אינפלציה מדד המחירים
צילום: תמר מצפי

מדד המחירים במאי - כמה הוא צפוי לעלות ואיך זה ישפיע על החלטת הריבית?

הלמ"ס תפרסם בצהריים את מדד המחירים לצרכן לחודש מאי כאשר הצפי בשוק הוא לעלייה של 0.5%-0.6%; בכמה יעלו מדד שכר הדירה ומדד מחירי הדירות ולמה הסיכויים להפחתת ריבית בקרוב, קלושים?
רוי שיינמן | (28)

היום בצהריים תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) את מדד המחירים לצרכן לחודש מאי (עדכון: מדד המחירים בחודש מאי עלה ב-0.2%, כנסו להרחבה), כשהצפי בשוק הוא לעלייה חודשית של 0.5% מה שיעמיד את האינפלציה על שיעור שנתי של 2.8%. המלחמה בעזה ממשיכה כאשר גם בצפון המצב מסלים כאשר ההוצאות הביטחוניות עולות ומייצרות צורך להדק את התקציב. אינפלציה, חשוב להסביר היא סוג של מס - היא שוחקת את כספי הציבור והיא מקטינה את החובות השקליים של המדינה. במובן מסוים, אינפלציה טובה למשק בשל הגירעון הגדל.

המלחמה משפיעה בשני מובנים על האינפלציה. מצד אחד, ההוצאות הציבוריות ובעיקר הביטחוניות עולות וגורמות לעלייה באינפלציה כשבמקביל הממשלה מרימה ביקושים כדי לחזק את המשק; ומצד שני, כוח הקנייה של הציבור יורד ונוצרת מגמה של ירידה בביקושים והליך דפלציוני. השאלה מה חזק ממה?  כל זה כשגם בעולם האינפלציה מתקשה לדעוך, גם בשל המשבר בהעברת סחורה דרך תעלת סואץ על רקע התקיפות של החות'ים. ההובלה בכל העולם מתייקרת, לקוחות ממהרים להצטייד במלאי מחשש של מחסור והמחירים עולים.

שלשום פורסם מדד המחירים לצרכן בארה"ב. הוא ביטא התמתנות לעומת החודשים הקודמים ועמד על קצב שנתי של 3.3%, ועדיין הפד' לא הוריד את הריבית ועל פי התחזיות של הכלכלנים הוא יוריד את הריבית רק בסוף השנה. 

אצלנו הציפיות הן למדד של 0.5%-0.6% וגם הכלכלנים כאן לא צופים הורדת ריבית, גם אם המדד יהיה אפילו נמוך מעט מהצפוי. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון מחכה למצב יותר וודאי וכל עוד התקציב לא ברור והגירעון גדל משמעותית, הוא לא יוריד את הריבית. הורדת ריבית במצב כזה עלולה להעלות את מחיר הדולר ולהכניס גורמים נוספים של אי וודאות למשוואה הכלכלית. 

 

מה גורם למדד הגבוה?

הרכיב העיקרי שצפוי לדחוף את המדד למעלה הוא רכיב הנופש וההארחה. יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות, ציין כי הלמ"ס דיווחה על גידול במספר היוצאים דרך האוויר (14%), ל-614 אלף, גבוה ב-4% מערב תחילת המלחמה.

"למרות העלייה האמורה רוב ההשפעה פה היא תיקון עונתיות, ובנתונים מקוריים נרשמת התמתנות של כ-5.5% במספר הטסים, ל-512 אלף. למרות זאת, אם מוסיפים לזה את המגיעים לארץ, מקבלים עוד תוספת נאה של כ-33 אלף תיירים בין החודשים אשר מביאים את מספר העוברים בנתב"ג אל קרוב לאיזון", מוסיף פנינג. "נזכיר כי כלל סעיף 'הארחה ונופש בארץ ובחו"ל' עלה בכ-10.5% במהלך מדד המחירים לצרכן של אפריל, ותרם קרוב ל-0.5% למדד. להערכתנו, לאור המשך הפעילות הערה, ספק אם נראה ירידה במדד זה. מנגד, להערכתנו, הרמות הנוכחיות חריגות עדיין, ונצפה לראות ירידה בסעיף בשלב כלשהוא".

גם במחלקה הכלכלית בבנק הפועלים צופים שרכיב הנופש וההארחה יהיה עיקרי בעלייה הצפויה של מדד מאי: "מחירי הנופש והארחה צפויים להיות גבוהים במיוחד, זאת לאור סגירת אתרי הנופש הסמוכים לגבול הצפון, והתייקרות מחירי הטיסות לחו"ל. מחירי הטיסות לחו"ל החלו לרדת, לאחר שמספר חברות תעופה זרות שבו לטוס לישראל, ופתיחת טרמינל 1 בנתב"ג. ההשפעה על נסיעות לחו"ל במדד המחירים לצרכן צפויה להיות בפיגור של מספר חודשים. סקר לא מייצג שביצענו מצביע על עלייה חדה במחירי הקייטנות (דו-ספרתית) לעומת השנה שעברה, ונראה כי צפויה גם עלייה במחירי גני הילדים והצהרונים בתחילת שנת הלימודים", כותבים בפועלים.

קיראו עוד ב"בארץ"

"האוצר יתקשה להערכתנו לבלום את ההתייקרויות תוך שימוש בתקציב, וסביר לכן שהתייקרויות אלו יצאו לפועל בחודשים הקרובים. עליית השכר במשק נמשכת, וצפויה אף להאיץ בעקבות עליית שכר המינימום בחודש אפריל ב- 5.5%. תחזית האינפלציה שלנו עומדת בשלב זה על 3.2%, ואנו סבורים שהסיכונים מוטים לאינפלציה גבוהה יותר. הריבית כנראה לא תרד השנה. סיכון האינפלציה הוא גבוה, והמדיניות הפיסקאלית המרחיבה גם היא לא תומכת בהפחתת ריבית. השווקים לא מתמחרים כעת הפחתת ריבית בשנה הקרובה. התמונה עשויה להשתנות אם נראה סיום מהיר של המלחמה שמלווה בייסוף בשער החליפין", מוסיפים בפועלים.

גם מחירי השכירות העולים ישפיעו על המדד. שכר הדירה מהווה כרבע ממדד מחירי הדירות והוא חזר לעלות בחודשים האחורנים - מחירי השכירות רשמו עלייה של 6% ברבעון הראשון של השנה. לפי נתוני הלמ"ס, שכר הדירה הממוצע בישראל עומד על 4,628 שקל בחודש – כשהממוצע ב-2023 עמד על 4,476 שקל ובשנת 2022 כולה על 4,222. שכר הדירה המשיך לעלות גם בחודשים האחרונים וזה יתבטא במדד המחירים לצרכן. במקביל גם מחירי הדירות עלו ארבעה חודשים ברציפות, והחשש הוא שלמרות שמדובר בעלייה שחלקה מלאכותי (בשל עיוות במדידה של הלמ"ס) עצם הדיווח עלייה משפיע ומעלה את המחירים. 

ככל שמחירי הדירות עולים כך שכר הדירה שמבקשים משכירי הדירות עולה. זו כלכלה פשוטה שבאה לייצר למשקעים תשואה שהולמת את הסיכון וכן את הריבית ואלטרנטיבות ההשקעה הסולידיות. 

אחרי עלייה של 1% בממוצע חודשי בארבעת החודשים האחרונים, יהיה מעניין לראות מה יהיה מדד מחירי הדיור בחודש מאי. הכלכלנים מצפים לעלייה נמוכה מהחודשים הקודמים, אך חוששים מהמשך עלייה חדה. 

אז תצפו למדד גבוה ונקווה שהוא לא יפתיע לרעה בשל מחירי השכירויות או פרמטר אחר. כך או אחרת, לא צפוי שמדד כזה או אחר ישנה את הריבית בחודשים הקרובים. זו תעמוד על 4.5% במשך כמה חודשים טובים ואפילו עד סוף השנה. הכלכלנים סבורים שהריבית תרד או בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה כאשר שנה מהיום היא תהיה 4%, כשהאמיצים בינהם מדברים על 3.5% תחת תרחישים חיוביים במישור הביטחוני והכלכלי.

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    הגורם הכי מסוכן 14/06/2024 13:29
    הגב לתגובה זו
    אובדן דרך ניהול ושליטה . מטורפים חטפו את הגה המדינה .ומובילים אותה לקטסטרופה .דחוף דחוף להעיף אותם למצולות .
  • 15.
    יהויקים 14/06/2024 12:48
    הגב לתגובה זו
    חייבים לגייס את כל החרדים
  • 14.
    אם הלמס ימשיכו לשקר על הנדל״ן (ל"ת)
    סקרן לראות 14/06/2024 10:53
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    זקי הסעות 14/06/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
    ניסיתם את וינה או ציריך?
  • סע לציריך. תשאיר אותנו עם המדינה הזאת, נסתדר איתה (ל"ת)
    זקלין הסעים 14/06/2024 14:31
    הגב לתגובה זו
  • YOS 14/06/2024 12:37
    הגב לתגובה זו
    חבל על כל יום
  • 12.
    לקצץ משרדי ממשלה 14/06/2024 10:34
    הגב לתגובה זו
    לקצץ במשרדי המסורת המורשת והקשקשת
  • 11.
    ארקדי 14/06/2024 10:27
    הגב לתגובה זו
    די עם כלכלת בעזרת השם.
  • בעזרת ה' יחד ננצח (ל"ת)
    גאידמק 14/06/2024 14:31
    הגב לתגובה זו
  • ישראלי 14/06/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    להעיף את כולם עמוק לעזאזל . כולם שותפים לחורבן כולל השפנים ששותקים ולא מרימים את נס המרד .
  • קתרינה 14/06/2024 12:52
    הגב לתגובה זו
    בזבוז
  • 10.
    סבטלנה 14/06/2024 10:21
    הגב לתגובה זו
    כלכלת בעזרת השם
  • 9.
    ביבי הנדסה בע"מ. (ל"ת)
    ירון 14/06/2024 09:55
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מתי ששם יורידו הוא יוריד גם פה. החשש הוא מבריחת הו 14/06/2024 09:34
    הגב לתגובה זו
    מתי ששם יורידו הוא יוריד גם פה. החשש הוא מבריחת הון. תודה
  • 7.
    YOS 14/06/2024 09:16
    הגב לתגובה זו
    0.9% לבין 1.1% אני חושש שיחשבו תרגיל מסריח ויפרסמו 0.5 גג שזה ממש לא נכון שתפו ותיזכרו
  • 6.
    שינמן 14/06/2024 03:01
    הגב לתגובה זו
    2.8% בחישוב שנתי!!!.
  • 5.
    קובי 14/06/2024 02:31
    הגב לתגובה זו
    אם ואם ואם פרשנים עובדי הבנק אנו לפני פשיטת רגל
  • 4.
    אלחנן 14/06/2024 00:59
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה. תתגייסו לצה"ל עמלקים.
  • 3.
    לקצץ את שכרם של עובדי הסקטור הציבורי (ל"ת)
    זאב ערבות 13/06/2024 20:46
    הגב לתגובה זו
  • לקצץ לאברכים שלא עובדים (ל"ת)
    לקצץ לאברכים 14/06/2024 10:32
    הגב לתגובה זו
  • לקצץ לאברכים את הצינורית (ל"ת)
    דקל 14/06/2024 12:39
  • 2.
    עובד בלמ"ס 13/06/2024 19:41
    הגב לתגובה זו
    ולכן זה ישפיע על המדד.
  • מני 14/06/2024 10:42
    הגב לתגובה זו
    אגב יש לי דיר ומחיר החציר דווקא עלה במאי.
  • 1.
    סניר 13/06/2024 18:04
    הגב לתגובה זו
    והסטטיסטיקאים משחקים במספרים ואומרים שהכל בסדר
  • רון 14/06/2024 10:40
    הגב לתגובה זו
    גופים בחו''ל - כמו חברות דירוג האשראי - גם הם מודדים את מדד המחירים במדינות השונות. אם תהיה מדינה שלא תדייק עד עשיריות האחוז היא לא תרד בדירוג האשראי - היא פשוט תשאר מחוצה לו ואף מדינה אחרת לא תסכים להלוות לה או לעשות איתה עסקים. במקרה כזה הריבית תהיה 1000 אחוז והמדד יהיה באמת 15 אחוז - אבל ליום אחד ולא לחמש שנים כמו כעת.
  • ת"אביבית 14/06/2024 10:29
    הגב לתגובה זו
    15 אחוז ? מחיר בקבוק שמן זית במרכול שופרסל לפני חודשיים 30 ש"ח. אמש קניתי 44 ש"ח. חשבון פשוט :46%.
  • תפסיקו לקנות שמן זית, אין לו שום יתרונות כולה יחצנות (ל"ת)
    בר קמצא 14/06/2024 12:41
  • העובדות 13/06/2024 22:02
    הגב לתגובה זו
    אולי תוכל לצרף אותנו לקבוצת הוואטסאפ שלהם שיודעת לחזות את המדד הצפוי בדיוק של עשירית לכאן או לשם ןלהסביר לנו שלא הכל בסדר ושאנחנו מעל יעד המדד של בנק ישראל. תודה מראש !
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).