הסיפור של הווארד שולץ: מהפרויקטים בדיור הציבורי לקפה בינלאומי
הווארד שולץ הוא אחד האנשים המצליחים והמוכרים ביותר בעולם העסקים, אבל הדרך שלו להצלחה לא הייתה פשוטה או רגילה. הוא נולד בשנת 1953 בברוקלין, ניו יורק, למשפחה מאוד צנועה. אביו היה נהג משאית וחייל לשעבר, ואמו הייתה עקרת בית. שולץ גדל בדיור הציבורי בפרויקטים העניים של ברוקלין, מקום שבו רוב האנשים ניסו פשוט לשרוד את היום. הכסף היה דבר נדיר בבית שלהם, ושולץ התמודד עם המצב הקשה כשברקע אבא שלו איבד עבודות שוב ושוב.
מאז שהיה ילד, הווארד ידע שהוא לא רוצה להישאר במצב שבו נולד. הוא רוצה ושואף ליותר. אחד מתחביביו היה כדורגל והוא למעשה היה טוב מספיק בשביל לקבל מלגה חלקית לאוניברסיטת נורת'רן מישיגן. הודות לכישרון הספורטיבי שלו שהוביל למלגה, הוא הצליח ללמוד תואר ראשון בתקשורת, והיה הראשון במשפחתו שהשיג תואר אקדמי. אחרי הלימודים, הווארד התחיל לעבוד במגוון עבודות מכירה ושיווק, במהלכן התגלה כישרון לשיווק ולהבנת שוק.
השינוי הגדול – הפגישה הראשונה עם סטארבקס
ב-1981, שולץ עבד בחברה בשם "הממריץ" (Hammarplast), יצרנית כלים לבית. באותו זמן, הוא שם לב ללקוח בשם סטארבקס מסיאטל, שקנה כמויות עצומות של מכונות קפה. הווארד נסע לסיאטל כדי לבדוק במה מדובר וגילה שלקוחות החברה הם בית קפה ייחודי שהקפה היה כל מרכז החוויה שלהם. סטארבקס באותה תקופה היו חנות קטנה של קפה ותבלינים – לא רשת בינלאומית. שולץ התרשם כל כך מהקונספט והאנשים שמאחורי החנות שהוא פשוט ידע שהוא חייב להצטרף לחברה.
שנה לאחר מכן, הווארד שולץ הצטרף לסטארבקס כמנהל השיווק. באחת מהנסיעות העסקיות שלו לאיטליה, הוא גילה את מה שבהמשך הפך ללב העסקי של סטארבקס – תרבות בתי הקפה האיטלקיים. הוא הבין שבתי הקפה באיטליה הם לא רק מקום לשתות קפה, אלא מקום חברתי – מקום שבו אנשים נפגשים, מדברים ומבלים זמן. שולץ זיהה הזדמנות ורצה להביא את התרבות הזאת לאמריקה.
הדרך לרכישת סטארבקס
שולץ פנה לבעלי סטארבקס עם הרעיון שראה באיטליה, אך, באותו הזמן לא האמינו בקונספט החדשני של שולץ ולא רצו להרחיב את החנות לכדי רשת. אז הווארד עשה משהו אמיץ – הוא עזב את סטארבקס והקים רשת קפה משלו בשם "Il Giornale" (העיתון). הוא גייס כסף ממשקיעים כדי להקים את הרשת, והחזון שלו התחיל להתממש. בשנת 1987, בעלי סטארבקס החליטו למכור את החנות המקורית, ושולץ, יחד עם משקיעים נוספים, רכש את סטארבקס תמורת כ-3.8 מיליון דולר בלבד. הוא שילב את המותג סטארבקס עם רשת "Il Giornale" שלו וכך התחילה הדרך להפוך את סטארבקס לרשת בינלאומית.
הווארד שולץ; קרדיט: טוויטר
ההצלחה המטאורית
בהנהגתו של שולץ, סטארבקס צמחה מחנות קטנה בסיאטל לרשת עם יותר מ-30,000 סניפים בכל העולם. הוא עבד קשה כדי לבנות מותג שמציע יותר מקפה – הוא הציע חוויה. סטארבקס הפכה למקום שבו אנשים נפגשים, עובדים, יושבים ללמוד או פשוט מבלים זמן. הוא שם דגש לא רק על איכות הקפה אלא גם על איכות השירות, והשקיע רבות בהכשרת העובדים ובמתן תנאים טובים.
בנוסף, שולץ הכניס גישה שונה ביחס לעובדים שלו. הוא הציע להם ביטוח רפואי, מה שהפך את סטארבקס לאחת החברות הראשונות בארה"ב שסיפקה תנאים כאלו לכל העובדים, כולל לעובדים במשרה חלקית. הוא דאג להטבות כמו אופציות למניות לעובדים והבין שבשביל לבנות מותג חזק צריך להשקיע בעובדים ולתת להם תחושת שייכות.
מאבקי כוח והמשך ההשפעה
במהלך השנים, הווארד שולץ פרש כמה פעמים מניהול שוטף של סטארבקס אך חזר בכל פעם כשחשב שהחברה צריכה אותו. הוא המשיך לשמור על מעורבות רבה בפעילות החברה עד לפרישתו האחרונה ב-2018.
שולץ לא רק הפך לאחד האנשים העשירים ביותר בארה"ב, עם הון שמוערך בכמה מיליארדי דולרים, אלא גם הפך לדמות משפיעה. הוא היה פעיל חברתית, עסק בהשפעה על הקהילה, והשקיע בפרויקטים לשיפור החינוך והחיים של אנשים מהשכונות הקשות, כמו זו שממנה הגיע. הוא גם שקל להתמודד לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2020, מתוך רצון לתרום עוד לשינוי חברתי וכלכלי.
מסקנות מהסיפור של שולץ
הסיפור של הווארד שולץ מלמד אותנו על החשיבות של שמירה על השורשים, של חלומות ושאיפות. הוא לא שכח מאיפה הוא הגיע, והחוויות שלו כילד העניקו לו את המוטיבציה לשנות את חייו. הוא הבין שעל מנת להצליח, יש להעז לחלום, לקחת סיכונים וליצור חוויה.
- 1.קשקש 06/10/2024 20:30הגב לתגובה זולפי דעתי כמעט כול רשת בתי קפה בישראל מוכרת קפה ברמה הרבה יותר גבוהה מסטארבקס
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל
בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע
דירה להשקעה
רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.
בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.
יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק
לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.
במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב", המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.
- מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?
- מיומנו של יועץ השקעות - על הדילמה בין השקעה בבורסה להשקעה בדירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא
בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.
