אמיר גונן
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

האם כדאי לחברת הייטק להתאגד בישראל? מה היתרונות ופערי המיסוי בהשוואה להתאגדות בחו"ל

רו"ח אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות מזהיר מפני הקמת התאגדות בחו"ל  ומציין שהמס המצרפי בישראל נמוך לחברות הייטק ועומד על 29% ובהתאמה שווי החברה שנגזר מכך, ומנגד מציין את זליגות המס והעלויות הגבוהות בהקמת חברת אחזקות בארה"ב
צחי אפרתי | (6)

"העצה שלי להתחיל בחברה ישראלית שזכאית לכל ההטבות, לאנג'לים ישראלים אפשר להציע הטבת מיסוי מיידית של חוק תע"י והתפעול יותר קל, במידה ויעלה צורך בהקמת חברה אמריקאית או בכל מדינה אחרת ניתן לעשות בכל רגע היפוך שרוול ולהקים חברת אחזקות במדינה שהוא צריך" כך אומר רו"ח אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות.

גונן מזהיר את היזמים מפני הקמת התאגדות בחו"ל לפני ביצוע כל הבדיקות המקיפות ומציין שזה מבנה כמעט בלתי הפיך שיוצר בעיה מול רשויות המס וגם עבור משקיעים פוטנציאליים, ומנגד מונה את יתרונות המס שקיימים בישראל לחברות הייטק ומציין שהמס המצרפי בישראל עומד על 29% נמוך משמעותית ביחס להתאגדות בחו"ל ובהתאמה שווי החברה הגבוה יותר שנגזר מכך.   

בשנה וחצי האחרונות עלתה סוגיה בקרב חברות הייטק האם כדאי להתאגד בארץ או בחו"ל -  מה לדעתך נכון יותר לעשות? 

"בשנה וחצי האחרונות ראינו שיש התלבטות איפה כדאי להתאגד, היו חברות שבחרו להתאגד בחו"ל בעקבות אקט מחאתי שהתחיל ברפורמה המשפטית ולכן רצו להוציא את ה-IP ׁ(הקניין הרוחני) מישראל ולהתאגד בדלאוור ארה"ב, במבחן התוצאה זה לא יכול לעבוד.

 

"רשויות המס היום יותר מתוחכמות ואם יזם יעשה את הצעד הזה הם לא יסכימו שה-IP בחו"ל וכל מרכז הפיתוח נמצא בישראל. הם יטענו שה-IP נמצא בישראל. החברה תמצא את עצמה בבעיה שהחברה רשומה בארה"ב בפועל רשות המיסים חושבת שה-IP נמצא בארץ וכבר בבדיקת הנאותות הראשונה המשקיעים יראו שיש בעיה. משיקולים מקצועיים העדיפות היא להתאגד בישראל".

 

מהם היתרונות של הקמת התאגדות בארץ?

"המיסוי של חברת הייטק בישראל הוא תחרותי ביחס לעולם, יש שני היבטים מבחינת מיסוי. מס החברות בישראל לחברה טכנולוגית עומד על 12% או 7.5% באזור פיתוח א', דיבידנד של בעל מניות הוא 20% בהשוואה לשאר החברות שם זה עומד על 25% או 30% לבעל מניות מהותי. יש גם חוק תע"י שנותן הטבת מיסוי למשקיעים ישראלים בשלב המוקדם של ההקמה עד 12 מיליון שקל גיוס, צ'ק החזר של 25% או 30% מגובה ההשקעה שביצעו כבר במועד ההשקעה. כאשר מתאגדים בארה"ב מאבדים את אותן הטבות".

 

למה בכל זאת יש עדיין חברות שמתאגדות בחו"ל?

"יש 20% מהחברות שצריכות להתאגד בארה"ב או בחו"ל כתוצאה מרגולציה או שרוב בסיס הפעילות מחוץ לישראל. כך למרות שיש להן זיקה הן התאגדו בחו"ל. בנוסף לאלה יש חברות שממשיכות להתאגד בעקבות אפקט עדר, אנשים שהקימו את החברה לפני שפנו לייעוץ או כתוצאה מדברים שהם שמעו. ואז נתקעו עם מבנה שהוא מבחינת מיסוי יש לו הרבה יותר חסרונות מיתרונות. יתרון אחד שאני יכול לציין זה QSBS - הטבת מיסוי למשקיעים אמריקאים רק אם התאגדה החברה בארה"ב יוכלו המשקיעים לקבל את אותן הטבות, אבל אפשר לקבל את ההטבה מבלי להפסיד את כל ההטבות בישראל"

 

יש ליזם אפשרות להתחרט אחרי שהחברה התאגדה בחו"ל?

"התשובה היא לא, ברגע שהחלטתי להקים חברה אמריקאית ותחתיה את החברה הישראלית אתה לא יכול לשנות את הפוזיציה הזאת, הפוך אתה יכול. אם הקמת חברה ישראלית וההשקעות נעשו בישראל והמשקיעים נהנו מהטבות מיסוי ובהמשך הדרך רצית לעשות הנפקה או להכניס משקיע אמריקאי אתה יכול בפטור ממס, זה נקרא היפוך שרוול אפשר לעשות את זה בקלות, מסלול ירוק משנת 2018 ואפשר לעשות את זה בכל סיטואציה. הפוך אי אפשר.

קיראו עוד ב"BizTech"

 

מה פערי המיסוי והעלויות של הקמת התאגדות בחו"ל לעומת ישראל?

"חברה הישראלית זכאית להטבות שמכירים בהוצאות בשנה השוטפת באישור של רשות החדשנות, כשאתה מחזיק בחברה אמריקאית ואתה מתחיל למכור האמריקאים ידרשו מס כבר בשנה הראשונה למרות שיש הפסדים ולא הגעת לרווחיות אמיתית. יש זליגות מס שהחברה תצטרך להתמודד איתן. תוסיף לזה את היועצים - עורכי דין ורו"ח בשתי המקומות, אתה תצטרך הגשת דוחות כפולה זה מבנה מאוד מסורבל.

 

"אותו יזם שיכל ליהנות מהטבת מיסוי אדירה של מס חברות מצרפי של 29% ימצא את עצמו במיסוי שמתקרב ל-50% בגלל שהוא משלם מס חברות בחברה ישראלית ודיבידנד לחברה אמריקאית והשלמת מס שם. מבלי לשים לב הוא העלה את שיעור המס ב-60%".

 

אם מדובר בחברות הפסדיות מה זה משנה פערי מס החברות?

"אותן חברות צוברות הפסדים ולוקח זמן עד שחברות הייטק מגיעות לרווח אבל כבר בהערכת השווי לוקחים את שיעור המס המצרפי שישולם וככל ששיעור המס יותר נמוך זה מגדיל את השווי בעיני המשקיעים".

 

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Zubi 21/07/2024 23:00
    הגב לתגובה זו
    גם ככה המתנשאים השמנים מתחילים להתבכיין שמפטרים אותם בהמונייהם... אתם הראש ! אתם אשמים! כלל האוכלוסיה סובלת מההייטק המתנשא שהו סהכ כרגע 4 אחוז מהמדינה . כבר אין לכם כח הזכויות שחררו את עם ישראל מכם!
  • 5.
    ליכודניק לשעבר 21/07/2024 09:46
    הגב לתגובה זו
    ולכן מסוכן להקים פה חברות
  • 4.
    היטקיסט 20/07/2024 11:25
    הגב לתגובה זו
    ההחלטה הכין לרשום את החברה אינה החלטה כלכלית היא החלטה אסטרטגית וכרגע הממשלה בישראל מסוכנת לעסקים!
  • 3.
    העדר זה כאן הפכנו למדינת פח , עדיף להוציא כסף (ל"ת)
    19/07/2024 07:25
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עידן נוריק 19/07/2024 07:24
    הגב לתגובה זו
    עד שממשלת החורבן לא תסתלק, זה סיכון גדול מדי לרשום כאן חברה אפילו אם בעתיד היא תסולק.
  • 1.
    ישראל שהזכרנו כבר לא קיימת (ל"ת)
    חיים 19/07/2024 04:14
    הגב לתגובה זו
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

עובדים בהייטק ערב
צילום: דאלי

מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה

ההייטק הישראלי צומח בלי לגייס עובדים - ה-AI החליף את הג'וניורים ומה השלב הבא?, על התחומים הצומחים ועל התחומים שנמצאים בסיכון

אדיר בן עמי |

ההייטק לא קורס - הוא פשוט כבר לא צריך אתכם

בחודשים האחרונים מתרבים הדיווחים על התקררות בשוק העבודה בהייטק המקומי. מדברים על קיפאון, מדברים אפילו על ירידה בכמות העובדים. אין ירידה בכמות העובדים. התמונה אומנם מורכבת, אבל אין דרמה אמיתית. ההייטק הישראלי לא נמצא בנסיגה, אלא בעיצומו של שינוי מבני עמוק, שמתרחש במקביל בכל מוקדי הטכנולוגיה בעולם.

נכון לסוף 2025, מספר המועסקים בהייטק בישראל נע סביב 410 אלף עובדים - רמה דומה מאוד לשנה הקודמת, ואף עלייה צנועה. זו אינה ירידה, אלא האטה בקצב הצמיחה. האטה שמגיעה לאחר יותר מעשור של גידול מהיר שנתפס כמובן מאליו. במובן הזה, הנתון החריג אינו ירידה במספר העובדים, אלא העובדה שההייטק כבר לא מגדיל מצבת כוח אדם בקצב משמעותי מאוד כפי שהורגלנו בעבר.

הגורם המרכזי לשינוי אינו משבר כלכלי, אלא חדירה מואצת של כלי בינה מלאכותית לתהליכי עבודה. על פי הערכות גורמים בתעשייה, בין 7,000 ל-10,000 משרות - בעיקר משרות ג'וניור ותפקידי ביניים, הוחלפו או צומצמו באמצעות אוטומציה ו-AI. משימות שבעבר דרשו צוותים של מפתחים צעירים מבוצעות כיום באמצעות קוד גנרטיבי, מערכות אוטומטיות וכלי פיתוח חכמים.

חברות ענק כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, סיילספורס ואחרות פיטרו עובדים לא בשל ירידה בפעילות, אלא כחלק מהתייעלות מבנית ומעבר למודלים המסתמכים על AI. גם בישראל, ההייטק לא צריך פחות עבודה - אלא פחות עובדים בתפקידים מסוימים. עם זאת, בהחלט יש "חשיבה מחדש" ושינוי מודל עסקי אמיתי בחברות תוכנה שמאוימות על ידי ה-AI. קל היום לפתח תוכנה ופתרון אפליקטיביים וזה מעמיד את החברות האלו בסיכון גדול ובאיום גדול. חברות כמו נייס, מאנדיי וויקס נפגעו בבורסה ואכזבו את המשקיעים בדוחות האחרונים, והשאלה מה יהיה קדימה. ההנהלות של החברות האלו מדברות על התעצמות והתחזקות, אבל וול סטריט סקפטית. 


ממספרים לערך

ההייטק עובר ממודל עתיר כוח אדם למודל עתיר תפוקה, שבו השאלה המרכזית אינה כמה עובדים יש לחברה, אלא כמה ערך מייצר כל עובד. מערכות אוטומציה ופלטפורמות פיתוח חכמות מאפשרים לצוותים קטנים לייצר תפוקות שבעבר דרשו מחלקות שלמות. משימות תכנות, בדיקות, תיעוד, אנליזה ואפילו ניהול תהליכים מבוצעות היום במהירות גבוהה פי כמה ובפחות ידיים. התוצאה: חברות ממשיכות לגדול בהכנסות, במוצר ובחדירה לשווקים, בלי להגדיל את מצבת כוח האדם בהתאם.