נגיד בנק ישראל פרופ אמיר ירון
צילום: ליאת מנדל

מה יהיה מדד המחירים לצרכן בחודש אוגוסט? והאם הוא ישפיע על הריבית?

עדכון: פורסם מדד גבוה במיוחד - להרחבה
עמית בר | (12)

עדכון: פורסם מדד גבוה במיוחד - להרחבה

מחר יתפרסם מדד המחירים לחודש אוגוסט. האנליסטים והכלכלנים  צופים לעלייה של 0.5%-0.6%. קצב עליית המחירים יעלה עד תחילת 2025 ואז יירד. הקצב השנתי שעומד על כ-3.2% יעלה על פי הערכת בנק ישראל ל-3.8% ורק אז יתחיל לרדת בהדרגה, כשעוד שנה יהיה מתחת ל-3%.

 פרופ אמיר ירון - עלייה באינפלציה ובהמשך ירידה     (ליאת מנדל)

 

מה יהיה המדד באוגוסט?

העליות הצפויות באוגוסט נובעות מהמשך עלייה במדד מחירי השכירות שמהווה קרוב לרבע ממדד המחירים לצרכן, כשבמקביל יש לחצי שכר גדולים על רקע מחסור בעובדים. לחצי השכר האלו במקביל להעלאות השכר מביאות לביקושים למוצרים ושירותים ומחממים את האינפלציה. שוק העבודה למרות המלחמה, למרות ההאטה הכלכלית והירידה הדרמטית בשיעורי הצמיחה, הוא שוק מאוד חזק. נראה שכל עוד שוק העבודה ישדר עוצמה כזו, לחצי המחירים ימשכו.

גם במחירי המזון, הפירות והירקות צפויה עלייה באוגוסט, כך שכאמור בסה"כ ציפיות הכלכלנים עומדות על 0.5% עד 0.6%. בחודש ספטמבר צפויה עד 0.1% עלייה.  

 

חשש מעלייה חריגה בשכר דירה

בחודש יולי עלה מדד המחירים לצרכן ב-0.6%, ברף העליון של ציפיות האנליסטים שציפו לעלייה בטווח של 0.4%-0.6%. בשנים עשר החודשים האחרונים (יולי 2024 לעומת יולי 2023) מדד המחירים לצרכן עלה ב-3.2%. 

שכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, רשם עליה ביולי של 2.6% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 3.4%. מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים עלה בחודש יולי ב-0.4% והגיע ל-131.7 נקודות לעומת 131.2 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). 

 

מחירי הדירות - האם הזינוק יימשך?

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מאי – יוני 2024 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל – מאי 2024,  נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-0.7%. מדובר בעלייה מצרפית של כ-5% מתחילת השנה והקצב השנתי הוא כ-7%-8%. הפרסום מחר יראה אם המגמה נמשכת. לפחות בהסתמך על היקף המשכנתאות והנתונים מעסקאות אחרונות ברשות המסים, נראה שהשוק ממשיך לעלות. כמות העסקאות גדלה והביקושים נמשכים.

 

מה יקרה לריבית?

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הציג ביום חמישי האחרון, בוועידה הכלכלית של ביזפורטל, את הערכתו לגבי הריבית. זה נשמע קצת שונה מההערכות הקודמות. אם בעבר דובר על ריבית של 4.25% לקראת סוף המחצית הראשונה של 2025, כעת אמר הנגיד שהציפיה היא ל-4.25% ברבעון השני של 2025. כלומר, יכול להיות שהריבית תהיה גם 4% בסוף המחצית הראשונה, אבל הממוצע יהיה 4.25% בכל הרבעון השני. זו תחזית פחות שמרנית מבעבר.

ייתכן שהנגיד מבין שהפחתת הריבית הצפויה ב-16 בחודש בארה"ב תיצור מצב של פערי ריביות גבוהים בין השוק הישראלי לשוק האמריקאי, דבר שיצור ביקושים לשקל ויוביל לחולשה של הדולר. נזכיר שהנגיד אומנם נלחם בשנה האחרונה שלא לגרום לדולר לזנק, אבל בשנים האחרונות המטרה היא לעצור את השחיקה של הדולר ביחס לשקל. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הורדות נוספות בריבית בארה"ב ובעולם בכלל, ילחצו את הריבית המקומית למטה, אבל הנגיד דבק בגישתו כי כל עוד אי הוודאות גדולה וכל עוד המשמעת הפיסקלית (התקציבית) רופפת, לא תהיה הורדת ריבית. הוא צודק, כי אם יוריד ריבית והממשלה תשתולל בהוצאות, המצב יהיה חמור פי כמה. האינפלציה עשויה לברוח למעלה, והמאבק הכי גדול והכי חשוב של בנק ישראל הוא באינפלציה. 

הורדת דירוג

כל זה כשברקע אגרות החוב של ישראל בריבית גבוהה שמשקפות הערכה של הפחתת דירוג קרובה. הפחתה שכזו אומנם לא תפתיע, אבל היא תוביל לעלויות מימון גדולות יותר בגיוסים הבאים של הממשלה כשכבר כעת הוצאות ותשלומי הריבית עולים מדרגה. 

הפחתת ריבית לא יכולה להיעשות בניגוד למצב השוק, זה עשוי להיות חסר תועלת, בסוף השווקים מנצחים וקובעים את הריבית האפקטיבית בעצמם. 

נראה ששאלת המפתח לגבי כיוון הריבית היא היקף הגירעון. בצלאל סמוטריץ' זרק סיסמא - גירעון של 4%, אבל להגיע לגירעון כזה יהיה לא פשוט, צריך לקצץ במספרים גדולים בהוצאות השוטפות. בינתיים יש דיבורים, אבל אין מהלכים אופורטיבים לקיצוצים גדולים בהוצאות הממשלה. ככל שזה יהיה, הסיכוי להפחתת ריבית מוקדמת יעלה. 

כלכלנים שדיברנו איתם סבורים שהנגיד משתמש בכלי הריבית גם כדי ללחוץ את הממשלה להציג תקציב אחראי. הוא כמובן תלוי בהחלטתו בהתקדמות המלחמה. אם יהיה תקציב מגובש וריאלי ואם המלחמה בהתאם לתרחיש הבסיס תפחת בהדרגה החל מתחילת 2025, הרי שההחלטה של הנגיד להקדים את הפחתת הריבית תוכל להיות מוקדמת מהצפוי כעת. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    הצפי 1.2% (ל"ת)
    0 15/09/2024 10:47
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    ZZ 15/09/2024 09:05
    הגב לתגובה זו
    היא לא תגרור עליית מימון העליה כבר כאן... וחוץ מזה דווקא ה CDSים של שיראל ירדו בשבוע האחרון....
  • 9.
    dd 15/09/2024 08:43
    הגב לתגובה זו
    שלילי יהיה
  • 8.
    תהיה הפתעה לרעה! (ל"ת)
    צרי 15/09/2024 06:24
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    משקיעי חוץ ירצו לקנות פקדונות בשקלים כי מקבלים על 14/09/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    משקיעי חוץ ירצו לקנות פקדונות בשקלים כי מקבלים על שקל ריבית גבוהה יותר
  • דני 15/09/2024 07:55
    הגב לתגובה זו
    כדאי שכלכלנים מומחים יקפידו, ולא יתבלבלו בין שקל לדולר.
  • 6.
    החיים 14/09/2024 19:29
    הגב לתגובה זו
    כשאין ממשלה מתפקדת ושהכל מבוסס על שליפות מנותקות מהמציאות הכוון ברור והוא לא אופטימי חוסר אחריות כלכלית אינפלציה גבוהה ריבית גבוהה והתרסקות כלכלית מובלת עלידי "מר כלכלה"
  • 5.
    אלכס 14/09/2024 18:44
    הגב לתגובה זו
    כל הכתוב בכתבה נראה דמיוני ומגוחך
  • 4.
    לדעתי יהונדס למינוס 0.5%,כלכלה מדהימה וזולה. (ל"ת)
    אדגר 14/09/2024 18:23
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מציאותי 14/09/2024 17:36
    הגב לתגובה זו
    פוליטי. יש עוד מי שמאמין שהממשלה הזו תצמצם משרדים לא נחוצים וכספים קואליציונים שלא תורמים דבר לעתיד המדינה.
  • 2.
    אנטוניו 14/09/2024 14:41
    הגב לתגובה זו
    הריבית רק תעלה בהמשך בגלל מיתון והמצב הבטחוני
  • 1.
    בת אל 14/09/2024 12:26
    הגב לתגובה זו
    יש לעצור את הביזה, כדי להוריד האינפלציה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).