קזינו
צילום: Getty images Israel

רווח של פי 9 בין לילה - האנשים שהימרו על כניסה ללבנון והרוויחו בענק

אתר Polymarket מאפשר להמר כמעט על כל אירוע בעולם - גם על האפשרות של כניסה קרקעית של כוחות צה"ל ללבנון; מה היו הסיכויים לכניסה קרקעית ללבנון אתמול בערב וכמה הרוויחו מי שהימרו נכון?
רוי שיינמן | (1)

עד אתמול בשעות הערב, שררה אי וודאות גדולה סביב כניסה של כוחות צה"ל ללבנון. חיל האוויר המשיך לתקוף בלבנון וגם חיסול נסראללה יצר את התחושה שאולי תהיה רגיעה עכשיו. עם זאת, בשעות הערב התחילו לצאת דיווחים, ובהמשך גם צה"ל עצמו אישר כי כוחות קרקעיים התחילו לפעול בפעולה מצומצמת בדרום לבנון - ויש מי שהרוויח מהמלך הזה.

האתר Polymarket מאפשר להמר על תוצאה של כמעט כל דבר שאתם יכולים לחשוב עליו. מהאם ירד גשם מחר בניו יורק ועד מי הולך לזכות בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב - וכן, גם על האם צה"ל ייכנס ללבנון או לא.

בכל הימור ניתן להמר על אחת משתי אפשרויות, כן או לא, כאשר כל אחת מתומחרת לפי מחיר השוק במחיר של בין סנט אחד למחיר של 99 סנט. נניח שאתם מעוניינים להמר על כך שירד מחר גשם בניו יורק. נניח שלפי האתר ההסתברות לכך היא של 25%, כלומר תוכלו לקנות מניה אחת של כן בתמורה ל-25 סנט. במידה וההימור התממש, תקבלו בחזרה דולר אחד על כל מניה, כלומר תשואה של פי 4, אך במידה והוא לא התממש לא תקבלו כסף חזרה והמניה שלכם תהיה שווה 0. בנוסף, ניתן גם למכור את המניה לפני מועד ה"פקיעה" ולהרוויח במידה והמחיר עלה. את ההימור מבצעים בעזרת המטבע USDC, מטבע דיגיטלי שצמוד לדולר.

חזרה אלינו. הדיווחים הלא רשמיים הראשונים על כניסה של כוחות צה"ל ללבנון התחילו לצאת אתמול באזור השעות 10-11 בלילה. בשעות האלו המחיר של מניית כן לגבי כניסה של כוחות צה"ל ללבנון לפני סוף ספטמבר נסחרו סביב 11-13 סנט. ב-12 בלילה אומנם נגמר ספטמבר, אך חשוב לציין שמועד הפקיעה של ההימורים עובד לפי שעון החוף המזרחי בארה"ב, כלומר ניתן היה להמר על האפשרות הזו עד לשעה 7 בבוקר שעון ישראל.

כך למשל, מי שרכש 10,000 מניות כן לגבי כניסה קרקעית של צה"ל ללבנון עד סוף ספטמבר במחיר של 11 סנט למניה, כלומר רכישה בסכום כולל של 1,100 דולר, הרוויח פי 9 על הכסף שלו בין לילה, כאשר הפוזיציה הזו שווה כעת 10,000 דולר.

באתר ניתן גם לראות עסקאות של משתמשים אחרים. המשתמש hello123123 למשל רכש לפני 9 ימים 7,552 מניות כן לפי מחיר של 15 סנט למניה, בסכום כולל של 1,099 דולר. עם זאת, הוא מכר את הפוזיציה שלו מאוחר יותר באותו יום בהפסד, לפי שער של 12 סנט למניה.

קיראו עוד ב"בארץ"

האתר מציע הימורים על מגוון קטגוריות. מהזוכה בליגה האנגלית בכדורגל העונה ועד להאם OpenAI ישחררו את הגרסה החדשה ל-ChatGPT לפני סוף השנה. ההימורים האלו מסוכנים מאוד, אבל כניסה לאתר והסתכלות על ההסתברויות יכולה לתת איזושהי אנדיקציה לגבי ההערכות השוק לאירועים הללו. כך למשל, לפי המהמרים באתר, הסיכויים של קמלה האריס לזכייה בבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב גבוהות רק במעט מאלו של דונאלד טראמפ.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צחי 01/10/2024 13:54
    הגב לתגובה זו
    יכלו לעשות כסף טוב
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).