פסיקת בית משפט גזר דין פטיש שופט פרקליטות
צילום: Istock

אחרי שנקלעה לקשיים: נאמנים מונו לחברות מקבוצת בסדנו

הקבוצה הגישה באחרונה בקשה לפתיחה בהליכים, אך זו נדחתה אז. בית המשפט אישר את הפעלתן הזמנית של החברות ל-60 יום, כדי לבחון את סיכויי השיקום הכלכלי שלהן. ההפעלה מותנית בהפקדת המימון הדרוש בתוך שלושה ימים
עוזי גרסטמן |

בית המשפט המחוזי בתל אביב החליט היום (שני) לפתוח בהליכים נגד החברות פרנסה ניהול בסד ובסדנו יזמות והשקעות - שתיהן חלק מקבוצת בסדנו. הקבוצה, שמתמחה בהשקעות בסטארט-אפים, הייטק ונדל"ן, מונה כ-1,500 משקיעים, רבים מהם מהמגזר החרדי. ההחלטה התקבלה לאחר שהקבוצה נקלעה לקשיים כלכליים משמעותיים והגישה בקשה לפתיחת הליכים.

השופטת סיגל יעקבי מינתה את עו"ד אילן שביט ורו"ח חן ברדיצ'ב לנאמני החברות, ואישרה את הפעלתן הזמנית למשך 60 יום, כדי לבחון את סיכויי השיקום הכלכלי שלהן. עם זאת, היא הדגישה כי ההפעלה מותנית בהפקדת המימון הדרוש בתוך שלושה ימים.

ההחלטה לפתוח בהליכים התקבלה לאחר דיון שבו הציגו נושי החברה את עמדתם, שלפיה יש להוציא צו לפתיחת הליכים, בשל החשש שהמשך הפעילות במצב הנוכחי יפגע בזכויותיהם. בסדנו ניסתה קודם לכן לקבל צו עיכוב הליכים, אך הבקשה נדחתה.

החברות טענו כי יש בידיהן נכסים בשווי של יותר מ-100 מיליון שקל, אך לא הציגו הוכחות לכך. הנאמנים יצטרכו כעת לבחון את הערך האמיתי של הנכסים כדי להחליט אם שיקום החברה הוא אפשרי או שיש ללכת להליך של פירוק.

קבוצת בסדנו, שהוקמה לפני כעשור על ידי אליעזר גרוס, היא אחת מקבוצות ההשקעות הגדולות ביותר במגזר החרדי. היא גייסה, לטענתה, קרוב לחצי מיליארד שקל להשקעות, אך בשנים האחרונות היא מצויה תחת חקירה של רשות ניירות ערך. לפי החשדות, החברה ניהלה מודל כלכלי לא ישים, ואף פעלה כתרמית פונזי, כלומר כספי המשקיעים החדשים שימשו לתשלום תשואות למשקיעים ותיקים.

במהלך הדיון האחרון, העלו עורכי דין של משקיעים ספקות לגבי מספר הנכסים שבידי החברה, ואם יש די נכסים כדי לכסות את התחייבויותיה. השופטת ציינה כי גם החברות עצמן הודו שקשה לקבוע את הערך העדכני של הנכסים, בשל המצב הקשה ששורר כיום בענף ההייטק.

במאי האחרון דיווחה מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ני"ע כי סיימה את החקירה בעניינה של קבוצת בסדנו. התיק אמור היה לעבור לפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), לצורך בחינת הגשת כתבי אישום כנגד המעורבים בפרשה. הרשות ציינה אז כי מדובר בחקירה מורכבת ומאומצת, שעניינה בחשד לביצוע עבירות של הצעה ומכירה ללא תשקיף לפי חוק ניירות ערך, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי חוק העונשין וכן, עבירות הלבנת הון לפי חוק איסור הלבנת הון, בין השנים 2022-2019. לפי החשד שעמד בבסיס החקירה, בסדנו עסקה בגיוס כספים ממשקיעים בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל בתקופה הרלוונטית, בפרט מהמגזר החרדי, לשם השקעות בארץ ובחו"ל, ותוך כדי כך ביצעה עבירות של הצעה ומכירה לציבור ללא תשקיף. 

קיראו עוד ב"בארץ"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).