נוהל גילוי מרצון 2024 יוצא לדרך - למי זה רלוונטי ואיך זה יעבוד?
בחודש שעבר הודיעה רשות המסים, כי הליך גילוי מרצון, קיבל אמש את אישור היועצת המשפטית לממשלה וצפוי לצאת לדרך. הצעד, מכוון בעיקר עבור ישראלים שמחזיקים בנכסי קריפטו, וילווה בחקיקה וסנקציות כלפי מי שבחרו שלא לדווח על נכסיהם. לקראת החלת הנוהל, עו"ד אמנון סמרה עונה על השאלות המרכזיות בנושא.
על אילו הכנסות חל נוהל גילוי מרצון 2024?
הנוהל החדש חל על הכנסות החייבות במס בישראל אשר טרם דווחו לרשות המיסים והמס בגינן לא שולם. ברשות המיסים שמים דגש בנוהל החדש על הכנסות משלושה סוגים עיקריים: הכנסות ממטבעות דיגיטליים – לראשונה יחול הנוהל על הכנסות מתחום הקריפטו, הכנסות מדמי שכירות – הכנסות פסיביות מהשכרת דירות בישראל; וחשבונות בנק בלתי מדווחים מחוץ לישראל.
ההליך מבטיח חסינות מפני העמדה לדין?
כמו בעבר, גם נוהל החדש לגילוי מרצון מבטיח חסינות מפני העמדה לדין פלילי.הפניה לרשות המיסים תתבצע בכתב, תוך חשיפת כל הפרטים הנוגעים הן לנישום והן להכנסות הבלתי מדווחות, ותשלח במייל למחלקת החקירות של רשות המיסים. מחלקת החקירות תבחן את פרטי הבקשה ותוודא כי הפניה עומדת בכללי הנוהל (בין היתר, תבחן מחלקת החקירות האם אכן נעברה עבירת מס, האם יש בידי רשות המיסים מידע קודם בנוגע לאותו נישום או אותן הכנסות, האם הפונה מצוי בדיוני שומה מול רשותו המיסים וכו').
לאחר בחינת הפניה במחלקת החקירות, וככל שאין בידי רשות המיסים עילה לדחיית הפניה, יתקבל אישור מחלקת החקירות להתקדמות בהליך הגילוי מרצון, והמייצג יופנה להסדרת הדיווח ותשלום מול פקיד השומה האזרחי במסלול ירוק או במסלול רגיל (להלן).
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האם הנוהל החדש מאפשר פניה אנונימית?
בהתאם לנוהל החדש הפניה למחלקת החקירות ברשות המיסים תכלול את כל פרטי הפונה, כלומר שלא תתאפשר פניה אנונימית בהליך הגילוי מרצון.
האם המידע שיימסר יוכל לשמש כנגדי?
בהתאם לנוהל, כל מידע שיימסר במסגרת הליך הגילוי מרצון לא יוכל לשמש כנגד הפונים. לפיכך, במקרה שבו רשות המיסים תדחה את בקשת הגילוי בהתבסס על מידע קודם הקיים בידיה בנושא, תידרש הרשות להוכיח כי המידע היה בידיה עוד קודם לקבלת הפניה.
הסדרת הדיווח ותשלום המס מול פקיד השומה האזרחי
נוהל 2024: "מסלול ירוק" ו"מסלול רגיל".
בתיקים העומדים בתנאי "מסלול ירוק" תודיע מחלקת החקירות, כחלק מן התשובה לפניה, כי על המייצג להגיש דוחות מתקנים לפקיד השומה האזרחי, בהתאם לנתונים הנכללים בפניה. עם הגשת הדוחות המתקנים ותשלום המס, תינתן לפונה חסינות מהעמדה לדין וההליך יושלם. כלומר, אותם תיקים שיעברו ב"מסלול ירוק" יעברו בנוהל מזורז, ללא בדיקה נוספת של פקיד השומה האזרחי, תוך צמצום החיכוך בין הפונה לרשות המיסים.
תיקים שאינם עומדים בתנאי "מסלול ירוק" יעברו לבחינה אצל פקיד השומה האזרחי, כך שפקיד השומה יבחן את המסמכים הרלבנטיים, ויזמן את המייצג לדיון שומה בנוגע להכנסות שנחשפו במסגרת הפניה לגילוי מרצון. בתום ההליך השומתי, ייערך הסכם שומה בין הצדדים, אשר יסדיר באופן סופי את חובת המס הנובעת מהליך הגילוי מרצון.
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
מה התנאים לעמידה במסלול ירוק?
ראשית, הכנסות דמי שכירות, מהשכרת דירות בישראל, בסכום של עד 250,000 שקל. לחילופיןההכנסות מקורן מכספים המופקדים בחשבון בנק מחוץ לישראל, מבלי שבוצעו הפקדות כלשהן במהלך 10 השנים האחרונות, וכאשר סך כל הסכומים בחשבון איננו עולה על 4 מיליון שקל. לבסוף, הכנסות מקריפטו – יפנו ל"מסלול רגיל".
כאמור, תיק שאיננו עומד בתנאי "מסלול ירוק" יטופל התיק ב"מסלול רגיל". בהתאם לכך, התיקים בהם ההכנסה הבלתי מדווחת הופקה בתחום הקריפטו, יועבר הטיפול לפקיד השומה האזרחי אשר יבחן את הנותנים לגופם, ויוודא כי הגילוי כולל את מלוא ההכנסות הבלתי מדווחות מן ההשקעה במטבעות הדיגיטליים. בסיום הדיון השומתי ייחתם הסכם שומה אשר יסדיר את חבות המס.
אילו שנות מס ימוסו במסגרת הגילוי מרצון?
בדומה לנוהלי גילוי מרצון שפורסמו בעבר, גם הפעם תמסה רשות המיסים את ההכנסות הבלתי מדווחות שנצמחו במהלך 10 השנים האחרונות. כלומר, שמדובר בהכנסות שנצמחו בשנות המס 2014-2023. במסגרת הנוהל החדש יישא המס הפרשי הצמדה וריבית, אך לא יוטלו קנסות או סנקציות אחרות מכל סוג שהוא.
בהמשך להוראת הביצוע שפרסמה רשות המיסים בתחילת 2024 במקרים בהם ההכנסה הבלתי מדווחת מקורה בהשקעה בתחום הקריפטו, והבנקים בישראל מסרבים לאפשר את העברת הכסף לחשבון בנק בארץ, ניתן יהיה לקבלת את אישור רשות המיסים ולשלם את המס ישירות מן החשבון בחו"ל.
איך נגמר ההליך?
הליך הגילוי מרצון יסתיים עם תשלום המס כפי שנקבע בדוחות המתקנים (במסלול ירוק) / בהסכם השומה (במסלול רגיל). לאחר תשלום המס כאמור, תכנס לתקופה התחייבות ראשות המיסים לחסינות מפני העמדה לדין. השלמת ההליך תעניק לפונים וודאות בנוגע לסכום המס הסופי אותו יידרשו לשלם + חסינות מפני העמדה לדין.
- 3.YL 13/06/2024 14:42הגב לתגובה זואישית היתי פונה ל עורך דין ידוע ש ימליץ לי אך לרשום ב חול ת העודף ש מס הכנסה חומד ולצערי לא יגיע לטובת האזרח
- 2.במקום חוק גילוי מרצון מסורבל,שהחייבים יתנו 10% מכס 12/06/2024 18:35הגב לתגובה זובמקום חוק גילוי מרצון מסורבל,שהחייבים יתנו 10% מכספם לדרעי. 10% לשיילוקים של גפני ו 10% לפושעי מרכז הליכוד. בלי ניירת. בלי סירבול ביורוקרטי
- 1.ביבי זה אסון 12/06/2024 08:34הגב לתגובה זואל תתנו כסף לממשלה הזו , ממשלה של פושעים ובוגדים,ראה ההצבעה שלהם על חוק הגיוס
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
