נטו וסלייס לא המציאו את השיטה: הקו הדק שמקשר בין כל הפרשות שמתפוצצות בשוק ההון והסכנות לכספי החוסכים
הפרשות שנחשפות בשנה האחרונה בשוק ההון הישראלי צריכות להדיר שינה מעיניו של כל חוסך לפנסיה. אם חשבתם שלשים את הכסף בגופים מפוקחים אמור להקנות לכם מידה מסויימת של שקט נפשי, מסתבר שהפיקוח מפגר אחרי השוק, בהרבה. איך בעצם הגענו למצב שבו מאות מליונים מכספי הפנסיות מתאדים? בואו למסע בעולם המטורף ששגשג כאן עד תחילת העשור הקודם.
הפסדי עתק לחוסכים
מילת הקסם – השקעות אלטרנטיביות
הריבית האפסית ששררה בשווקים בכלל ובשוק הישראלי בפרט לאורך העשור הקודם, הרגה את התשואות במכשירי החיסכון הסולידיים. הציבור, שחיפש תשואה לכספו, הפנה את ההשקעות לנדל"ן ולמניות, מה שהוביל לעליות מחירי הנדל"ן בעשור הקודם ולתשואות הנאות במדדי המניות. לאט לאט ככל שהעשור התקדם – המשקיעים חיפשו אפיקים נוספים לכספם, ואז החלו לפרוח ההשקעות האלטרנטיביות. מהן אותן השקעות אלטרנטיביות? זהו שם כולל להשקעות אלטרנטיביות בשוק ההון, ובכלל זה מגוון דברים: קריפטו, נדל"ן בחו"ל, קרנות השקעה ועוד. יהלומים וזבל. לא מעט יהלומים, אבל ערימות של זבל.
אבל סביב ההשקעות האלטרנטיביות התפתחה הילה יוקרתית – תדמית של השקעות אקזוטיות במועדון סגור ליודעי חן, עם מספר מקומות מוגבל. בפועל ברוב המקרים היה מדובר באשראי שחברים נתנו לחברים שלא הצליחו לקבל אשראי משום גוף "לא אלטרנטיבי". כל זמן שהריבית היתה אפסית – סיפור עוד איכשהו עבד והאשראי התגלגל. כאשר הריבית עלתה והכסף הפך להיות יקר, מצבו הרעוע של האשראי נחשף ביתר שאת, ובקשות פדיון נוכח עליית תשואות באפיקי ההשקעה הסולידיים, הובילו את הקרנות לעצור משיכות עמיתים.
- המחלוקת סביב הסדר החוב של קבוצת נטו: המדינה מבהירה – הלקוחות לא יופקרו
- הבעיה החדשה של החוסכים בסלייס ונטו - והקלות הבלתי נסבלת שבה המפקחים מזלזלים בחסכונות שלנו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרק השני: איך עוקפים את חוק הניצעים?
להשקעות האלטרנטיביות ישנן מספר הגבלות, כך למשל – ישנן השקעות שפתוחות רק למשקיעים כשירים עם הון מאוד גבוה, מתוך הנחה שמשקיעים אלו מתוחכמים יותר ויודעים לאמוד סיכונים, גם מתוך הנחה שאם משקיעים אלו ישקיעו בהשקעה כושלת כזו או אחרת – עדיין יהיה להם די הון והם לא יהפכו לנטל על החברה.
הגבלה נוספת היא חוק הניצעים, החוק אומר שהצעה ללמעלה מ-35 אנשים, מחייבת תשקיף. וההשקעות האלטרנטיביות? אינן רוצות להיות שקופות ומתושקפות, ועל כן יש צורך למצוא פתרון גם להגבלה הזאת.
שוק ההון מתוחכם ויצירתי, נמצא באופן קבוע מספר צעדים לפני הרגולטור, ולכל בעיה הוא מוצא פתרונות למכביר – אפורים יותר ופחות. את חוק הניצעים עקף שוק ההון בדרכים יצירתיות: הקמת תתי קרנות שהוצעו לפחות מ-35 ניצעים, הגדרה כי סוג מסויים של נכסים איננו נכלל תחת הנכסים שמוגדרים כהשקעות, ועוד.
קיראו עוד ב"בארץ"
הפרק השלישי: ה-IRA כמקרה ספציפיכך, בתוך פריחתו של העולם הזה, פלטפורמת ה-IRA, שהיא פלטפורמה שנועדה סה"כ לאפשר לציבור שמעוניין בכך, לנהל את כספי הפנסיה שלו בעצמו תוך הפחתת עלויות, שימשה לעקוף את המגבלות. הפלטפורמה שמאפשרת גם למשקיעים לא כשירים להשקיע בקרנות, כל זמן שהן מוגדרות כקרנות חוץ (הגדרה מאוד רחבה וחלבית), הפכה להיות דרך המלך להפניית כספי ציבור להשקעה אלטרנטיבית בעייתית מאוד – שכן בעוד שלרגולטור סמכות פיקוח על קופות הגמל בארץ, סמכויות הרגולטור לגבי גופים בחו"ל, נמצאת בסימן שאלה.
הפרק הרביעי: כשהמפיצים הופכים להיות גם היצרנים
השוק ראה שהוא פועל באין מפריע, והציבור מסתנוור מההשקעות האלטרנטיביות, על אף שהיכולת שלו לבדוק אותן מאוד מוגבלת, והחל לקבל תיאבון ולנסות לסחוט את הלימון עד תום. כך, גופים שהם מפיצים במהותם, סוכני ביטוח כמו פרופיט של אסף בנאי, נטו, ועוד – הפנו לקוחות לקרנות אלטרנטיב שהם הקימו או שיש להם זיקה אליהם. כלומר בנוסף לדמי ההפצה שהסוכן מקבל מהלקוח, הוא מתוגמל גם דרך דמי ניהול מחברת הקרנות. המפיצים – רוצים להנות מכל העולמות.
ערבוב האינטרסים בין יצרן מוצרים פיננסיים ומפיץ מוצרים פיננסיים פועל לרעת הלקוח. אחת הראיות לכך היא שבקרנות אלו הרוב המכריע של הלקוחות המשקיעים יגיעו מהמפיץ הספציפי הזה, ולא ממפיצים נוספים שיעריכו כי מדובר בהשקעה ראויה ללקוחותיהם.
עד כמה נפוצה בשוק ההון הישראלי התופעה שבה סוכני ביטוח הקימו או היתה להם זיקה למכשירי השקעה אלטרנטיבים? עד היום לא ידוע, אבל כנראה שיותר ממה שהיינו רוצים.
הפרק החמישי: ואז התחלנו להיסחף
והפרק האחרון והעצוב ביותר הוא שכאשר השוק פועל באין מפריע בערבוב אינטרסים עצום, והכסף זורם וקל, הלקוחות לא רק מפסידים בגלל השקעות גרועות שעושות הקרנות האלו שאותו מפיץ שלח אותם לשם, לא תמיד תוך כדי שהם מבינים שהוא זה שגוזר עליהם את הקופון מהצד השני. במצב כזה, כשהשוק נמצא כבר בתוך התחום האפור כהה, קל יותר לעבור את הגבול לגמרי. ואז נוצרות תופעות בעייתיות מאוד כמו שראינו בפרשיות הגדולות האחרונות: כבר לא מדובר רק בהפרת חוק הניצעים, אלא בחשד לעברות כמו תרמית, הלבנת הון, ובפגיעה עמוקה יותר במשקיעים.
כך למשל, בסלייס מדובר באנשים שפיתו אותם להשקעות אלו, תוך ניצול מצוקה פיננסית וצורך במזומן, על ידי הצעת הלוואות. בנוסף בפרשת סלייס גילינו כי היתה התעלמות מרגולציה שנועדה להגן על המשקיעים ב-IRA ולא מאפשרת העברת כספים שמשמשים לקצבת פנסיה בסיסית, להשקעות אלו.
בנטו – וולסת'ון, על פי כתב תביעה שהוגש בפרשה, אמנם הוקמו שותפויות רבות שכל אחת מהן לא הוצעה ליותר מ-35 אנשים, אבל היו שותפויות שנכנסו בנעלי שותפויות אחרות תוך טשטוש גבולות וכיסוי של השקעות בהשקעות אחרות.
- 15.רונצ'ו 11/10/2024 00:15הגב לתגובה זונראה שהריבית המקומית בישראל מתייצבת ויתכן ותעלה בעוד שהריבית בחו"ל כבר במגמת ירידה.
- 14.אורנה בר לב 07/10/2024 16:22הגב לתגובה זומאחר והמשטרה מתחמקת מבקשת הפרקליטות לחקירה פלילית בנדון אשמח לשלוח לכתבת אתי אפללו חומרים לכתבת תחקיר בנדון
- 13.יוסי 18/09/2024 14:48הגב לתגובה זואבל זה בדיוק מה שבתי ההשקעות וחברות הבח רוצות שיקרה..שליטה מלאה על הייצור ,ההפצה והרגולטור...זה יעשה טוב ללקוחות ,לדמי ניהול ולתחרות...פחחח
- 12.קשה להרוויח אז מתכמן 18/09/2024 13:05הגב לתגובה זואיפה הרגולטור....איפה... הציבור המטומטם הציבור משלם.....
- 11.מי מנהל כעת את סלייס 18/09/2024 13:02הגב לתגובה זוחוגגים על הקטן.....
- 10.ערן 18/09/2024 11:13הגב לתגובה זולכולנו את הפנסיה וגרמה לחוסר תחרות ועמלות הזויות וגבוהות.
- 9.ארי. קרסנר 18/09/2024 11:05הגב לתגובה זוהרגולטור בוגר כלל,החברה הכי כושלת בשוק,זאת התוצאה.
- 8.אסף 18/09/2024 10:40הגב לתגובה זותיאור מדוייק של הבעיה הן לגבי החברות והן לגבי שוק ההשקעות האלטרנטיביות. שכחת רק את טריא
- 7.יש פיתרון פשוט !!! 18/09/2024 10:36הגב לתגובה זויש לקבוע בחוק - 1. סוכן הביטוח לא יקבל כל תמורה/מענק/חופשה בחול .. בגין העברת לקוח מחברה אחת לשניה 2. תיקבע עמלת מקסימום אחידה שיכולים לקבל סוכני הביטוח , נניח 0.2% לשנה 3.פעולות אלו יחסכו את המעברים והתזוזה האין סופית של לקוחות והמרדף אחרי תשואה חודשית
- 6.לרון 18/09/2024 10:22הגב לתגובה זוכשלא "מסתפקים" בסולידי+ מכה אינפלציה שזה מה שחשוב,הגופים מגדילים סיכון "אלטרנטיבי" כדי שתעברו אליהם,מצליח טוב! לא מצליח אין מה לעשות!
- 5.לרון 18/09/2024 10:18הגב לתגובה זומאוד אקטואלי,רמז??
- 4.וזה שפושטי רגל מנפיקים חברה בבורסה ומסתירים את העב 18/09/2024 09:26הגב לתגובה זווזה שפושטי רגל מנפיקים חברה בבורסה ומסתירים את העבודה שהיו פושטי רגל 10 שנים?! זה לא הונאת משקיעים?! מניפולציןת בלקוחות…היו להם חצי מיליון…הסכם עם הדואר..הודעות בלי סוף
- 3.החיים 18/09/2024 09:15הגב לתגובה זווהפטנט של עמלות תמורת ניוד חסכונות פנסיונים הוא שורש הבעיה אם העמלות היו נגבות רק מהלקוחות בלבד תוך גילוי נאות הבעיה היתה נפתרת כשהרווחים של סוכני הביטוח מוסתרים ומגעים מהחברות אליהם מניוד הכסף בהכרח כל סוכני הביטוח ישרתו את עצמם קודם כל
- בול - מי שמאמין להם בצרות צרורות (ל"ת)גלגל 18/09/2024 09:49הגב לתגובה זו
- יהודי 18/09/2024 09:33הגב לתגובה זושל המצב הקיים ולא משנה איפה נמצא הלקוח , כי בכל מקרה הם מקבלים את עמלת היעוץ. גם שאין אינטרס לנייד זה לא דבר טוב ללקוח. צריך למצוא משהו באמצע
- 2.רק שקיפות 18/09/2024 09:05הגב לתגובה זואם היו מעבירים את חוק השקיפות של החלק שקיבל הסוכן אז היה דרך לעלות על תגמולים חריגים שהיו קופצים בביקורות ומדליקים נורות אדומות אבל סוכני הביטוח זוכים לחסינות על חשבון החוסכים התמימים
- 1.שולתתתת1 18/09/2024 09:01הגב לתגובה זוולשמור על הכסף הרב של אזרחי המדינה

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הממשלה תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע
בהודעה משותפת לראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר וצה"ל, הודיעה המדינה כי תקצה 3.25 מיליארד שקל למשרתי הקבע; ההחלטה לחיזוק מעמד משרתי הקבע כוללת מענק על אבדן הכנסה של בת הזוג, ארנק דיגיטלי, הרחבת קרן סיוע, מענקים, הטבות ברכישת דירה, לימודים אקדמיים ועוד
הממשלה אישרה היום החלטה תקדימית אותה יזמו שר הביטחון ישראל כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', בשיתוף עם צה"ל ובגיבוי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הכוללת שורת צעדים חברתיים וכלכליים רחבים להוקרת משרתי הקבע וחיילי החובה בצה"ל. ההחלטה גובשה בעבודה משותפת של משרד האוצר, משרד הביטחון וצה"ל, וכוללת הקצאה כוללת של 3.25 מיליארד שקל לשנים 2025 עד 2029.
ההחלטה כוללת מענקים ותמריצים חדשים למשרתי הקבע, קרן סיוע כלכלית ורגשית למשרתי קבע ולבני משפחותיהם, וארנק דיגיטלי אישי בשווי אלפי שקלים שישמש לתשלומי אגרות, רווחה ופנאי. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל תקדם פתרונות דיור ייעודיים והטבות לרכישת דירה למשרתי הקבע והמערך הלוחם, מתוך מטרה לחזק את הביטחון הכלכלי של המשרתים ולעודד המשך שירות ארוך ומשמעותי.
בנוסף, ההחלטה קובעת כי לוחמים ששירתו במלחמת התקומה ואיבדו את זכאותם לתוכנית "ממדים ללימודים" יקבלו מענק חד-פעמי למימון השכלה גבוהה. הממשלה תכריז על יום ממלכתי להוקרת כלל חיילי צה"ל, תעניק התאמות אקדמיות למשרתי חובה וקבע שנאלצו להפסיק את לימודיהם בשל שירותם, ותנהיג קדימות בקבלת שירותים במשרדי ממשלה לחיילים לוחמים בתקופות חירום.
עוד הוחלט כי תתאפשר העברת מידע מבוקרת לרשויות מקומיות לשם הענקת סיוע והטבות, ותתקבע הכרה ממלכתית בשירות הצבאי במכרזי שירות המדינה.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו: "הבטחנו שנחזק את צה”ל ואת משרתיו, ואנחנו מקיימים. הממשלה עומדת לצד משרתי הקבע, שהם עמוד השדרה של צה"ל, ומקדישים את חייהם למען ביטחון ישראל. ההחלטה שאושרה היום תגדיל את הסיוע שאנו מעניקים בדיור, בלימודים ובהטבות המיוחדות לנשות ואנשי הקבע שלנו, ואני מברך את כל השותפים למהלך. נמשיך לחזק ולתמוך במשרתי צה"ל בסדיר ובמילואים ובבני משפחותיהם, שראויים להוקרה ולתמיכה המירבית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ’: "אנחנו מאשרים היום תכנית מעטפת משמעותית שמוקירה את אנשי הקבע ובני המשפחות שלהם. כל מי ששם את ביטחון מדינת ישראל לפני כל דבר אחר ראוי להוקרה משמעותית ולא רק במילים. התכנית הזו היא הרבה מעבר לשורה תקציבית - היא אמירה ערכית והערכה אדירה של המדינה למי שמשרתים בשירות הקבע ונושאים יחד עם בנות זוגם ובני משפחותיהם את משא ביטחון ישראל. נמשיך בע״ה לפעול למען אנשי הקבע, למען המילואימניקים ולמען כל מי שעושה הכל כדי להגן על הבית".
