קנס של 20 אלף שקל לנהג מונית ש"עבד" על תיירים - האם זה ירתיע את נהגי המוניות?

הפגיעה שנגרמת לתדמית של המדינה בידי נהגי מוניות שעושקים תיירים, מובילה את מערכת המשפט להיות לא סלחנית בעונשים שמוטלים במקרים כאלה. הדוגמה האחרונה מוכיחה זאת, אחרי שנהג מונית נענש בקנס של 20 אלף שקל ושלילת רשיון
עוזי גרסטמן | (5)

התופעה של נהגי מוניות בישראל שמנצלים תיירים נהפכה לנושא שמושך תשומת לב ציבורית רבה בשנים האחרונות. בתקשורת דווח על לא מעט מקרים שבהם נהגי מוניות גובים מחירים מופרזים מתיירים, שאינם מודעים למחירים המקומיים - מה שיוצר בעיה חמורה של אמון בתחבורה הציבורית בארץ ופוגע בתדמית של מדינת ישראל. אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לכך היא המקרה האחרון של נהג מונית שהורשע בעושק תיירים, לאחר שגבה סכומים לא סבירים עבור נסיעות קצרות.

המקרה עוסק בנהג המונית אייל סימן טוב, שנתפס גובה מחיר מופקע מתיירים שנסעו מהשדה התעופה בן גוריון לתל אביב, רחובות ועוד. הנהג ניצל את חוסר הידע של התיירים בנוגע למחירים המקומיים, וגבה מהם סכומים גבוהים פי כמה לעומת המחיר הרשמי. בעקבות תלונה שהוגשה על ידי התיירים, התנהל חקירה שהובילה להרשעת הנהג בבית המשפט. השופטת שדנה בתיק גזרה עליו קנס כספי של 20 אלף שקל, שלילת רישיון לתקופה של כמה חודשים, ואזהרה מפני עונשים חמורים יותר במידה שיחזור על מעשיו.

בענף התיירות קוראים להגברת הפיקוח (למונית אין קשר לכתבה) צילום: Bizportal

עבירות מהסוג הזה משפיעות כאמור ישירות על תדמית ישראל בקרב תיירים. הם מגיעים למדינה כשהם לא מכירים את התרבות המקומית ואת המחירים, ולכן הם נתונים לניצול על ידי נהגים לא הגונים. תיירים שנפגעים מחוויות של עושק או גניבה עלולים לשתף את הסיפור שלהם ברשתות החברתיות ובפלטפורמות תיירות כמו TripAdvisor - דבר שמוביל לפגיעה במוניטין של המדינה כיעד תיירותי.

הישראלים הראשונים שהתיירים פוגשים - נהגי המוניות

גורמים בענף התיירות בישראל הביעו דאגה מהתופעה, והצביעו על הצורך בהגברת הפיקוח והאכיפה כלפי נהגים שסוטים מכללי ההתנהלות התקינים. הבעיה מתעצמת כשנהגי המוניות הם לעתים אחת האינטראקציות הראשונות של התיירים עם הישראלים, ולכן על המדינה לדאוג שהם יקבלו יחס הוגן ולא ינוצלו. 

במקרה האחרון, בית המשפט לתעבורה הדגיש את חומרת העבירה. "מדובר בעבירות שעולה מהן נופך של מרמה וניצול לרעה," ציינה השופטת בפסק הדין. היא הדגישה את הפגיעה באמון הציבור בשירותי התחבורה הציבורית ואת החשיבות של הרתעת נהגים מביצוע מעשים דומים בעתיד. בנוסף לקנס שהוטל על הנהג, הוא נאלץ להחזיר כסף לתיירים שנפגעו.

במקרים אחרים, נהגי מוניות נמצאו גם כן אשמים בעבירות דומות, וחלקם נאלצו לעמוד בפני עונשים חמורים, כולל פסילת רישיון לתקופות ממושכות ואפילו מאסר על תנאי. לדברי גורמים משפטיים, בית המשפט שואף להעביר מסר ברור שגזילת כספים מתיירים היא עבירה חמורה, ושכל נהג שיבצע עבירה דומה יישא בתוצאות המשפטיות הקשות.

קיראו עוד ב"בארץ"

אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא הקושי בפיקוח על נהגי מוניות. למרות החקיקה והרגולציה שקיימת במערכת התחבורה בישראל, לא תמיד קיימת אכיפה יעילה שמצליחה למנוע עבירות מסוג זה. במקרים רבים, תיירים שנפגעים מעושק מתקשים להגיש תלונה בזמן אמת, או להבין כיצד להתנהל מול הרשויות המקומיות.

להגביר את המודעות בקרב התיירים

גורמים במערכת המשפט מדגישים את הצורך בהגברת המודעות בקרב התיירים עצמם, תוך עידוד הגשת תלונות נגד נהגים עבריינים. לצד זאת, קיים צורך בהגברת הפיקוח במקומות רגישים כמו שדות תעופה, נמלים ומרכזי תיירות, כדי למנוע מראש את המקרים האלה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אילן 25/09/2024 10:21
    הגב לתגובה זו
    מה הבעיה לשכור כל פעם זוג סטודנטים אחר לשבוע שיתחזו לתיירים ויעשו ביקורת על המחירים שגובים נהגי המוניות , וכמובן שצריך לשכור גם אנשים מבוגרים , הקנסות יממנו זאת בקלות !
  • מפקח מס 25/09/2024 12:38
    הגב לתגובה זו
    במס הכנסה למשל יש מה שנקרא מחלקת ביקורת חוץ (קומנדו מס בלשון העם) בכל משרד פקיד שומה. ייתכן שגם במע"מ ובגופים נוספים
  • 3.
    יוסי 25/09/2024 09:02
    הגב לתגובה זו
    לתת לכל תייר נכנס חוברת תעריפים לנסיעה במונית גם לשירותים אחרים
  • 2.
    רק כלא ירתיע (ל"ת)
    נהגי מוניות 25/09/2024 08:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 25/09/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
    גם כישראלי שבקיא בהתנהלות פה, ופניתי למשרד התחבורה עם כל הפרטים על נהג יאנגו, שרומה במחיר ולא נתן חשבונית, התקבלה התשובה שהנושא כלל לא קשור למשרד התחבורה ושאולי אפנה למס הכנסה…. מיותר לציין שכם את יאנגו זה לא עניין והם לא שיתפו פעולה.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

רכבת ישראל
צילום: צילום מסך אתר רכבת ישראל

רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?

באוצר טוענים שהרכבת לא יעילה - היקף העובדים שלה מופרז ודורשים להפריט חלק משמעותי מהפעילות עד 2029

אדיר בן עמי |
משרד האוצר מנסה להעביר במסגרת התקציב הפרטה של רכבת ישראל - העברת כל שירותי ההפעלה והתחזוקה של רכבת ישראל לזכיינים פרטיים עד סוף שנת 2029. המהלך, שמטרתו לשפר את איכות השירות ולהתמודד עם משבר האמון הציבורי ברכבת, מסמן שינוי מהותי באופן ניהול אחד מנכסי התשתית החשובים במדינה, והלא יעילים שבהם.  

הנתונים שמציגה התכנית הכלכלית מציירים תמונה עגומה של מצב הרכבת. מאז 2019, מספר הנוסעים ברכבת לא עלה כלל, וזאת למרות השקעה נוספת של כ-2 מיליארד שקלים בסובסידיה הממשלתית. במקביל, החברה הממשלתית הגדילה משמעותית את מצבת כוח האדם שלה, כשכיום מועסקים בה למעלה מ-5,000 עובדים - גידול שלא תאם כלל את הגידול בפעילות.

המצב החמיר לאחרונה עם ריבוי אירועי בטיחות, תקלות חמורות ושיבושים בתנועת הרכבות, שהביאו לירידה חדה באמון הציבור ובאיכות השירות. העיכובים החוזרים ונשנים בפרויקטי תשתית רק הוסיפו שמן למדורה, וחיזקו את התחושה שהמודל הנוכחי של ניהול הרכבת מיצה את עצמו.

על פי התכנית המוצעת, רכבת ישראל תמשיך להתקיים כחברה ממשלתית, אך תפקידיה ישתנו מן היסוד. במקום להפעיל ולתחזק את הרכבות בעצמה, החברה תתמקד בתכנון, ניהול, פיקוח ובקרה. היא תישאר אחראית על קביעת התכנית התפעולית, ניהול זמני המסילה, והתקשרות עם הזכיינים הפרטיים שיבצעו את העבודה בפועל.

המודל המוצע דומה למודלים מוצלחים אחרים בתחבורה הציבורית הישראלית. הרכבת הקלה בירושלים ובגוש דן מופעלות כבר היום על ידי זכיינים פרטיים, וכך גם מערך האוטובוסים הציבוריים. ההצלחה היחסית של מודלים אלה מספקת תקווה שגם ברכבת הכבדה ניתן יהיה להשיג שיפור משמעותי באיכות השירות. מעבר לכך, הגוף הגדול והשמן הזה יהפוך להיות יעיל, ויעבוד לפי "חוקי הכלכלה" - למטרת רווח. 

התכנית מגדירה לוח זמנים ברור ומדורג להעברת הפעילות. עד סוף 2029, כלל שירותי ההפעלה והתחזוקה יועברו לזכיין אחד או יותר. הממשלה תוכל למכרז את פעילות החטיבות השונות - נוסעים, מטענים, תחזוקת ציוד נייד ותחזוקת תשתיות - יחד או בנפרד, בהתאם לצרכים ולהיערכות.