דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי

המדינה מחלקת 200 אלף שקל לעולים חדשים שיקנו דירה - במי זה יפגע?

ההטבה החדשה של העולים - ירכשו דירות בתל אביב במס מופחת של כמעט 200 אלף שקל, אבל תפגע במשקיעים הזרים, שמשקלם נמוך. האם ההחלטה נכונה?
איציק יצחקי | (10)

ועדת הכספים של הכנסת אישרה בתחילת השבוע את התיקון לתקנות מיסוי מקרקעין, לפיו עולים חדשים ישלמו מס רכישה מופחת של חצי אחוז על דירה יחידה ששוויה עד 6 מיליון שקל. המטרה היא כמובן לעודד עלייה, בעיקר בקרב עולים שסובלים מהאנטישמיות הגואה בארצם ומעוניינים להשתכן בישראל.

התיקון החדש נותן לעולים אפשרות לא לשלם מס עד המדרגה הראשונה (ממש כמו ישראלים, עד כ-1.978 מיליון שקל) כשמסכום זה ועד 6 מיליון שקל ישלם 0.5% ומעל הסכום הזה ועד 20 מיליון שקל – לפי דרגות מס רגילות. כלומר, עולה שירכוש כעת דירה יקרה, עלול לשלם עשרות ומאות אלפי שקלים פחות ביחס לתושב ישראל. אם הוא רכש דירה ב-6 מיליון שקל, הוא שילם בעבר כ-210 אלף שקל, כשעכשיו הוא ישלם 20 אלף שקל (תושב ישראל שאינו עולה ישלם כ-195 אלף שקל). כלומר – הטבה של כמעט 200 אלף שקל, ישירות מהמדינה. במצב הזה, יותר עולים עלולים לרכוש דירות ובממוצע – להביא לעלייה נוספת, גם אם אינה משמעותית והיא בשוליים ביחס למספר העסקאות הכולל.

עד היום, נזכיר כי עולה שילם 0.5% עד שווי המדרגה הראשונה ועוד 5% מעליה (כלומר, אם עולה רכש דירה של 1.9 מיליון שקל הוא שילם כ-15 אלף שקל, כשישראלי היה פטור), כשאין אבחנה בין דירה יחידה או נוספת. המצב הזה יצר חוסר צדק – עולה שהגיע לארץ יכל אמנם לשלם חצי אחוז עבור דירה זולה, אבל חלק מהם אנשים אמידים מאוד ומשקיעים בארץ, כך שהם יכלו לרכוש דירה נוספת תחת שיעורי מס מופחתים של 5%, במקום 8%. כלומר, עולים שרכשו דירה ראשונה במחיר של עד 1.978 מיליון שקל – יצאו נפסדים. עולים שרכשו דירות יקרות (רוב העסקאות שלהם בישראל היו מעל המחיר הזה) – שילמו פחות מס.

אז מה יקרה עכשיו? האם בימים שבהם משרד האוצר רוצה להוריד את מחירי הדירות, זו החלטה נכונה? האם הביקוש לא יגדל ומחירי הדירות לא יאמירו? מצד אחד, ההחלטה הזאת תגדיל את מספר העולים שירכשו דירה ראשונה, אבל היא עלולה להגביל את מספר העולים המשקיעים. הם יכלו לקנות דירת יוקרה ולשלם מס מקסימלי של 5% וכעת ישלמו עוד כמה עשרות אלפי שקלים על דירה ממוצעת להשקעה. מצד שני, עולים חדשים שהתלבטו אם להגיע קיבלו מענק שמן מהמדינה - אז למה שלא יגיעו ארצה אם יש להם כוונה לרכוש דירה יקרה?

לקחנו את מספר תושבי החוץ מסך המשקיעים, כדי לראות האם משקלם הוא גבוה. בחודש מאי הם רכשו 156 דירות (מתוך כ-1,300 דירות שרכשו המשקיעים בכלל, כלומר 12% בערך), גידול של 16% בערך לעומת החודש הקודם. במקביל, הם מכרו 39 דירות בחודש מאי, כך שנטו הם רכשו 117 דירות בלבד - נמוך משמעותית מהערכות שהשמיעו גורמים בענף מאז פרוץ המלחמה. בדקנו איפה הם רכשו – כ-70% מהם עשו זאת באזור ירושלים.

כלומר, ההערכה היא שאזור ירושלים עלול להיפגע מרכישות של עשרות דירות בחודש לאחר התיקון, כשבכל האזורים האחרים כמו נתניה ותל אביב מדובר בדירות בודדות בלבד. יחד עם זאת, נראה כי מספר תושבי החוץ שזו דירתם הראשונה יעלה בצורה ניכרת. לפי גורמים בענף, במידה ותתפתח מלחמה זה עשוי לעכב את חזרתם, אך במצב בו המלחמה תסתיים, זה עלול להסתכם במאות דירות בחודש ובעשרות אלפי דירות בטווח הקצר, מה שיציף את השוק ויגרום לעלייה נוספת במחירי הדירות גם ללא קשר להטבה, שעשויה לחזק מעט את שוק דירות היוקרה.

נכון, התופעה הזאת היא כרגע עדיין בשוליים, אבל אם מישהו חשב להילחם במחירי הדירות, אז התופעה הזאת עלולה לקלקל מעט – היא מבריחה עוד משקיעים מהשוק (במה שעלול לעודד עלייה של מחירי השכירות בעקבות היצע מוגבל של דירות להשקעה) וגורמת לעלייה בביקוש, בעיקר עבור דירות יוקרה באזור 4-6 מיליון שקל – שם הפיתוי הוא גדול והחיסכון במס משמעותי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    בכולנו, נשלם יותר במיסים (ל"ת)
    לא טוב 05/08/2024 18:53
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איפה ההטבות לישראלים איפה??? (ל"ת)
    שונטל 04/08/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גרגורי רספוטין 03/08/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
    מי מהעולים האחרוני(שהם בעיקר פליטים זמניים) יקנה דירה בישראל(!!!) ועוד בת"א(!!!). איזה חרטטן!
  • 6.
    גרגורי רספוטין 03/08/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
    מי מהעולים האחרוני(שהם בעיקר פליטים זמניים) יקנה דירה בישראל(!!!) ועוד בת"א(!!!). איזה חרטטן!
  • הפוף גוטה הם קונים בעשרות מליונים (ל"ת)
    שונטל 04/08/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זבלן 03/08/2024 15:10
    הגב לתגובה זו
    המדינה לא מחלקת, איש לא בא ואתה מתחיל להיות פתטי
  • 4.
    יותר נכון המדינה בלחץ שלאנשים בישראל ניגמר הכסף חייבים ליבה אנשים מחול לפני שכל מגדל הקלפים יקרוס (ל"ת)
    ששון 03/08/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כדורי 03/08/2024 10:29
    הגב לתגובה זו
    תאמינו לי שאין עולים חדשים יש כאלה שהגיעו לפה מאוקראינה בגלל המילחמה שם ובטח יחזרו למולדתם אחרי זה וחלק מהם ינסה להגר למדינות המערב אני רואה זאת יום יום בשטח אז מספיק עם ההטעיות זה כבר לא עובד יותר
  • 2.
    שי 03/08/2024 08:47
    הגב לתגובה זו
    רוצים לשמור על ביקוש יציב ולאותת לפראירים אחרים - יש ביקוש יציב! אחרת אין מיסים, ו מי יממן את הפנסיות?
  • 1.
    והעיקר שלילדים הישראלים אין דירה (ל"ת)
    לילי 03/08/2024 08:00
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.