קרנות ההשתלמות: העז שעולה ויורדת בכל חוק הסדרים בשנים האחרונות עולה גם השנה - כאשר בחסות המלחמה והצורך בכסף בקופת המדינה, היא יכולה לעבור. הפעם, מדובר על מיסוי החל מהשנה השביעית, על קרנות נזילות. 

 פרופ' אמיר ירון ושר האוצר בצלאל סמוטריץ - גישות מנוגדות     (דוברות בנק ישראל ומשרד האוצר)  

בשש השנים הראשונות, החוסכים יקבלו את הטבת המס - פטור ממס רווחי הון, ולאחר מכן לא. מהשנה השביעית החוסכים יכולים להמשיך לחסוך בקרנות השתלמות אך לשלם מס רווחי הון, יכולים למשוך את הכסף ולחסוך אותו במוצר חלופי ועשויים להפחית את החיסכון ולהגדיל צריכה. קרנות ההשתלמות הן האפיק הצומח ביותר בשוק החיסכון, עם היקף של כ-370 מיליארד שקל. על פי ההערכות מעל 220 מיליארד שקל הן קרנות נזילות. 

מספיק שחלק קטן מהן ישמשו לצריכה כדי שזה יתבטא בביקושים למוצרים ושירותים ויעלה מחירים. זה הדבר האחרון שנגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון רוצה. אינפלציה היא האויב הכלכלי הגדול ביותר, והריבת הגבוהה נועדה להילחם בה. עודף ביקושים בגלל שינויי במיסוי קרנות השתלמות, הוא גורם מפתיע שלא נלקח בחשבון ועלול להוביל לעלייה באינפלציה ודחייה נוספת בהפחתת הריבית. 

• המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
• לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באוצר מעוניינים בכסף שייכנס בזכות המהלך (1.4 מיליארד שקל בשנה), אבל זה מסך עשן. עלות הטבת המס איננה מעניינת את האוצר - האוצר פשוט רוצה שלא תחסכו ותמשכו את הכסף הנזיל. נשמע מוזר? רק לפני מספר חודשים, ובדיוק לשם כך, הוא הסכים לתת (!) הטבת מס בשביל שתמשכו את הכסף מוקדם יותר מ-6 השנים.

מדוע האוצר רוצה שתמשכו את הכסף? המס, כמו צעדים אחרים שנוקטת המדינה, נועד לתמרץ התנהגות צרכנים בין חיסכון לצריכה. עד כה רצתה המדינה לתמרץ חיסכון. לא כי היא נדיבה, אלא כי אזרחים עם חיסכון נוטים להיות פחות נטל על מערכות המדינה כמו בריאות, ורווחה. הצריכה בעשור האחרון תומרצה בעיקר באמצעות המחיר האפסי של הכסף בסביבת ריבית נמוכה. 

מנסים להתניע את המשק

אך מתחילת העשור, עם עליית הריביות, ובחסות המלחמה והקשיים הנלווים לה, לצרכן יש פחות כסף להוציא. על כן, אם רוצים לתמרץ את הצריכה הפרטית, צריך להשתמש בכלים כמו הטבות מס. בכך שהאוצר מהנדס את הטבות המס כך שיאפשרו ויתמרצו הנזלה של הכספים לפני ואחרי אותו מועד של שש שנים, למעשה הוא מעוניין שהציבור יוציא את הכסף מהקרנות, וכאשר זה יקרה, גם אם חלקו ייסגר בחיסכון באפיק אחר, חלקו יופנה לצריכה, לתקן את האוטו, להחליף את הדוד שהתפוצץ, לטיול קטן בשביל להתאוורר.

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

האוצר ובנק ישראל בגישות סותרות

מה הבעיה עם המדיניות הזאת? שהיא הפוכה לגמרי ממדיניות בנק ישראל. כפי שהטבות המס הן כלי של האוצר לתמרץ את האזרח לבחור בין צריכה לחיסכון, כך גם ריבית בנק ישראל. כאשר הנגיד מעלה ריבית, הוא למעשה מתמרץ חיסכון על צריכה. הסיבה לכך היא על מנת לבלום את עליית המחירים ולהתמודד עם האינפלציה. בואו לא נשכח: אנו מצויים כעת בקצב אינפלציה שנתית גבוהה מיעד בנק ישראל, שאחת סיבות לו היא נזילות גבוהה בשוק שמגיעה מהממשלה. כעת רוצה סמוטריץ' להוסיף על הנזילות הזאת. 

אזרחים מושפעים מתמריצים - כך היה, וכך יהיה תמיד. אם לא יהיו הטבות מס מהשנה על קרנות השתלמות מהשנה השביעית, אנו נראה משיכות כספים שחלקם יופנו לחיסכון אחר וחלקם לצריכה. ככל שחלק גדול יותר יופנה לצריכה, נראה לחצים אינפלציוניים, וייתכן שעל ביטול "הטבת המס לעשירונים הגבוהים", כפי שמציגים אותה באוצר, ישלמו העשירונים הנמוכים בעליית הריבית על המינוס. 

המדינה מודה בכישלון

לצערי הם צודקים, וזה מצביע יותר מכל על הכישלון של המדינה. זהו פטור שמגיע לכל אזרח שקצבת הפנסיה שלו מגיעה לרף מדרגות מס הכנסה (כן, על קצבת פנסיה יש מס הכנסה), וזה ממש לא רק העשירונים העליונים. הבעיה שמדינת ישראל תכננה מערכת מיסוי פרישה כל כך מסובכת, עם תלות בכל כך הרבה משתנים, שמתחילים עשרות שנים לפני הפרישה, וכוללים לאור הדרך קנסות על משיכות שונות, צורך לבצע הפקדות בסוגים שונים של קופות וטפסים בלתי אפשריים מול רשויות המס, שרק מי שממש ממש משקיע בזה זמן וכסף, מצליח להנות ממנה.