בינה מלאכותית גנרי AI generic
בינה מלאכותית גנרי AI generic

האם בינה מלאכותית יכולה לספק תשואה עודפת? בהתחלה אולי כן, אבל לא להרבה זמן

האם בינה מלאכותית יכולה לתת לכם יתרון בשוק? האם אתם יכולים להכות את המדדים לאורך זמן עם ChatGPT? המומחים סבורים שאולי לטווח הקצר, ואז העולם יתייחס לזה כמו אל טכנולוגיות חדשניות בעבר, דוגמת העיתון היומי והאינטרנט
חיים בן הקון | (6)

זו מחשבה מגרה שכבשה את דמיונם של משקיעים רגילים ואת תשומת לבם של רבים בתעשיית ההשקעות, שבה יותר ממחצית ממנהלי הנכסים כבר משתמשים בבינה מלאכותית באסטרטגיות השקעה ישירה (כגון מסחר אלגוריתמי) או במחקר נכסים. כך על פי דו"ח שנערך לאחרונה על ידי Mercer LLC.

זה פחות עניין של התקדמות טכנולוגית – יותר עניין של חיסכון בעלויות

אבל בעוד שמחשבים ומסחר אלגוריתמי כבר היום מספקים תשואות מופרזות לקומץ קטן של שחקנים מתוחכמים מאוד במשך עשרות שנים, אלו שמקווים להתעשר על גב הגל הנוכחי של טכנולוגיות בינה מלאכותית פופולריות עשויים לגלות שזה לא כסף קל כמו שזה נשמע. 

זו הייתה המסקנה של דו״ח אותו פרסמה מוד׳יס ביולי, בו נאמר כי רווחים בגין בינה מלאכותית בקרנות נאמנות, בנקים, חברות ביטוח ותעשיית המחקר הפיננסי נובעים הרבה יותר משיפור היעילות בפעילות, כולל ניהול סיכונים, מאשר בבחירה של מניות השקעה טובות.

מה שאומר, שכלים כגון קלוד או ChatGPT, לצד כלים ממוקדים תעשייה כגון PowerBI יעילים יותר בכך שהם חוסכים זמן ומבצעים חישובים מורכבים מאשר היכולת שלהם לנתח ולבחור נכסים בצורה אוטונומית. 

"למרות שהכותרות עשויות להתמקד בבינה מלאכותית המספקת אלפא, ההשפעה האמיתית תהיה מרווחי אוטומציה של מאמצים עמוקים שיכולים לממש יעילות בינה מלאכותית מעל עלויות הטמעת הבינה המלאכותית שלהם", נכתב בדו"ח של מוד׳יס.

 

״AI זה כמו בגד ים – כשכולם משתמשים בו הוא כבר לא נותן יתרון בתחרות שחיה״

הרעיון שאומר שהיעילות שמביאה הבינה המלאכותית משמעותית יותר מיכולות הניתוח שלה הוא רעיון שתומס הולוויי, פרופסור חבר למימון בבית הספר לעסקים האסקיין של אוניברסיטת קלגרי, מסכים איתה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לדבריו, המשתמשים המוקדמים עשויים לקבל יתרון זמני, אבל עם אימוץ נרחב, יתרון זה ייעלם, בדומה לחידוש אתלטי שיכול להימחק בספורט תחרותי כמו שחייה ברגע שכולם משתמשים בו. או השימוש במודל לתמחור אופציות ׳בלק שולץ׳ בשנים שאף אחד לא הכיר אותו.

"כשמגיעה טכנולוגיה חדשה, זה כמו בגד ים חדש: כמה אנשים מאמצים אותו ונראים מוזר, ואז הם מנצחים בכל המרוצים, ואז כולם אומרים, 'אוי, כנראה שגם אני צריך לקנות את בגד הים הזה׳" מסביר פרופסור הולוואיי, "ChatGPT מאומן על נתונים הזמינים באינטרנט לכולם, יכול להיות יתרון לזמן מה, אבל סביר שזה יכנס לשימוש סטנדרטי, ולכן לא יציע יתרון ליצירת אלפא."

עם זאת, הולוואיי חזה שמנהלי נכסים ינסו להשתמש בטכנולוגיה בשנים הראשונות כדי לנצח את השווקים.

"אני חושב שזו הולכת להיות תקופה ממש מרגשת, אולי לכמה שנים, שבה חלק מהמשקיעים יקבלו יתרון על ידי שימוש בכלים בדרכים יצירתיות יותר", אומר פרופסור הולוואיי.

בטווח הארוך, השימוש בבינה מלאכותית עלול להביא לשינויים בתחום, למשל, שינויים בכישורים הדרושים כדי להצטיין בהשקעות בעשורים הקרובים, שכנראה יכלול שימוש בבינה מלאכותית. 

ייתכן שקריאת דוחות כספיים וניתוחם יהפוך לנחלת העבר עבור חלק מהמשקיעים, והללו יוכלו לדחוף את הבינה המלאכותית לכיוונים חדשים ולשאול שאלות מקוריות יותר, וככה לגרום ל–AI להביא מידע מעניין יותר.

 

במוד׳יס פחות התלהבו

הדו״ח של מוד׳יס מסוף יולי הכיל פחות תקוות בכל הקשור לבינה מלאכותית. ״הבינה המלאכותית לא תכה את השוק בצורה ממושכת״, נכתב. ״ההשפעה המתמשכת של בינה מלאכותית על התעשייה צפויה אפוא להתגלם בחיסכון בעלויות (לקרנות הנאמנות, הבנקים וחברות הביטוח) ולא ביצועי השקעה טובים יותר״.

בין הסיבות שצוינו בהערכת סוכנות הדירוג היא שטבע השווקים הוא שלכל מרוויח, יש מפסיד כנגדו, מה שאומר שמשקיעים פסיביים בייחוד יראו שינוי קטן במדדים.

״כמו במשחק הפוקר, ביצועים טובים יותר בבורסה הם משחק סכום אפס״, כתבו מודי'ס. ״כפי שכלי הימורים טובים יותר המשמשים קבוצת שחקנים ליד שולחן פוקר לא ישנו את גודל הקופה, AI מתקדם לא יאפשר לכל מנהלי הנכסים להכות את השוק. זוהי דינמיקה שטכנולוגיות טרנספורמטיביות לאורך ההיסטוריה, כולל הטלגרף, המחשב, מכשיר הפקס, האינטרנט והטלפון הנייד, לא הצליחו לשנות״.

הדו"ח גם הצביע על כך שלמרות שטכנולוגיות מידע חדשניות קודמות העניקו יתרון זמני למאמצים המוקדמים, הם בסופו של דבר ״עשו דמוקרטיזציה״ לגישה לידע. כלומר, כמו שאמר הולוואיי, יתרון בשוק הוא כבר לא יתרון אם כולם משתמשים בו.

״כאשר עיתונות הדפוס ביצעה דמוקרטיזציה של הקריאה והאינטרנט עוזר לדמוקרטיזציה של ידע, בינה מלאכותית יכולה לסייע בדמוקרטיזציה של ניתוח באופן כללי וניתוח פיננסי ספציפית, לעזור לצמצם את הפער בין משקיעים מקצועיים למשקיעים קמעונאיים״, כתבו מוד׳יס בדו״ח.

האם AI יכול להכות את השווקים? עדיין לא. (מקור: Investopedia)

בינה מלאכותית תהיה נחלת הכלל

לסיכום, הבינה המלאכותית תתן יתרון זמני לחלק מהמשקיעים, אך לטווח הארוך, גם פרופסור הולוואיי וגם מוד׳יס מודים כי הטכנולוגיה תהיה נחלת הכלל. קומץ מצומצם של מקצוענים ימשיכו להכות את המדדים בצורה יוצא דופן עם בינה מלאכותית וסביר להניח שיעשו זאת בעזרת כלים הרבה יותר מתוחכמים ממה שחשוף לציבור. כל השאר כנראה יאמצו את זה כמו האינטרנט, המחשב, הטלפון והעיתון. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מה אכפת לי להשקיע 26/10/2024 20:46
    הגב לתגובה זו
    לטווח הארוך של שלוש שנים פלוס יש מצב שאתם צודקים אבל לא הייתי נלחצת מכתבה
  • 3.
    ?How about a nice game of chess (ל"ת)
    WOPR 23/10/2024 23:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לרון 23/10/2024 20:18
    הגב לתגובה זו
    יש קרן אחת גמישה ניסמכת AI ובפ. היא 48 ברשימה! לא יעזור כלום לא טכני לא AI לא מניות ערך הכל יורד בירידות,כל שיטה "חדשה" לרוב מגיעה לאותן תוצאות בטווח הבינוני-ארוך
  • 1.
    הכל כרגיל 23/10/2024 17:45
    הגב לתגובה זו
    קנו כסף זהב פלטינה גז דברים שהיצור מוגבל
  • לרון 23/10/2024 20:14
    הגב לתגובה זו
    ולא מקנות ריבית,אפילו באפט לא משקיע בהן
  • באפי 23/10/2024 21:39
    דרך בנקים ועד חברות תעשייה שלא יעבדו עליך
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.