בדיקת ביזפורטל

הבנק שהכי הוגן בפיקדונות ואיזה פיקדון עדיף: בריבית קבועה או משתנה?

מה הריבית שתוכלו לקבל בפיקדונות שקליים בריבית קבועה ובריבית משתנה?

איציק יצחקי | (14)

רוב הציבור רואה בפיקדונות את המוצר הסולידי האולטימטיבי. זה לא בהכרח נכון, יש תקופות ממושכות שזה לא כך. הפיקדונות מתחרים מול המק"מ והקרנות הכספיות, וכשעברנו בין מנהלי השקעות בכירים ושאלנו מה עדיף בנקודת הזמן הזו, התשובה הרווחת והדי ברורה היתה - קרנות כספיות. הפיקדונות בתחתית הרשימה.   

עשינו את הבדיקה וההשוואה בין המוצרים בשבוע שעבר לרבות התייחסות ליתרונות, החסרונות והמיסוי, מוזמנים להיכנס - במה להשקיע - קרן כספית, מק"מ או פיקדונותקרנות כספיות - איפה תקבלו את הריבית הכי טובה). 

בכל מקרה, אם אתם לא מעוניינים בקרן כספית ולא במק"מ, אלא פיקדון וזו ההעדפה של הרוב הגדול - רוב הכספים של הציבור בעו"ש ופיקדונות, אזי במצב כזה, לפחות תתמקחו עם הבנק, תבקשו ריבית גבוהה יותר. אתם יכולים לשפר את התנאים שלכם בשיחת טלפון קצרה. הבנק ינסה לרצות אתכם כי הוא יודע שבדקות ספורות תוכלו למצוא אלטרנטיבה טובה יותר - לקרוא כאן ובמקומות אחרים ולקבל הצעה ממתחרים. אז את המינימום הזה תעשו, ואם אתם יכולים להשקיע עוד זמן קבלו 2-3 הצעות מבנקים אחרים ותראו איך "יוסי מהסניף" יילחם כדי שלא תעזבו לבנק אחר וישווה את התנאים. ככה זה ברוב המקרים.    

בינתיים, אתם מוזמנים לעקוב אחרי שתי השוואות חשובות. האחת, בדיקה שוטפת שלנו מול הבנקים על גובה הריבית. אנחנו בעצם שואלים את הבנקים כמה נקבל אם נשקיע בפיקדון שקלי לשנה? מקבלים תשובות, כשהתשובות כעת הן מאכזבות, אנחנו מדברים על תשואה נמוכה מ-4%, סדר גודל של 3.8%, אבל אלו נתוני "הבסיס". לקוח גדול יקבל תנאים טובים לעומת לקוח קטן. 

המבחן השני להשוואת פיקדונות הוא היסטורי - מה היה בחודש שעבר, ולמרות שהוא היסטורי הוא חשוב כי הוא מלמד שהבנק יכול לתת יותר ממה שהוא אומר (מיקוח-מיקוח-מיקוח) והוא מלמד על הבנקים עצמם - מי הולך לקראת הלקוח עם הריביות ומי לא.  

הנה הנתונים על פיקדונות בריבית קבועה:

הנה הנתונים על פיקדונות בריבית משתנה: 

קיראו עוד ב"בארץ"

בנק הפועלים מספק ריביות טובות בפועל כשגם במבחן השנתי הוא היה בצמרת (אחרי הבנק הבינלאומי) זה לא משתקף אגב בנתוני הבסיס שלו (זה רק אחרי מיקוח). הבנק הבינלאומי שסיפק ריביות טובות בשנה האחרונה נסוג מהצמרת. במסלול הפופולארי של ריבית קבועה לשנה בנק לאומי מנצח עם תשואה של 4.05%. 

דירוג הבנקים בתחום המשכנתאות: מי הבנק היקר ומי הבנק ההוגן?

הנתונים האלו הם ממוצע. מדובר בפיקדונות גדולים לצד פיקדונות קטנים של הציבור ולכן יש הטייה של התשואה כלפי מעלה. הקרנות הכספיות לדוגמה משקיעות גם בפיקדונות בבנקים לזמן קצר בריבית גבוהה יותר מאשר אתם יכולים להשיג. כנ"ל פירמות שיש להם תיקי השקעות של מאות מיליונים. פירמות אפילו יקבלו את ה-4.2%-4.3% בריבית קבועה לשנה. 

אנחנו לא יודעים בדיוק מה הציבור יכול להשיג בפיקדון לשנה בריבית קבועה או בכל תקופה אחרת, אבל סביר שמדובר ב-0.1%-0.2% מתחת לממוצע בטבלה. 

 

ריבית קבועה או ריבית משתנה?

על פי הערכות הכלכלנים הריבית בארץ תרד לקראת סוף השנה ברבע אחוז. יש כאלו שחושבים שהיא תרד לפני. אבל איך שלא מסתכלים על זה, הריבית הקבועה מבטיחה לכם תשואה בעוד שהריבית המשתנה עשויה לרדת בהתאם לירידה של ריבית בנק ישראל. זה אומר שאתם תעדיפו את הריבית המשתנה רק אם היא תהיה גבוהה מהריבית הקבועה, השאלה בכמה?

אם מדובר על פיקדון לשנה, אתם צריכים לנסות ולהעריך את עיתוי הפחתות הריבית ואת הריבית המשוקללת שתהיה בשנה הקרובה. לדוגמה - אם אתם מקבלים ריבית קבועה של 4% ומשתנה של 4.3% בפיקדונות סגורים לשנה. כדי שהמשתנה תהיה עדיפה צריך שלמרות שהיא צפויה לרדת השקלול על פני השנה יהיה מעל 4%. אם אתם מניחים הפחתה בדצמבר של 0.25%, זה אומר שאתם מקבלים 4.3% לחצי שנה ומשם 4.05% ואז השאלה מה קורה בהמשך, אבל ג אם יהיו שתי הפחתות בהמשך נראה שעדיף הריבית המשתנה. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    בנק פועלים? בקושי נותן 1.8% לחודשיים על 100K (ל"ת)
    שי 27/06/2024 12:36
    הגב לתגובה זו
  • נדב 12/06/2025 11:30
    הגב לתגובה זו
    הבנק צריך כסף יציב כדי לתת אותו למשכנתא בריביות אסטאונומיות ולהרוויח את פער הריבית כדי לתת עוד כסף ולקחת עליו ריבית זו החזירות של הבנקים
  • 12.
    אני 25/06/2024 23:16
    הגב לתגובה זו
    ממש לא נותן 4%
  • 11.
    מה עם סניף פפר ? הריביות הכי טובות בתוכנית יומית (ל"ת)
    כתבה ממומנת 25/06/2024 15:37
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    עודד 25/06/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
    הפקדתי וקיבלתי ריבית קבועה לשנה וגבוהה יותר מהמצוין בכתבה , אני תוהה , האם הנתונים הם הערכה ?
  • 9.
    אורי 25/06/2024 13:02
    הגב לתגובה זו
    סגרתי 50 אלף לשנה , 4% ריבית . בוואן זירו צריך לפתוח חשבון בשביל 4.5% . אני מעדיף בנק גדול וחזק .
  • 8.
    ירון 25/06/2024 13:01
    הגב לתגובה זו
    אבל אם מדובר בפיקדון רב שנים,אז כדאי בפיקדון,כי הריבית לא תישאר לעולם גבוהה.
  • 7.
    hrua 25/06/2024 12:58
    הגב לתגובה זו
    רק הוא צנוע,ואין לו פרוטקצייה כמו אצל הגדולים.
  • 6.
    יש עוד בנקים, למשל בנק ירושלים (ל"ת)
    חיפאי 25/06/2024 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אריק 25/06/2024 09:27
    הגב לתגובה זו
    קבלתי 4.6% לשנה... משאיר את כל ה"בנקים" מאחור...
  • 4.
    אני מקבל פריים פחות 1.8% פקדון שבועי (ל"ת)
    מליונר 25/06/2024 09:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמעון 25/06/2024 09:23
    הגב לתגובה זו
    נרקב בכלא על לא עוול בכפו. ניסה להתאבד השבוע מרוב עינויים
  • 2.
    רפי 25/06/2024 09:08
    הגב לתגובה זו
    1.אני מעביר כל שנה פיקדון לבנק מתחרה,בסוף השנה מחזיר לבנק המקורי,הבנק מגדיר את הכסף כ"כסף חדש"ונותן ריבית גבוהה הרבה יותר.... לשים לב שהכסף מוגדר ככסף חדש רק עד שבועיים מתאריך מעבר הכסף. 2.לא שמו בהשוואה את בנק ירושלים שנותן יותר
  • 1.
    נותנים 4.5% לשנה בלי טובות ובלי להתווכח עם יוסי מה 25/06/2024 08:47
    הגב לתגובה זו
    נותנים 4.5% לשנה בלי טובות ובלי להתווכח עם יוסי מהבנק והם אפילו לא מופעים אצלכם בטבלה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.