בהחלטה דרמטית, בית המשפט למשפחה בבאר שבע הורה על הותרת החלטה של רשם הירושות, שלפיה צו ירושה שהוצא לאחר שאם לעשרה ילדים שנפטרה יבוטל, בשל צוואה נוספת שהותירה לטובת אחד מבניה. משמעות ההחלטה שעליה חתומה השופטת שני כ"ץ היא שאם בית המשפט יורה על קיום הצוואה, עיזבון המנוחה - הכולל משק חקלאי - יועבר לזוכה היחיד בלבד, ולא יחולק בין עשרת האחים.

המבקש והמשיב הם שניים מבין עשרת ילדיה של אשה שהלכה לעולמה בתחילת 2014. ארבע שנים לאחר, מותה קיבל רשם הירושה את בקשת המבקש להוציא אחר אמו צו ירושה שלפיו יורשי עיזבונה, הכולל בין השאר משק חקלאי, הם עשרת האחים בחלקים שווים.

יותר משנתיים חלפו מאותו הרגע כשפתאום בסוף 2020 הגיש המשיב לרשם הירושה בקשה לביטול צו הירושה, נוכח קיומה של צוואה לטובתו מ-1996, שעליה חתומה אמו המנוחה. בהיעדר תגובה מצד האחים, נעתר הרשם לבקשת הביטול, וזאת מבלי להכריע בתוקף הצוואה. בתגובה, הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה שמבטלת את הצו, והעניין הועבר לדיון בבית המשפט.

לטענת המבקש, אחיו, שהוא הזוכה על פי הצוואה ידע, כי אמם הותירה אחריה צוואה, ומכאן שהיה עליו לטעון לקיומה סמוך למותה ב-2014, ולכל המאוחר בעת הוצאת צו הירושה ב-2017. לטענתו, אחיו התעכב עם קיום הצוואה במתכוון, בחוסר תום לב ומתוך שיקולים מניפולטיביים, כשה"עונש" הראוי לשיטתו על השיהוי הניכר הוא חלוקת הירושה לכלל האחים באופן שוויוני, כפי שנקבע בהחלטת הרשם המקורית.

• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
• כך נדחתה תביעה על דירה, כספים והוצאות קבורה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מנגד, טען האח הזוכה כי ידיעתו על הצוואה לטובתו היתה "כללית וערטילאית", ונהפכה לוודאית רק עם קבלת העתק הצוואה, באוגוסט 2020. הוא סיפר כי גילה על קיום הצוואה רק כשהלך לבקר את דודתו, בעת שזו היתה מאושפזת בבית החולים. לדבריו, הדודה סיפרה לו במהלך הביקור כי אמו "עשתה הכל על השם שלו", ומשם העניינים התגלגלו לכך שהוא נחשף לדבר קיום הצוואה, ובתגובה מיהר לבקש את ביטול צו הירושה.

השופטת כ"ץ קבעה כי מתקיימים לגבי הזוכה שני תנאים הנדרשים לצורך שינוי החלטת רשם הירושה בהתאם לחוק: הצגת עובדה שלא הובאה בפני הרשם לפני מתן צו הירושה, ושבכוחה לשנות מהחלטתו. המחלוקת היא ביחס לתנאי השלישי הנדרש בחוק: הצגת העובדה (במקרה זה הצוואה) "בהזדמנות הסבירה הראשונה".

בעניין זה, השופטת התרשמה כי הזוכה פעל כמיטב יכולתו לאיתור צוואת אמו, והגיש את הבקשה מיד כשהדבר התאפשר. מדברים שאמר הזוכה, עלה כי הוא פנה בזמן אמת לרבנים שנהוג להפקיד אצלם צוואות, ואלה אמרו לו כי אין בנמצא אצלם צוואה של אמו.

• כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
• חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

רק כשש שנים לאחר מות האם, כשביקר את דודתו בבית החולים, גילה ממנה לראשונה כאמור על זכייתו בירושה, ומכאן ואילך פעל נמרצות לביטול צו הירושה. "סבורני כי המשיב פעל בשקידה סבירה לאיתור צוואת המנוחה כאשר במרוצת השנים ניסה לאתר את הצוואה מספר פעמים", אלא שהתבשר כי לא קיימת צוואה. "מכאן, כי היה למשיב יסוד סביר להניח שהמנוחה לא ערכה צוואה כפי שסבר", כתבה השופטת.

היא הדגישה כי כלל האחים, ובהם המבקש, העלו אפשרות שאמם הותירה צוואה נוספת. אבל באותה העת לא היה מדובר בידיעה ודאית אלא בשמועה בלבד, שאוששה עם קבלת עותק הצוואה בסוף 2020.

בעקבות כך, קבעה השופטת שהמשיב עמד בתנאי החוק לשינוי החלטת הרשם, ולכן ההחלטה על ביטול צו הירושה תיוותר על כנה. המבקש חויב לשלם לאחיו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15 אלף שקל.

כדי שיורש יוכל לקבל את חלקו מתוך העיזבון (ירושה) של המנוח (המוריש), יש להגיש בקשה שמכונה "בקשה לצו ירושה". כיום, צו ירושה שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה מונפק באופן דיגיטלי (ממוחשב), ובמקביל לשליחתו למי שהגיש את הבקשה - הוא נשלח גם לגופים שונים, כך שאין צורך להציגו בפניהם. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום של שתי אגרות.

באחרונה הוכרע מקרה שבו גבר ואשה שהיו נשואים וחיו ביחד 60 שנה עד לפטירתו של הבעל, לא הביאו ילדים לעולם. לפני מותו, ערך הבעל שתי צוואות: האחת מורישה לאשתו את כל העיזבון לרבות הדירה שבה חיו ביחד; השנייה, מעניקה לה לכאורה כספים וריהוט בלבד. בשנה שעברה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הצוואות סותרות זו את זו, ולכן יש לקיים את הצוואה השנייה בלבד, כשהמשמעות היא חלוקת הדירה בין האלמנה ו-20 האחיינים של הבעל. בערעור שהוגש בעקבות כך לבית המשפט המחוזי בחיפה, שינו השופטים חננאל שרעבי (אב"ד), אספרנצה אלון ואריה נאמן את התוצאה, כשקבעו כי הצוואות משלימות זו את זו, כך שהדירה תישאר של האלמנה.