כל מי שקרא נגד השקעות הכספים האדירות שבוצעו בפיתוח מערכות הטילים נגד טילים הישראליות, הנחשבות לטובות בעולם, אוכל כעת את הכובע, כאשר הן מהוות כבר מעל 40% מהיצוא הביטחוני ועם צבר הזמנות עתידי אדיר. ובכל הנוגע לחרם עתידי על היצוא הביטחוני הישראלי? להרגיע. אין שום סימנים אמיתיים לכך ומשיחות שקיימתי עם משווקים בכירים מהתעשייה הביטחונית ישנן סיבות מהותיות (אותן אפרט) מדוע זה גם לא יקרה.

מנייה בטוחה. קלע דוד (דוברות משרד הביטחון)

הודעה שיצאה לאחרונה ממשרד הביטחון מספרת לנו את הדברים הבאים: "בפעם השלישית ברציפות: נשבר שיא כל הזמנים בייצוא הביטחוני של מדינת ישראל - יותר מ-13 מיליארד דולר בשנת 2023 (כ-49 מיליארד שקל). היקף הייצוא הביטחוני הישראלי הוכפל בתוך חמש שנים. עוד מוסיפה ההודעה: "זינוק בהיקף הייצוא הביטחוני של מערכות הגנה אווירית, שעמד בשנת 2023 על 36% מהיקף העסקאות, לעומת 19% בשנת 2022. הנדבכים המשמעותיים ביצוא הביטחוני בשנת 2023:

מערכות הגנ"א טילים ורקטות (36%), מכ"מ ומערכות ל"א (11%), אמצעי ירייה ושיגור (11%), כלי טיס מאוישים ואוויוניקה (9%), תחמושת וחימוש (8%), תצפית ואופטרוניקה (5%), כלי רכב ורק"מ (5%), מודיעין מידע וסייבר (4%), מל"טים ורחפנים (4%), מערכות תקשוב וקשר (4%), לוויינות וחלל (2%) ופלטפורמות ומערכות ימיות (1%)".

• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל זה אינו בהכרח מפתיע את כל מי שעוקב ולו במעט אחר עליית המתח הביטחוני בכל העולם בעקבות מלחמת רוסיה אוקראינה, האיומים של סין על טאייוואן, האיומים של צפון קוריאה על דרום קוריאה ועל יפן, הפגיעה של החות'ים בנתיבי השייט ועוד. התעשיות הביטחוניות הישראליות חוות לפיכך שגשוג עצום. להלן גרף המתאר את קצב צמיחת המכירות של כלל התעשיות הביטחוניות בישראל (מקומי + יצוא):

מקור: חיסונים פיננסים

 

שני שליש מהמכירות הביטחוניות הן ליצוא. בולט שם מיד המשקל העיקרי של סעיף מערכות הגנ"א טילים ורקטות (36%), אך מי שקצת צולל יותר לעומק יכול להבין שגם חלק מהסעיף הקרוי "מכ"מ ומערכות ל"א" קשור בטבורו לסעיף זה. ז"א, מדובר כמעט בוודאות במעל 40% מהיצוא הישראלי הביטחוני השנתי.

• הממשלה אישרה תכנית לפיתוח מטרופולין באר שבע בכמיליארד שקלים
• עלייה של 4.9% בפדיון רשתות השיווק ברבעון השלישי של 2025
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

אך מה היה היצוא הישראלי לפני 10 שנים של מערכות הגנ"א? 0%. המכירות הראשונות היו רק ב-2018 (כיפת ברזל לחיל הים האמריקאי).

 

מי שזעק נגד "בזבוז הכספים" במערכות טילי הגנה - אוכל את הכובע

כל מי שהתעלם בעבר מהחשיבות שמערכות הגנה מפני טילים מספקות לאוכלוסייה ולמשק בישראל, בדגש על ראשי צה"ל ומערכת הביטחון, כל מי שפקפק, זלזל ואמר שזורקים כסף טוב לפח, אמור לאכול כעת את הכובע. את ההחלטה הסופית החליט לא גנרל אלא דווקא פוליטיקאי שהיה אותה עת שר הביטחון - עמיר פרץ. כראש עיריית שדרות לשעבר הוא הבין את החשיבות בהגנה על אוכלוסייה תחת מתקפת טילים.

זו דוגמא היסטורית מאלפת עד כמה חשוב מגוון דעות. הרקע הביטחוני של פרץ באותה עת היה לא משהו בלשון המעטה אך הוא חשב אחרת ואולי אין זה מפתיע לאור ההבנה שעומק של המשפט: "מי שחושב כמו פטיש מניח שכל העולם זה מסמרים" וכך הם אכן רבים מאד במערכת הביטחון, תמיד קיימת חד צדדיות מסוימת באופן חשיבתם של רוב אלופי צה"ל, אם זה היה תלוי בהם אז מערכות ההגנ"א הללו לא היו קיימות גם כיום. בראש המתנגדים היו לא פלא, טייסי חיל האוויר, שפחדו שזה יבוא על חשבונם, כי השקעות הכספים יועדו לחיל האוויר אך לא לרכישת מטוסים. בסוף זה הכל הרי אינטרסים קרים.

כל זאת מבלי אפילו להזכיר את מניעת הנזק למשק בהיקף של מיליארדי שקלים ואת מאות ואולי אלפי חיי האדם שנחסכו כתוצאה מפעולתם היעילה של טילי היירוט נגד טילים.

לאור זאת, יש להפנות משאבים ככל הניתן לנושא תותח הלייזר וגם לפתח במקביל תותח לייזר ארוך טווח בעל עוצמה גבוהה. האם זה ישתלם לנו כלכלית? וודאי! הם יוסיפו לנו נדבך עצום של ביטחון אזרחי וצבאי שימנע פגיעות בנפש ובמבנים וציוד וזאת בעלות זולה בהרבה מהעלויות של הטילים נגד טילים. תותחי הלייזר האלו גם ישלימו כ"חבילה" את מכירות טילי היירוט של ישראל ויכניסו לתעשיות הביטחוניות כסף רב שנים רבות קדימה.

 

חרם על היצוא הביטחוני הישראלי? להרגיע

חשוב לזכור שכאשר הטלת החרם פוגעת גם במחרים עצמו, הרצון להטיל אותו יורד כמעט לאפס. זו תובנה אותה רכשתי לאחר חקירות רבות שנים של נושא הסנקציות על ישראל. כך למשל, מלבד רכבים, כמעט כל הסחורה הטורקית ממשיכה לזרום לישראל. היא מגיעה בדרכים עוקפות כי היצואנים הטורקיים לא מוכנים לשלם את המחיר שהחרם שהטיל ארדואן ימומש בפועל עליהם עצמם. אסור לשכוח שמדובר בעולם של אינטרסים קרים בלבד וכל היתר זה סיפורים עיתונאיים.

בכל הנוגע לתעשיות הביטחוניות של ישראל, כאן משחקים אפילו פקטורים כבדי משקל עוד יותר, אותם למדתי מפיהם של משווקים בכירים מהתעשייה הזו. על השיקולים שימנעו גם מהרוצים בכך להפסיק לייבא נשק ומערכות מישראל נמנים הגורמים הבאים:

קיים תור ארוך של מדינות שרק עומדות בתור ומחכות לנשק ישראלי ייחודי. אם אחת מהן מגלה למשל סימני היסוס קלים (המקרה של ברזיל ותותחי האטמוס של אלביט), מיד קופצת במקומה המדינה הבאה בתור והמהססת יורדת לסוף התור.

לחוזים מול צבאות יש המשכיות העומדת גם בחילופי ממשלות. אם קיים בכל מדינה גורם כבד משקל המכופף את דעתו על משרדים אחרים, הרי זה הצבא ומשרד הביטחון (נשמע לכם מוכר?). בעולם בו מדינות אירופה, גם יפות הנפש מביניהן, מתחילות להזיע ולרעוד מפחד הדוב הרוסי, למשרדי הביטחון במדינות אלו משקל מכריע, גם כאשר מתחלפת הממשלה. משרדי הביטחון גם מבינים את המשמעות של ביטול או אי קבלת החלטה בנוגע לרכישות עתידיות.

לתעשיות הביטחוניות הגדולות חברות בנות בשוקי היעד. גם במידה ומדינה כל שהיא תחליט שהיא מפסיקה קניות מישראל, היא לא תמנע ולא יכולה למנוע מחברת בת ישראלית היושבת באירופה או בארה"ב, וודאי אם יש לה שותף מקומי, מלהמשיך ולמכור לה. זה גם טוב ברמת עצימת העין: באופן פומבי מכריזים משהו אך בשקט עושים משהו אחר.

לאחר התבססות על נשק ישראלי קשה לשלב במקומו טכנולוגית ממערכות אחרות. 

 

* ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".