גילה שהוא יורש יחיד מבין עשרה אחים כשביקר את דודתו בבית חולים
בהחלטה דרמטית, בית המשפט למשפחה בבאר שבע הורה על הותרת החלטה של רשם הירושות, שלפיה צו ירושה שהוצא לאחר שאם לעשרה ילדים שנפטרה יבוטל, בשל צוואה נוספת שהותירה לטובת אחד מבניה. משמעות ההחלטה שעליה חתומה השופטת שני כ"ץ היא שאם בית המשפט יורה על קיום הצוואה, עיזבון המנוחה - הכולל משק חקלאי - יועבר לזוכה היחיד בלבד, ולא יחולק בין עשרת האחים.
המבקש והמשיב הם שניים מבין עשרת ילדיה של אשה שהלכה לעולמה בתחילת 2014. ארבע שנים לאחר, מותה קיבל רשם הירושה את בקשת המבקש להוציא אחר אמו צו ירושה שלפיו יורשי עיזבונה, הכולל בין השאר משק חקלאי, הם עשרת האחים בחלקים שווים.
יותר משנתיים חלפו מאותו הרגע כשפתאום בסוף 2020 הגיש המשיב לרשם הירושה בקשה לביטול צו הירושה, נוכח קיומה של צוואה לטובתו מ-1996, שעליה חתומה אמו המנוחה. בהיעדר תגובה מצד האחים, נעתר הרשם לבקשת הביטול, וזאת מבלי להכריע בתוקף הצוואה. בתגובה, הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה שמבטלת את הצו, והעניין הועבר לדיון בבית המשפט.
לטענת המבקש, אחיו, שהוא הזוכה על פי הצוואה ידע, כי אמם הותירה אחריה צוואה, ומכאן שהיה עליו לטעון לקיומה סמוך למותה ב-2014, ולכל המאוחר בעת הוצאת צו הירושה ב-2017. לטענתו, אחיו התעכב עם קיום הצוואה במתכוון, בחוסר תום לב ומתוך שיקולים מניפולטיביים, כשה"עונש" הראוי לשיטתו על השיהוי הניכר הוא חלוקת הירושה לכלל האחים באופן שוויוני, כפי שנקבע בהחלטת הרשם המקורית.
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טען האח הזוכה כי ידיעתו על הצוואה לטובתו היתה "כללית וערטילאית", ונהפכה לוודאית רק עם קבלת העתק הצוואה, באוגוסט 2020. הוא סיפר כי גילה על קיום הצוואה רק כשהלך לבקר את דודתו, בעת שזו היתה מאושפזת בבית החולים. לדבריו, הדודה סיפרה לו במהלך הביקור כי אמו "עשתה הכל על השם שלו", ומשם העניינים התגלגלו לכך שהוא נחשף לדבר קיום הצוואה, ובתגובה מיהר לבקש את ביטול צו הירושה.
השופטת כ"ץ קבעה כי מתקיימים לגבי הזוכה שני תנאים הנדרשים לצורך שינוי החלטת רשם הירושה בהתאם לחוק: הצגת עובדה שלא הובאה בפני הרשם לפני מתן צו הירושה, ושבכוחה לשנות מהחלטתו. המחלוקת היא ביחס לתנאי השלישי הנדרש בחוק: הצגת העובדה (במקרה זה הצוואה) "בהזדמנות הסבירה הראשונה".
בעניין זה, השופטת התרשמה כי הזוכה פעל כמיטב יכולתו לאיתור צוואת אמו, והגיש את הבקשה מיד כשהדבר התאפשר. מדברים שאמר הזוכה, עלה כי הוא פנה בזמן אמת לרבנים שנהוג להפקיד אצלם צוואות, ואלה אמרו לו כי אין בנמצא אצלם צוואה של אמו.
- המחוזי: לא היה ניגוד עניינים במשרד עמית פולק מטלון
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
רק כשש שנים לאחר מות האם, כשביקר את דודתו בבית החולים, גילה ממנה לראשונה כאמור על זכייתו בירושה, ומכאן ואילך פעל נמרצות לביטול צו הירושה. "סבורני כי המשיב פעל בשקידה סבירה לאיתור צוואת המנוחה כאשר במרוצת השנים ניסה לאתר את הצוואה מספר פעמים", אלא שהתבשר כי לא קיימת צוואה. "מכאן, כי היה למשיב יסוד סביר להניח שהמנוחה לא ערכה צוואה כפי שסבר", כתבה השופטת.
היא הדגישה כי כלל האחים, ובהם המבקש, העלו אפשרות שאמם הותירה צוואה נוספת. אבל באותה העת לא היה מדובר בידיעה ודאית אלא בשמועה בלבד, שאוששה עם קבלת עותק הצוואה בסוף 2020.
בעקבות כך, קבעה השופטת שהמשיב עמד בתנאי החוק לשינוי החלטת הרשם, ולכן ההחלטה על ביטול צו הירושה תיוותר על כנה. המבקש חויב לשלם לאחיו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15 אלף שקל.
כדי שיורש יוכל לקבל את חלקו מתוך העיזבון (ירושה) של המנוח (המוריש), יש להגיש בקשה שמכונה "בקשה לצו ירושה". כיום, צו ירושה שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה מונפק באופן דיגיטלי (ממוחשב), ובמקביל לשליחתו למי שהגיש את הבקשה - הוא נשלח גם לגופים שונים, כך שאין צורך להציגו בפניהם. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום של שתי אגרות.
באחרונה הוכרע מקרה שבו גבר ואשה שהיו נשואים וחיו ביחד 60 שנה עד לפטירתו של הבעל, לא הביאו ילדים לעולם. לפני מותו, ערך הבעל שתי צוואות: האחת מורישה לאשתו את כל העיזבון לרבות הדירה שבה חיו ביחד; השנייה, מעניקה לה לכאורה כספים וריהוט בלבד. בשנה שעברה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הצוואות סותרות זו את זו, ולכן יש לקיים את הצוואה השנייה בלבד, כשהמשמעות היא חלוקת הדירה בין האלמנה ו-20 האחיינים של הבעל. בערעור שהוגש בעקבות כך לבית המשפט המחוזי בחיפה, שינו השופטים חננאל שרעבי (אב"ד), אספרנצה אלון ואריה נאמן את התוצאה, כשקבעו כי הצוואות משלימות זו את זו, כך שהדירה תישאר של האלמנה.
- 1.מיואש 28/05/2024 10:44הגב לתגובה זואיזו אמא נוראית.
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בוטלה
החלטה שהפכה פסק דין קודם: בית המשפט העליון קבע שלמרות "תקלה ניסוחית" בחוק יש להעדיף את כוונת המחוקק ולא את "הלשון המילולית" וכך הפסידו מאות אלפי ישראלים החזרי מס במאות מיליונים
בפסק דין חריג שניתן לאחרונה, דחה בית המשפט העליון תובענה ייצוגית שביקשה להשיב מאות מיליוני שקלים לשכירים ישראלים, וקבע כי כאשר מתעוררת "תקלה ניסוחית" בחוק - יש להעדיף את כוונת המחוקק על פני הלשון המילולית. ההחלטה, שניתנה ברוב דעות של שניים מול אחד, עוסקת בשאלה מורכבת ביותר של פרשנות חקיקת מס, ויש לה השלכות על מאות אלפי שכירים ישראלים.
בית המשפט קבע כי רשות המיסים לא גבתה מס גבוה מדי משכירים ישראלים שהפקידו כספים לקרן הפנסיה שלהם ועל כן, הם אינם אמורים לקבל אותם בחזרה. לא אמור "מחלוקות בתחום דיני המס מחייבות לעיתים צלילה לנבכיהן של הוראות חוק מורכבות, המשלבות הגדרות והפניות; תנאים וחלופות; מדרגות ותקרות", כתב השופט עופר גרוסקופף בפתח פסק הדין. "קריאתן והבנתן של הוראות אלה, למרות שהן כתובות בשפה העברית, קשה לעיתים מפיענוח טקסט הכתוב בלשון זרה".
המחלוקת: מי זכאי להטבת מס על חיסכון פנסיוני?
במרכז המחלוקת עומדת סוגיה טכנית ביותר הנוגעת לסעיף 45א(ה)(2)(ב)(2)(ב) לפקודת מס הכנסה - סעיף שקובע את תנאי הזכאות להטבת מס בגין הפקדות לחיסכון פנסיוני. השאלה הקונקרטית היא האם שכיר שיש לו גם הכנסות שאינן מבוטחות (כגון שעות נוספות שהמעסיק אינו מפריש בגינן לפנסיה, או הכנסה כעצמאי מפרקטיקה פרטית), זכאי להטבת מס נוספת גם אם לא ביצע הפקדה נפרדת כעמית עצמאי?
כדי להבין את המחלוקת, חשוב להבין את המצב התקין: כאשר עובד שכיר מקבל משכורת, המעסיק מפריש עבורו כספים לקרן פנסיה (כיום מינימום 12.5%), והעובד עצמו מפריש נוסף (כיום מינימום 6%). על הפרשות אלו מקבל העובד הטבת מס בשיעור 35%, שניתנות עד לתקרה מסוימת. אבל מה קורה כאשר לעובד השכיר יש גם הכנסות נוספות? כמו למשל משיעורים פרטיים, מפרקטיקה עצמאית, או משעות נוספות שהמעסיק לא מפריש בגינן.
- השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים המייצגים, ניב נוימן ומתן לבנון, טענו כי על פי לשון החוק, די בעצם קיומה של הכנסה לא מבוטחת כדי לזכות בהטבת מס נוספת, גם אם לא בוצעה הפקדה נפרדת כעצמאי. לדבריהם, רשות המסים "קוראת לתוך החוק" מגבלה שאינה כתובה בו, ובכך גובה מיליארדי שקלים מהציבור שלא כדין.
