סטארט אפ
צילום: FREEPIK

חצי מיליארד דולר - ביקושי שיא לקרן יוזמה 2.0 של רשות החדשנות

הקרן של רשות החדשנות לתמרוץ השקעות הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי, באמצעות קרנות הון סיכון ישראליות זכתה לביקושי יתר של 474 מיליון שקל
רוי שיינמן |

קרן יוזמה של רשות החדשנות ומשרד האוצר, לתמרוץ השקעות הגופים המוסדיים בהייטק הישראלי, באמצעות קרנות הון סיכון רשמה ביקוש יתר בהיקף כ-474 מיליון דולר על ידי חלק גדול מהגופים המוסדיים בישראל. בכדי לתת מענה לביקוש היתר, מתוכננת פעימה שניה לקרן במסגרת שנת התקציב 2025.

מטרת הקרן היא לתמוך בחברות הייטק ישראליות, להרחיב את הממשק בין המוסדיים לבין קרנות הון סיכון מקומיות כנהוג בשווקים מובילים בעולם, ולהגדיל את יציבות שוק ההון סיכון המקומי אל מול זעזועים ותנודות מאקרו-כלכליות. כתוצאה מהתוכנית היקף השקעות המוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות צפוי לגדול, ועל-ידי כך תגדל גם זמינות ההון עבור חברות הייטק ישראליות.

הקרן מיועדת לגופים מוסדיים כגון: חברות ביטוח, קרנות פנסיה וקופות גמל, ומציעה מנגנון הטבה של הגדלת תשואה על השקעותיהם בקרנות הון סיכון ישראליות ב-18 החודשים הקרובים. המסלול הינו מסלול ירוק  ללא התערבות הרשות בשיקולי ההשקעה של המוסדיים או של מנהלי קרנות הון הסיכון, שיוכלו להשקיע את הכסף על-פי מדיניות ההשקעה שלהם.

״סקטור ההייטק הוא הקטר של המשק ואנו חייבים להבטיח את גיוון מקורות המימון שלו", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "הרבעון האחרון היה הטוב ביותר בהייטק מזה שנתיים אבל אנחנו לא עוצרים. התכנית שאנו משיקים ואותה יזמתי על רקע המלחמה, תמנף את כספי המדינה להשקעה של מיליארדים בקרנות הון סיכון המשקיעות בסטרטאפים ישראליים בשלבים מוקדמים. בנוסף, התכנית תחזק את מעורבות המוסדיים בשוק ההון סיכון הישראלי ותצמצם את התנודתיות והזעזועים הפיננסיים לסקטור זה בטווח הבינוני-ארוך. אנו נמצאים בתקופה בה צריך לתכנן אסטרטגיית יציאה ממלחמה לצמיחה, והשקעה חכמה בהייטק הישראלי היא מהצעדים הראשונים שאנו מקדמים".

"המשקיעים המוסדיים בישראל סומכים על ההיי-טק הישראלי", מסר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות. "דווקא בזמנים בהם גיוס הון ברמה הגלובאלית נהיה מאתגר יותר, האקו-סיסטם הטכנולוגי והפיננסי בישראל משלבים ידיים לעידוד החוסן של ההייטק הישראלי. השותפות הזו מחזקת את הממשקים בין המוסדיים לקרנות הון סיכון ישראליות ומקרבת אותנו ליחסי ההשקעה של מוסדיים בהון סיכון בעולם. הקרן מייצרת ומשדרת וודאות ויציבות למשקיעים זרים, ובעתיד תרסן מחזורי האטה בשוק ההון סיכון. השקת יוזמה 2.0 היא מהלך אסטרטגי אחד משורה של צעדים בהם נקטה הרשות מאז ה-7.10 במגוון ווקטורים על מנת לוודא, בין היתר, הזרמת הון לתעשייה להמשך מו"פ, השקעות בחברות המפתחות טכנולוגיה עמוקה בשלבים ראשונים, ויצירת חממות חדשות להנבטת סטרטאפים ב- Venture Creation".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה באר שבע

בהחלטת ממשלה להזנקת באר שבע והנגב בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ אושרה תוכנית אסטרטגית לחיזוק ופיתוח מטרופולין באר שבע בהשקעה כוללת של כמיליארד שקל. ההחלטה גובשה במסגרת עבודת מטה של משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ועתידה לתמוך בהעתקת מחנות צה״ל לנגב, לשפר את התשתיות, איכות החיים וההזדמנויות עבור תושבי הנגב, המשרתים ומשפחותיהם. 

ההחלטה מהווה אבן יסוד לשינוי היסטורי שעתיד לעצב את פני הנגב לדורות הבאים. ההחלטה כוללת השקעה של כמיליארד שקלים ומתמקדת בארבעה תחומים מרכזיים: צמיחה כלכלית, פיתוח תשתיות תחבורה, שיפור איכות החיים והביטחון האישי, וחינוך והון אנושי. בתחום הצמיחה הכלכלית, יושקעו כ-200 מיליון שקל בפיתוח האקו-סיסטם הקיים בין האקדמיה, התעשייה והצבא. במסגרת זו יוקם מרכז מו"פ דואלי יישומי בשיתוף מפא"ת, ייפותחו תחומי החדשנות והסייבר, יושקעו משאבים בתעסוקה ותיירות ופיתוח העיר העתיקה כמוקד תיירות ומגורי צעירים. 

בתחום התחבורה, יושקעו תקציבים משמעותיים בפיתוח תשתיות תחבורה מתקדמות, לרבות תכנון והקמה של רכבת קלה בבאר שבע, הכוללת תוואי לבית החולים החדש שיוקם בעיר, בהתאם לצרכי עיר מטרופולינית ותיתן מענה לגידול הדמוגרפי הצפוי. בתחום איכות החיים והביטחון האישי, יושקעו כ-500 מיליון שקלים בשיפור ביטחון הפרט, לרבות הקמת תחנת משטרה חדשה, הרחבת משל"ט דרום, פיתוח תשתיות טכנולוגיות מתקדמות להתמודדות עם אתגרי המרחב. 

בנוסף, יושקעו משאבים בתחום הבריאות בדגש על הגדלת מספר הפסיכולוגים ומקצועות הפרא-רפואיים, וכן בהתחדשות עירונית, תרבות וספורט, כולל תכנון מכון ווינגייט בבאר שבע והקמת מבני ציבור בעיר. בתחום החינוך וההון האנושי, יושקעו כ-120 מיליון שקלים בפיתוח החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, ובהשכלה הגבוהה, תוך דגש על מקצועות טכנולוגיים, קידום מצוינות והקמת מרכז רשותי למקצועות ה-STEM. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו: ״אנחנו מביאים היום לממשלה תוכנית סיוע גדולה לבאר שבע, בסך של למעלה ממיליארד שקל. זה כולל חיזוק בתחומים רבים שהם חשובים לאזרחי באר שבע: רכבת קלה, עזרה בסייבר, במו"פ, בפיתוח, בפרנסה. הפעולות שלנו יביאו לחיזוק של כל אזור הנגב. זה תואם את התוכנית שאני מוביל מזה שנים, יחד עם חבריי לממשלות ישראל, לחזק את הדרום על ידי השילוב המוצלח של תשתיות ממשלתיות ועידוד הסקטור הפרטי״.