ריבית
צילום: ISTOCK
בדיקה

מלכודת העו"ש - מה הריבית שאתם משלמים על מסגרת אשראי בבנקים השונים

בנק מזרחי טפחות גובה את הריבית הגבוהה ביותר; וגם - איך זה שהריבית על המסגרת עולה על הריבית על הלוואות ומה הריבית  על חריגה ממסגרת?
איציק יצחקי | (9)
נושאים בכתבה מסגרת אשראי עו"ש

חשבון העו"ש בבנק משתנה במהלך החודש - עולה עם הכניסה של המשכורות ויורד עם ההוצאות השוטפות. החשבון מרכז את כל הפעילויות הפיננסיות שלכם גם בניירות ערך, פיקדונות וכו', כשפעמים רבות הוא נע בין מינוס-אוברדראפט לבין יתרה בפלוס.

אתם יכולים להיות במינוס תחת מסגרת האשראי שקבעתם עם הבנק. על המסגרת הזו אתם משלמים ריבית של מסגרת שאמורה לכאורה להיות נמוכה. אם תחרגו אז אוי ואבוי - הריבית גבוהה מאוד. אלא שמסתבר שגם הריבית על המסגרת היא מאוד גבוהה - הרבה יותר מהריבית על הלוואות.

 

ריבית על מסגרת אשראי > ריבית על הלוואה

מנגד, כשאתם בפלוס בחשבון העו"ש הריבית שאתם מקבלים אפסית, אם בכלל. כלומר, מצד אחד כשאתם במינוס יש ריבית גבוהה וכשאתם בפלוס יש ריבית נמוכה - זו מלכודת עו"ש והבעיה שקשה לצאת ממנה כי אנחנו צריכים את הגמישות של העו"ש. זה נוח שיש מסגרת ושעל פני החודש יש שינויים שיכולים לגרום לנו להיות בקצה של המסגרת ולעלות חזרה לפלוס. אבל על הגמישות הזו משלמים בריבית גבוהה. במילים אחרות על כך שאנחנו צריכים אשראי בתקופה מסוימת על פני החודש ובסכומים משתנים - אנחנו משלמים ריבית גבוהה.

חשוב לשים לב - אם אתם באופן קבוע נעים בתוך מסגרת האשראי ולא עוברים לפלוס, נניח שאתם בין מינוס 15 אלף שקל למינוס 30 אלף שקל - אז ברור שכדאי לכם לקחת הלוואה על 15 אלף שקל וכך לנצל את המסגרת בין אפס למינוס 15 אלף שקל. 

במצב כזה תשלמו על ההלוואה ריבית נמוכה יותר של כ-9% עד 10% בשנה, ותחסכו את הריבית על העו"ש שהיא בממוצע 11.3%, ויש הרבה שגובים יותר - בנק מזרחי טפחות בראש עם ריבית של 13.24% על העו"ש. מרכנתיל שני עם 13.09%. הנה הנתונים המעודכנים מבנק ישראל: 

דירוג הבנקים - הבנק שהכי הוגן בפיקדונות ואיזה פיקדון עדיף: בריבית קבועה או משתנה?

קיראו עוד ב"בארץ"

כאמור מעבר לכך שהריבית על המסגרת אשראי גבוהה, הריבית על חריגה היא רצחנית, זה תלוי בבנק אבל זה תוספת של 5%-6% לאזורים של 18%-19% ויש מצבים שיותר. שם אסור לכם להיות, הלוואה אפילו קצרה יכולה להיות יותר משתלמת או שתבקשו מהבנק להגדיל את המסגרת לתקופה קצובה. 

 

הריבית הממוצעת על הלוואות

מנתוני בנק ישראל עולה כאמור כי הריבית על הלוואות נמוכה בממוצע מהרייבת על מסגרות האשראי, אבל כפי שעולה מהטבלה הפער בין הריביות במסגרת להלוואה משתנה בין הבנקים. 

בבנק הפועלים הריבית הממוצעת על הלוואות היא 9.38% ועל מסגרת אשראי 9.99%. כאן המוטיבציה והצורך להחליף את המסגרת בהלוואה קטנים, אפילו לא נדרשים. הבנק די הוגן עם הלקוחות. בבנק הבינלאומי הפער ענק - ממוצע הריבית על הלוואות הוא 7.76% ועל מסגרת אשראי 12.3%. אולי אלו לא אותם אנשים, ועדיין נראה שכאן מעבר להלוואה יפחית את עלויות המימון. 

גם בהלוואות לציבור, בנק מזרחי טפחות הוא היקר ביותר מבין הבנקים הגדולים עם ריבית ממוצעת של 11.68%, בפועלים כאמור הריבית היא 9.38%, בלאומי 9.16%, דיסקונט 8.31% והבנק הבינלאומי עם הריבית הנמוכה ביותר - 7.76%.

וואן זירו שמתמודד מול הבנקים הגדולים בעולם הפיקדונות עם הצעות טוובת מציע גם בהלוואות ריבית טובה עם ממוצע ריבית של 7.09%. 

 

הריבית על משכנתאות?

מעבר למימון דרך המסגרת והלוואות, לרוב משקי הבית יש משכנתא. גם כאן, מזרחי טפחות מוביל. אפשר להכתיר אותו כבנק היקר ביותר במץן אשראי ללקוח. אשראי מכל סוג - גם לשוטף וגם לרכישת דירה. הריבית שהוא לוקח על משכנתאות חצתה את ה-6% והגיעה בממוצע ל-6.08% - כך עולה מנתוני בנק ישראל. הבנק העלה את הריבית המשוקללת מאז המלחמה ב-0.5%, כשהריבית בכל הבנקים עלתה בממוצע ב-0.45% ל-5.9%.  בנק לאומי העלה את הריבית המשוקללת ב-0.4% ל-5.75%, בנק פועלים העלה ב-0.6% לריבית של 5.84%.

  

העדכון האחרון של בנק ישראל: 

עוד עולה מנתוני בנק ישראל שהמשכנתא הממוצעת עולה על 1 מיליון שקל, ושהיקף המשכנתאות עולה בהתמדה בחודשים האחרונים והוא נושק ל-8 מיליארד שקל בחודש. כלומר, למרות עליית הריבית, היקף המשכנתאות והיקף רכישת הדירות בעלייה.  

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    y r 27/06/2024 15:15
    הגב לתגובה זו
    קוראים לו פישר נגיד בנק ישראל לשעבר בשנת 2006. זה שקרא לעשות סדר במסגרות האשראי בבנקים. בנה שלוש מדרגות מסגרת. עד כאן נשמע נבון ונכון. מה לא עשה המלומד .. לא קבע ריבית מותרת לבנקים ובכך טובת הבנקים מעל טובת הציבור
  • 5.
    מזרחי עושק משני הצדדים. עוד לא הבנתי למה להיות שם. (ל"ת)
    Bill Hwang 27/06/2024 14:34
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    בוקר 27/06/2024 11:08
    הגב לתגובה זו
    מי שהחשבון בעו"ש קבוע מעל האפס.. שיבטל את מסגרת האשראי
  • לא חייב 29/06/2024 05:04
    הגב לתגובה זו
    אז לא חייב לבטל לגמריי
  • 3.
    על מקצועני בנק מזרחי טפחות משלמים יותר... (ל"ת)
    מוחמד 27/06/2024 09:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    ריביות של שוק אפור, טירוף! (ל"ת)
    דני 27/06/2024 09:11
    הגב לתגובה זו
  • לך תעשה חמוצים אין לך מושג (ל"ת)
    שמעון 27/06/2024 11:11
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ריבית שוק שחור בחסות החוק. מדינה מושחתת. (ל"ת)
    יואל 27/06/2024 08:48
    הגב לתגובה זו
  • אין לך מושג יא טרול (ל"ת)
    טרול 27/06/2024 11:11
    הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).