ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, התכנסה היום לדיון במצב ההייטק מאז פרוץ הלחימה ובחסמים בהשקעות של גופים מוסדיים בסטרטאפים ישראלים.
היו"ר ליברמן פתח את הישיבה ואמר כי צריך למצוא מקורות נוספים להשקעות בענף, וציין כי המוסדיים משקיעים מעל 3 טריליון שקל מכספי הציבור ואם תימצא הדרך למשוך חצי אחוז מזה אז המשמעות תהייה השקעה של 15 מיליארד שקל מצד אחד, ללא סיכון העמיתים במקרי קיצון מצד שני. "זה לא ימוטט שום קרן פנסיה או בית השקעות", אמר ח"כ ליברמן וביקש לדעת מה המוסדיים צריכים כדי להשקיע בהייטק הישראלי.
סמנכ"לית צמיחה ברשות החדשנות, כרם נבו, הציגה את דוח ההייטק לשנת 2023 ואמרה כי הוא בולם הזעזועים של הכלכלה הישראלית בשנים בעייתיות, ויודע למשוך את הכלכלה למעלה בשנים טובות. היא הוסיפה, כי "מיד אחרי פרוץ המלחמה הבינו ברשות שצריך לסייע לחברות שנשארו להן פחות מ-6 חודשים לחיות. לקחנו קצת יותר מ-400 מיליון שקל שמונפו בעוד 850 מיליון שקל כספים פרטיים. הופתענו מהביקוש, ציפינו ל-300 חברות שיגשו למסלול הזה ובפועל ניגשו 800 – וזה מעיד על המצוקה. מהלך שני הוא להזרים מיליארד דולר בשנים הקרובות, באמצעות הגדלת תשואה של מוסדיים. על כל דולר שמוסדי שם אנחנו שמים עוד 30 סנט. כאשר המוסדי יכול להחזיר לנו את ההשקעה וליהנות מכל התשואה".
מנכ"ל איגוד חברות הביטוח, ישראל מימון, התייחס להשקעת המוסדיים ואמר כי בסוף תפקידם לנהל בזהירות את כספי העמיתים ולהשיא תשואה למשקיעים. "חברות הביטוח רוצות ומוכנות להשקיע יותר, אבל צריך לתת להן את הגידור", אמר. הוא ציין כי בעבר הייתה תכנית שאפשרה, למשל, השקעה ישירה בהייטק שלא דרך קרנות הון סיכון.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- ממאבק פוליטי - למלחמת הישרדות: מה נשאר מהקרב בין הפועל ת"א לבית"ר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל איגוד בתי ההשקעות, עו"ד נמרוד ספיר, הוסיף כי המוסדיים חיים ועובדים בישראל, ורואים חשיבות בחיזוק כלכלת ישראל בתקופה זו, אבל צריך לזכור שבעולם של ריבית גבוהה יש אלטרנטיבות השקעה אטרקטיביות. הוא קרא להסיר ארביטראז' רגולטורי שמעודד השקעות בחו"ל, ולבנות תמריצים לגופים המוסדיים להשקיע בישראל. סמנכ"לית רשות החדשנות נבו הגיבה לדברים ואמרה כי בשנה הבאה תהייה פעימה נוספת של עידוד השקעות, ותיבחן אפשרות של השקעה ישירה והשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר.
- 9.כלכלה 19/06/2024 22:41הגב לתגובה זואין ברירה, חייבים להוריד את הריבית למרות ההשלכות על שוק הנדל״ן, אחרת הגירעון לא רק יתעצם בחדות, מנוע הצמיחה היחיד של המדינה פשוט יקרוס לצמיתות...
- 8.שיבקש מהבוס פוטין להשקיע את הכסף של זגפרום כאן (ל"ת)סודי 19/06/2024 21:22הגב לתגובה זו
- 7.טטיאנה 19/06/2024 20:42הגב לתגובה זוחייבים לגייס את כל החרדים. רק ליברמן ידע איך לטפל במתועבים ולגרור אותם בפאותיהם אל לשכות הגיוס.
- 6.אלון 19/06/2024 11:04הגב לתגובה זושהמדינה תיתן לסטארטאפים משרדים וציוד בליסינג תמורת מניות בחברות, תעזור להן להגיע למשקיעים ולהנפקה, ותציע הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק קטנות שעוד לא הונפקו. סתם דוגמא, מי שישקיע בחברות בנות פחות משנה יקבלו מגן מס רווח הון על רבע מהסכום.
- 5.אמיר 19/06/2024 11:00הגב לתגובה זותראו לי חברת הייטק ישראלית (לא זרוע מקומית של גאמפא) שיש לה צבר הזמנות של עשרות מיליארדים.
- 4.יעל 19/06/2024 09:37הגב לתגובה זוסכומי עתק מכספי המוסדיים נשפכים למדדי ה S&P500 והנאסק 100 הבועתיים וללא שום תרומה לחוסן וחיזוק הכלכלה הישראלית. חייבים לנתק כסף להייטק הישראלי, גם אם לא יניב תשואה ישירה זה ישפיע בעקיפין על תיק ההשקעות. ההיטק כאן מספר הרבה מקומות עבודה, מה שמאשפר לאנשים לרכוש נדלן ומוצרי צריכה ובכך מאפשר לחברות אחרות להנות מכך, מה שמשפיע על האחזקות האחרות בתיקים.
- אלון 19/06/2024 11:01הגב לתגובה זוכל חרטטן עם אלף תומכים יקים חברת הייטק, יקבל עשר מיליון ויסגור אחרי שנה. הכול על הוצאות שכר. הכסף יחזור למוסדיים מהמדינה, משמע מהמיסים של כולנו. אם כבר שיתנו הטבות מס בבורסה המקומית למשקיעים כמו פטור ממס רווח הון חלק, או רישום כמגן מס חלקי, או הורדת מס רווח הון מקומי בצורה ניכרת.
- 3.מרינה 18/06/2024 20:43הגב לתגובה זולגייס את כל האברכים המשתמטים
- 2.טטיאנה 18/06/2024 20:42הגב לתגובה זוהיחיד שיודע לטפל בהנהגה החרדית המתועבת.
- 1.לפחות לא קרא להוציא השקעות מישראל כפי שעשו האנרכיסטים (ל"ת)טאוב 18/06/2024 18:00הגב לתגובה זו

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
