רחלי גוז לביא
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ

עו"ד רו"ח רחלי גוז-לביא בשיחה על נוהל גילוי מרצון; איך זה צפוי להיעשות; וגם - מה יכולים לעשות עובדי הייטק שהאופציות שלהם מחוץ לכסף? 
צחי אפרתי | (5)

"ההבדל העיקרי שצפוי בנוהל הנוכחי הוא ההכללה של רווחי קריפטו. בנהלים הקודמים לא הייתה אפשרות כזאת, אנחנו יודעים שיש אנשים רבים שמחזיקים כסף רב בדולרים או באירו או בקריפטו, והפעם הם יוכלו להגיע לרשות המיסים ולקבל הגנה. נכון להיום הבנקים מסרבים לקבל כסף שהמקור שלו הוא במטבעות קריפטוגרפיים" כך אומרת עו"ד רו"ח רחלי גוז-לביא, שותפה מנהלת במשרד עמית, פולק, מטלון ושותפה בכירה במחלקת המיסים. גוז-לביא מתייחסת לשינויים בענף ההיטק כאשר יש גידול משמעותי ברכיב התגמול ההוני במקביל לירידה בשווי החברות. היא מסבירה מה אפשר לעשות כשהאופציות עמוק מחוץ לכסף.

 

אנא תארי בקצרה מהו נוהל גילוי מרצון?

"נוהל "הגילוי מרצון" מיועד לכל הנישומים יחידים או חברות, אשר לא דיווחו על ההכנסות ובכך עברו על חוקי המיסים בין ביודעין ובין במחדל. והנוהל מאפשר לישראלים שהעלימו הכנסות לדווח עליהן מרצונם ולהימנע מתשלום קנסות והעמדה למשפט. ותהיה גם הנחה בקנסות.

"יש קהל יעד שיותר טבעי שיגיע בנוהל הזה, הקהל יעד הראשון אלה שהשקיעו במטבעות קריפטוגרפיים, קהל יעד שני נובע מאי-דיווח בעיקר על רווחים בשוק ההון מאותם כספי ירושה. קהל יעד נוסף שהשכירו דירות בארץ או בחו"ל ולא דיווחו עליהם. וגם אנשים שחיו בחו"ל וצברו רכוש וכסף והגיעו לישראל ולא משלמים את המיסים בישראל. ככל הנראה כמו שהיה בעבר הנוהל יהיה אנונימי, כלומר הפנייה הראשונית בלי חשיפה של השם, דבר שנותן הגנה ועוד שקט נפשי למי שיפנה".

 

מהם ההבדלים בין נוהל גילוי מרצון הקרוב לבין נהלים בשנים עברו?

"ההבדל העיקרי שצפוי בנוהל הנוכחי הוא ההכללה של רווחי קריפטו. כיום אנשים שרוצים לדווח על הכנסות כאלו לרשות המיסים לא יכולים לעשות זאת. ולמעשה ההליך פותר את הבעיה הזאת. הנוהל צפוי להיות עד סוף שנת 2025 וסביר להניח שזו תהיה פעם אחרונה שיהיה גילוי מרצון. והערכות הן שמי שיקדים וידווח יקבל הנחה בתשלום המס"

 

אילו שינויים חלו במגמות של אופציות לעובדים בשנה האחרונה, ובפרט בתקופת המלחמה?

"החל משנת 2022 חברות הייטק רבות בישראל יש מחסור במזומנים, לכן רכיב התגמול ההוני- הוא רכיב משמעותי וגדול בשכר, ואופציות במשכורות של עובדי חברות אלה גדל דרמטית. ככלל תכניות האופציות אשר מוגשות לעובדים הן תוכניות שאושרו על ידי רשות המיסים, כלומר כאלה שעומדות בקריטריונים. תכנית העומדת בתנאי סעיף 102 לפקודת המיסים, מאפשרת לאדם אשר מקבל אופציות לממשן בשיעור מס רווח הון - 25% במקום לשלם על הטבה זו מס שולי שיכול להגיע עד 47%.

"לאור תמחור החברות כיום, הרבה מאוד אופציות הן מחוץ לכסף ולמעשה כל התגמול ההוני לא שווה שום דבר. מה עושות חברות במקרה כזה? חברות עושות "תמחור מחדש". הדבר מתבצע כאשר מופחת מחיר המימוש של אופציות לאור הערכת שווי שמביאה את שווי המניות של החברה לשווי חדש. המהלך למעשה מפצה את העובדים על מלוא ירידת השווי. פעולה זו נחשבת אירוע מס בידי עובדים בישראל אך ניתן למנוע זאת באמצעות השגת רולינג מרשות המיסים. למעשה, כחלק מתהליך התמחור מחדש, על החברה לפנות לרשות המיסים על מנת להשיג את הרולינג בכדי שלא תוטל חבות מס על עובדיה".

 

ישנו תגמול הוני נוסף שניתן לעובדים?

"על מנת להתחרות בתנאים של חברות ציבוריות אשר מציעות לעובדיהן מניות חסומות ללא מחיר מימוש (RSU), הסטארטאפים החלו להציע גם הן מניות חסומות. למעשה אם העובד יעזוב את החברה הוא לא יצטרך להביא כסף מהבית ואין את העניין שצריך להביא כסף תוך 90 שהאופציה לא תפקע. והסבירות שהעובד יפגש עם הכסף יותר גבוהה".

קיראו עוד ב"בארץ"

 

 לראיון המלא:

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    YL 17/06/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    ממש אן צורך להעביר פרטים ולשלם ל אורית סתרוק את מה ש בעמל רב השגתם עדיף לגשת ל עוד ידוע מאוד מומחה בתחום ש יעשה לכם סדר ברישום ל הכספים ב חול תנהו
  • 4.
    משה 16/06/2024 01:08
    הגב לתגובה זו
    למה נראה לכם בבנקים ובמס הכנסה שטנחנו נעביר את הקריפטו של כל אחד מאיתנו לתוך החשבונות שלנו???? כדי שתיקחו לנו מס הכנסה??!!!! חלאות אנחנו לעולם לא נעביר ובסוף אתם תיפלו והכל יהיה דיגיטלי וכל המנהלים והפקידות בבנק יחזור לבית ולאחר כמה שנים גם ביטוח לאומי יעוף מכאן לקיבינימט
  • 3.
    לא מגלה 14/06/2024 17:09
    הגב לתגובה זו
    חחח..זה כסף טוב להנאות בחו"ל..לא לחרדים
  • 2.
    רשות המסים 14/06/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
    אל תביאו כסף לארץ , הממשלה הפושעת הזאת תיקח הכל , הם לא סופרים אף אחד ממטר , רשות המיסים על הפנים, אין מפקחים בחדרים ,מעודדים פאניקה על מנת לקחת בצורה קלה כסף ,זה רק פרנסה לעורכי הדין שגם הם לא מוציאים חשבוניות מס על שכר הטירחה שלהם .כל המפקחים שיכולים פשוט ברחו מרשות המיסים , נשארו רק אלו שלפני פנסייה או כאלו שלא מתאימים לתפקיד .
  • 1.
    זאב 14/06/2024 09:57
    הגב לתגובה זו
    לוקחים כסף מאנשים עובדים ומחלקים לחרדים שלא עובדים ולא משרתים
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

ארנון בר דוד ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

"נראה כי ההסתדרות נוהלה כמו עסק ששייך לאדם פרטי"

"אשר ברצותו ממנה אנשים לתפקידי מפתח, וברצותו מעבירם מתפקידם, וזאת כאשר לעיתים הם נעדרים כישורים מינימליים, והם עצמם לא מבינים מדוע הוצבו בתפקיד" - השופטת דורית סבן-נוי האריכה את מעצרם  של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי 

רן קידר |

מעצרם של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד וסוכן הביטוח עזרא גבאי הוארך בשלושה ימים, עד יום חמישי. ההחלטה התקבלה לאחר דיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שבמסגרתו הציגה המשטרה הקלטות המצביעות, לפי החשד, על העברת כספים במזומן בין השניים.

נציגי המשטרה טענו בדיון כי מדובר בחקירה רחבת היקף, שנמשכת מזה כשנתיים. החקירה כוללת חשדות לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים במספר מוסדות ציבוריים, גופים עירוניים וממשלתיים. לפי המשטרה, יש חשד לקיומו של מנגנון שיטתי לקידום מינויים בתמורה להעברת כספים או טובות הנאה.

במרכז החקירה עומדת הטענה כי גבאי, הבעלים של סוכנות ביטוח, ניצל קשרים עם ראשי ועדים בהסתדרות למינוי דירקטורים בחברות ממשלתיות, ובתמורה אותם ועדים העבירו עובדים לביטוח דרך סוכנותו. בר-דוד חשוד כי קיבל כספים מגבאי והשתמש בקשריו כדי לסייע לו לקדם מינויים ועסקאות. גבאי מצידו טען כי מדובר בהלוואה, ולא בתשלום בלתי חוקי.

עורכי הדין של שני החשודים הכחישו את החשדות. עו"ד מיכה פטמן, המייצג את בר-דוד, אמר כי מדובר בהלוואה של 30 אלף שקל שהועברה בשלוש פעימות. לטענתו, לא מדובר בעבירה פלילית. פטמן הדגיש כי אין ראיות למעטפות כסף או למעשים פליליים אחרים, וכי לא התקיימו נסיעות משותפות לחו"ל בין בר-דוד לגבאי. נציגת המשטרה טענה כי חקירת ההתכתבויות בין השניים עדיין לא הושלמה, וכי ישנם פערים בין גרסאותיהם.

בנוגע להעסקת בני משפחה של בר-דוד, המשטרה אישרה כי בנו עובד אצל גבאי, וכן כי בתו וכלתו נחקרו. לפי החשד, גבאי העלה את שכר בנו של בר-דוד לאחר שהתבקש לעשות כן, אך עו"ד פטמן טען כי מדובר בתוספת זניחה של 400 שקל. עוד נטען כי אחת מאחייניותיו של בר-דוד קיבלה הצעת עבודה מיבואן בשם דניאל זינגייך, לאחר שהתלוננה בפניו שהיא מחפשת עבודה.