער הדולר, מרכיב שלא משפיע בכלל או כמעט בכלל על מדדי האג"ח האחרים שהצגנו פה. בשלוש ובחמש השנים האחרונות היה מדובר בחדשות חיוביות למשקיעי המדד שהשיגו תשואות טובות יותר מכל המדדים האחרים, וזאת במחיר תנודתיות גבוהה יחסית. למותר לציין שהתנודתיות בשינויי שערי מטבע החוץ עלולים או עשויים לעבוד לשני הכיוונים.  קרנות עוקבות קרן סל אחת ושתי קרנות מחקות עוקבות אחר המדד: קסם All-Bond ETF-דולר גובה 0.2% ומנהלת 50 מיליון שקל. תכלית TTF All Bond-דולר  גובה 0.2% ומנהלת 59 מיליון שקל. קסם All-Bond KTF-דולר גובה 0.35% ומנהלת 51.5 מיליון שקל.  

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    תודה גיא (ל"ת)
    ברבור שחור 25/10/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.