פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

אחרי שנקלעה לקשיים: נאמנים מונו לחברות מקבוצת בסדנו

הקבוצה הגישה באחרונה בקשה לפתיחה בהליכים, אך זו נדחתה אז. בית המשפט אישר את הפעלתן הזמנית של החברות ל-60 יום, כדי לבחון את סיכויי השיקום הכלכלי שלהן. ההפעלה מותנית בהפקדת המימון הדרוש בתוך שלושה ימים
עוזי גרסטמן |

בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט היום (שני) לפתוח בהליכים נגד החברות פרנסה ניהול בסד ובסדנו יזמות והשקעות - שתיהן חלק מקבוצת בסדנו. הקבוצה, שמתמחה בהשקעות בסטארט-אפים, הייטק ונדל"ן, מונה כ-1,500 משקיעים, רבים מהם מהמגזר החרדי. ההחלטה התקבלה לאחר שהקבוצה נקלעה לקשיים כלכליים משמעותיים והגישה בקשה לפתיחת הליכים.

השופטת סיגל יעקבי מינתה את עו"ד אילן שביט ורו"ח חן ברדיצ'ב לנאמני החברות, ואישרה את הפעלתן הזמנית למשך 60 יום, כדי לבחון את סיכויי השיקום הכלכלי שלהן. עם זאת, היא הדגישה כי ההפעלה מותנית בהפקדת המימון הדרוש בתוך שלושה ימים.

ההחלטה לפתוח בהליכים התקבלה לאחר דיון שבו הציגו נושי החברה את עמדתם, שלפיה יש להוציא צו לפתיחת הליכים, בשל החשש שהמשך הפעילות במצב הנוכחי יפגע בזכויותיהם. בסדנו ניסתה קודם לכן לקבל צו עיכוב הליכים, אך הבקשה נדחתה.

החברות טענו כי יש בידיהן נכסים בשווי של יותר מ-100 מיליון שקל, אך לא הציגו הוכחות לכך. הנאמנים יצטרכו כעת לבחון את הערך האמיתי של הנכסים כדי להחליט אם שיקום החברה הוא אפשרי או שיש ללכת להליך של פירוק.

קבוצת בסדנו, שהוקמה לפני כעשור על ידי אליעזר גרוס, היא אחת מקבוצות ההשקעות הגדולות ביותר במגזר החרדי. היא גייסה, לטענתה, קרוב לחצי מיליארד שקל להשקעות, אך בשנים האחרונות היא מצויה תחת חקירה של רשות ניירות ערך. לפי החשדות, החברה ניהלה מודל כלכלי לא ישים, ואף פעלה כתרמית פונזי, כלומר כספי המשקיעים החדשים שימשו לתשלום תשואות למשקיעים ותיקים.

במהלך הדיון האחרון, העלו עורכי דין של משקיעים ספקות לגבי מספר הנכסים שבידי החברה, ואם יש די נכסים כדי לכסות את התחייבויותיה. השופטת ציינה כי גם החברות עצמן הודו שקשה לקבוע את הערך העדכני של הנכסים, בשל המצב הקשה ששורר כיום בענף ההייטק.

במאי האחרון דיווחה מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ני"ע כי סיימה את החקירה בעניינה של קבוצת בסדנו. התיק אמור היה לעבור לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה. הרשות ציינה אז כי מדובר בחקירה מורכבת ומאומצת, שעניינה בחשד לביצוע עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין וכן, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, בין השנים 2022-2019. לפי החשד שעמד בבסיס החקירה, בסדנו עסקה בגיוס כספים ממשקיעים בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל בתקופה הרלוונטית, בפרט מהמגזר החרדי, לשם השקעות בארץ ובחו"ל, ותוך כדי כך ביצעה עבירות של הצעה ומכירה לציבור ללא תשקיף. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.