פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

אחרי שנקלעה לקשיים: נאמנים מונו לחברות מקבוצת בסדנו

הקבוצה הגישה באחרונה בקשה לפתיחה בהליכים, אך זו נדחתה אז. בית המשפט אישר את הפעלתן הזמנית של החברות ל-60 יום, כדי לבחון את סיכויי השיקום הכלכלי שלהן. ההפעלה מותנית בהפקדת המימון הדרוש בתוך שלושה ימים
עוזי גרסטמן |

בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט היום (שני) לפתוח בהליכים נגד החברות פרנסה ניהול בסד ובסדנו יזמות והשקעות - שתיהן חלק מקבוצת בסדנו. הקבוצה, שמתמחה בהשקעות בסטארט-אפים, הייטק ונדל"ן, מונה כ-1,500 משקיעים, רבים מהם מהמגזר החרדי. ההחלטה התקבלה לאחר שהקבוצה נקלעה לקשיים כלכליים משמעותיים והגישה בקשה לפתיחת הליכים.

השופטת סיגל יעקבי מינתה את עו"ד אילן שביט ורו"ח חן ברדיצ'ב לנאמני החברות, ואישרה את הפעלתן הזמנית למשך 60 יום, כדי לבחון את סיכויי השיקום הכלכלי שלהן. עם זאת, היא הדגישה כי ההפעלה מותנית בהפקדת המימון הדרוש בתוך שלושה ימים.

ההחלטה לפתוח בהליכים התקבלה לאחר דיון שבו הציגו נושי החברה את עמדתם, שלפיה יש להוציא צו לפתיחת הליכים, בשל החשש שהמשך הפעילות במצב הנוכחי יפגע בזכויותיהם. בסדנו ניסתה קודם לכן לקבל צו עיכוב הליכים, אך הבקשה נדחתה.

החברות טענו כי יש בידיהן נכסים בשווי של יותר מ-100 מיליון שקל, אך לא הציגו הוכחות לכך. הנאמנים יצטרכו כעת לבחון את הערך האמיתי של הנכסים כדי להחליט אם שיקום החברה הוא אפשרי או שיש ללכת להליך של פירוק.

קבוצת בסדנו, שהוקמה לפני כעשור על ידי אליעזר גרוס, היא אחת מקבוצות ההשקעות הגדולות ביותר במגזר החרדי. היא גייסה, לטענתה, קרוב לחצי מיליארד שקל להשקעות, אך בשנים האחרונות היא מצויה תחת חקירה של רשות ניירות ערך. לפי החשדות, החברה ניהלה מודל כלכלי לא ישים, ואף פעלה כתרמית פונזי, כלומר כספי המשקיעים החדשים שימשו לתשלום תשואות למשקיעים ותיקים.

במהלך הדיון האחרון, העלו עורכי דין של משקיעים ספקות לגבי מספר הנכסים שבידי החברה, ואם יש די נכסים כדי לכסות את התחייבויותיה. השופטת ציינה כי גם החברות עצמן הודו שקשה לקבוע את הערך העדכני של הנכסים, בשל המצב הקשה ששורר כיום בענף ההייטק.

במאי האחרון דיווחה מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ני"ע כי סיימה את החקירה בעניינה של קבוצת בסדנו. התיק אמור היה לעבור לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה. הרשות ציינה אז כי מדובר בחקירה מורכבת ומאומצת, שעניינה בחשד לביצוע עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין וכן, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, בין השנים 2022-2019. לפי החשד שעמד בבסיס החקירה, בסדנו עסקה בגיוס כספים ממשקיעים בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל בתקופה הרלוונטית, בפרט מהמגזר החרדי, לשם השקעות בארץ ובחו"ל, ותוך כדי כך ביצעה עבירות של הצעה ומכירה לציבור ללא תשקיף. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.