האם כדאי לחברת הייטק להתאגד בישראל? מה היתרונות ופערי המיסוי בהשוואה להתאגדות בחו"ל
"העצה שלי להתחיל בחברה ישראלית שזכאית לכל ההטבות, לאנג'לים ישראלים אפשר להציע הטבת מיסוי מיידית של חוק תע"י והתפעול יותר קל, במידה ויעלה צורך בהקמת חברה אמריקאית או בכל מדינה אחרת ניתן לעשות בכל רגע היפוך שרוול ולהקים חברת אחזקות במדינה שהוא צריך" כך אומר רו"ח אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות.
גונן מזהיר את היזמים מפני הקמת התאגדות בחו"ל לפני ביצוע כל הבדיקות המקיפות ומציין שזה מבנה כמעט בלתי הפיך שיוצר בעיה מול רשויות המס וגם עבור משקיעים פוטנציאליים, ומנגד מונה את יתרונות המס שקיימים בישראל לחברות הייטק ומציין שהמס המצרפי בישראל עומד על 29% נמוך משמעותית ביחס להתאגדות בחו"ל ובהתאמה שווי החברה הגבוה יותר שנגזר מכך.
בשנה וחצי האחרונות עלתה סוגיה בקרב חברות הייטק האם כדאי להתאגד בארץ או בחו"ל - מה לדעתך נכון יותר לעשות?
"בשנה וחצי האחרונות ראינו שיש התלבטות איפה כדאי להתאגד, היו חברות שבחרו להתאגד בחו"ל בעקבות אקט מחאתי שהתחיל ברפורמה המשפטית ולכן רצו להוציא את ה-IP ׁ(הקניין הרוחני) מישראל ולהתאגד בדלאוור ארה"ב, במבחן התוצאה זה לא יכול לעבוד.
"רשויות המס היום יותר מתוחכמות ואם יזם יעשה את הצעד הזה הם לא יסכימו שה-IP בחו"ל וכל מרכז הפיתוח נמצא בישראל. הם יטענו שה-IP נמצא בישראל. החברה תמצא את עצמה בבעיה שהחברה רשומה בארה"ב בפועל רשות המיסים חושבת שה-IP נמצא בארץ וכבר בבדיקת הנאותות הראשונה המשקיעים יראו שיש בעיה. משיקולים מקצועיים העדיפות היא להתאגד בישראל".
- יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהם היתרונות של הקמת התאגדות בארץ?
"המיסוי של חברת הייטק בישראל הוא תחרותי ביחס לעולם, יש שני היבטים מבחינת מיסוי. מס החברות בישראל לחברה טכנולוגית עומד על 12% או 7.5% באזור פיתוח א', דיבידנד של בעל מניות הוא 20% בהשוואה לשאר החברות שם זה עומד על 25% או 30% לבעל מניות מהותי. יש גם חוק תע"י שנותן הטבת מיסוי למשקיעים ישראלים בשלב המוקדם של ההקמה עד 12 מיליון שקל גיוס, צ'ק החזר של 25% או 30% מגובה ההשקעה שביצעו כבר במועד ההשקעה. כאשר מתאגדים בארה"ב מאבדים את אותן הטבות".
למה בכל זאת יש עדיין חברות שמתאגדות בחו"ל?
"יש 20% מהחברות שצריכות להתאגד בארה"ב או בחו"ל כתוצאה מרגולציה או שרוב בסיס הפעילות מחוץ לישראל. כך למרות שיש להן זיקה הן התאגדו בחו"ל. בנוסף לאלה יש חברות שממשיכות להתאגד בעקבות אפקט עדר, אנשים שהקימו את החברה לפני שפנו לייעוץ או כתוצאה מדברים שהם שמעו. ואז נתקעו עם מבנה שהוא מבחינת מיסוי יש לו הרבה יותר חסרונות מיתרונות. יתרון אחד שאני יכול לציין זה QSBS - הטבת מיסוי למשקיעים אמריקאים רק אם התאגדה החברה בארה"ב יוכלו המשקיעים לקבל את אותן הטבות, אבל אפשר לקבל את ההטבה מבלי להפסיד את כל ההטבות בישראל"
יש ליזם אפשרות להתחרט אחרי שהחברה התאגדה בחו"ל?
"התשובה היא לא, ברגע שהחלטתי להקים חברה אמריקאית ותחתיה את החברה הישראלית אתה לא יכול לשנות את הפוזיציה הזאת, הפוך אתה יכול. אם הקמת חברה ישראלית וההשקעות נעשו בישראל והמשקיעים נהנו מהטבות מיסוי ובהמשך הדרך רצית לעשות הנפקה או להכניס משקיע אמריקאי אתה יכול בפטור ממס, זה נקרא היפוך שרוול אפשר לעשות את זה בקלות, מסלול ירוק משנת 2018 ואפשר לעשות את זה בכל סיטואציה. הפוך אי אפשר.
- פורטיסימו רוכשת את MyVisit - מערכת לניהול תורים
- איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ראש הבינה המלאכותית במיקרוסופט: "תפסיקו לחפש מודעות...
מה פערי המיסוי והעלויות של הקמת התאגדות בחו"ל לעומת ישראל?
"חברה הישראלית זכאית להטבות שמכירים בהוצאות בשנה השוטפת באישור של רשות החדשנות, כשאתה מחזיק בחברה אמריקאית ואתה מתחיל למכור האמריקאים ידרשו מס כבר בשנה הראשונה למרות שיש הפסדים ולא הגעת לרווחיות אמיתית. יש זליגות מס שהחברה תצטרך להתמודד איתן. תוסיף לזה את היועצים - עורכי דין ורו"ח בשתי המקומות, אתה תצטרך הגשת דוחות כפולה זה מבנה מאוד מסורבל.
"אותו יזם שיכל ליהנות מהטבת מיסוי אדירה של מס חברות מצרפי של 29% ימצא את עצמו במיסוי שמתקרב ל-50% בגלל שהוא משלם מס חברות בחברה ישראלית ודיבידנד לחברה אמריקאית והשלמת מס שם. מבלי לשים לב הוא העלה את שיעור המס ב-60%".
אם מדובר בחברות הפסדיות מה זה משנה פערי מס החברות?
"אותן חברות צוברות הפסדים ולוקח זמן עד שחברות הייטק מגיעות לרווח אבל כבר בהערכת השווי לוקחים את שיעור המס המצרפי שישולם וככל ששיעור המס יותר נמוך זה מגדיל את השווי בעיני המשקיעים".
לראיון המלא:
- 6.Zubi 21/07/2024 23:00הגב לתגובה זוגם ככה המתנשאים השמנים מתחילים להתבכיין שמפטרים אותם בהמונייהם... אתם הראש ! אתם אשמים! כלל האוכלוסיה סובלת מההייטק המתנשא שהו סהכ כרגע 4 אחוז מהמדינה . כבר אין לכם כח הזכויות שחררו את עם ישראל מכם!
- 5.ליכודניק לשעבר 21/07/2024 09:46הגב לתגובה זוולכן מסוכן להקים פה חברות
- 4.היטקיסט 20/07/2024 11:25הגב לתגובה זוההחלטה הכין לרשום את החברה אינה החלטה כלכלית היא החלטה אסטרטגית וכרגע הממשלה בישראל מסוכנת לעסקים!
- 3.העדר זה כאן הפכנו למדינת פח , עדיף להוציא כסף (ל"ת)19/07/2024 07:25הגב לתגובה זו
- 2.עידן נוריק 19/07/2024 07:24הגב לתגובה זועד שממשלת החורבן לא תסתלק, זה סיכון גדול מדי לרשום כאן חברה אפילו אם בעתיד היא תסולק.
- 1.ישראל שהזכרנו כבר לא קיימת (ל"ת)חיים 19/07/2024 04:14הגב לתגובה זו
ChatGPT (גרוק)איך לקבל תשובות טובות יותר מה-ChatGPT?
תנו לצ'אט להכיר אתכם - למה זה חשוב ואיך עושים את זה?
ChatGPT רוב המשתמשים ב-ChatGPT מתמודדים עם אותה בעיה: התשובות שהם מקבלים כלליות מדי, חסרות הקשר אישי ומחייבות הסברים חוזרים בכל שיחה. הם מוצאים את עצמם מתחילים כל דיאלוג מההתחלה, מסבירים שוב ושוב את התחום המקצועי שלהם, את קהל היעד ואת הסגנון המועדף עליהם. התוצאה היא בזבוז זמן יקר וחוויית שימוש מתסכלת.
הפתרון קיים כבר בתוך המערכת, אך רוב המשתמשים פשוט לא מודעים אליו. מדובר בפונקציית ההתאמה האישית (Custom Instructions או Personalization) שמאפשרת להגדיר פעם אחת את הפרופיל המקצועי והאישי שלכם, כך שכל שיחה עתידית תתבסס על המידע הזה.
המדריך המלא להגדרת הפרופיל האישי
הגישה לתפריט ההגדרות פשוטה: בגרסת הדפדפן תמצאו אותו תחת שם המשתמש בצד שמאל, ובאפליקציה דרך כפתור התפריט. בחרו באפשרות Personalization והפעילו את האפשרות Enable customization.
המערכת מציגה שני שדות מרכזיים. בשדה הראשון, "What would you like ChatGPT to know about you", תארו את הרקע המקצועי שלכם. כתבו באיזה תחום אתם עובדים, מהו התפקיד המדויק שלכם, מי קהל היעד שלכם, אילו כלים דיגיטליים אתם משתמשים בהם ומהן המטרות העסקיות שלכם. למשל: "אני מנהלת מוצר בחברת פינטק ישראלית, עובדת מול לקוחות עסקיים בינוניים, משתמשת ב-Jira ו-Figma, ומתמקדת בפיתוח פתרונות תשלומים דיגיטליים".
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשדה השני, "How would you like ChatGPT to respond", הגדירו את סגנון התשובות הרצוי. ציינו את אורך התשובה המועדף, הפורמט (פסקאות רצופות או נקודות), רמת הפירוט הטכני, השפה והטון. דוגמה: "תשובות ממוקדות של 200-300 מילים, בעברית מקצועית אך נגישה, עם דגש על יישום מעשי ודוגמאות קונקרטיות מעולם הפינטק".
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייברשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל
שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו
אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית
רשות החדשנות רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.
ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".
"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".
"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".
שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה
Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.
