צוואה ירושה
צילום: Istock

גילה שהוא יורש יחיד מבין עשרה אחים כשביקר את דודתו בבית חולים

צו ירושה שהוצא לאחר שאם לעשרה נפטרה יבוטל, בשל צוואה נוספת שהותירה לטובת אחד מבניה. משמעות ההחלטה היא שעיזבון המנוחה - הכולל משק חקלאי - יועבר לזוכה היחיד בלבד, ולא יחולק בין עשרת האחים
עוזי גרסטמן | (1)

בהחלטה דרמטית, בית המשפט למשפחה בבאר שבע הורה על הותרת החלטה של רשם הירושות, שלפיה צו ירושה שהוצא לאחר שאם לעשרה ילדים שנפטרה יבוטל, בשל צוואה נוספת שהותירה לטובת אחד מבניה. משמעות ההחלטה שעליה חתומה השופטת שני כ"ץ היא שאם בית המשפט יורה על קיום הצוואה, עיזבון המנוחה - הכולל משק חקלאי - יועבר לזוכה היחיד בלבד, ולא יחולק בין עשרת האחים.

המבקש והמשיב הם שניים מבין עשרת ילדיה של אשה שהלכה לעולמה בתחילת 2014. ארבע שנים לאחר, מותה קיבל רשם הירושה את בקשת המבקש להוציא אחר אמו צו ירושה שלפיו יורשי עיזבונה, הכולל בין השאר משק חקלאי, הם עשרת האחים בחלקים שווים.

יותר משנתיים חלפו מאותו הרגע כשפתאום בסוף 2020 הגיש המשיב לרשם הירושה בקשה לביטול צו הירושה, נוכח קיומה של צוואה לטובתו מ-1996, שעליה חתומה אמו המנוחה. בהיעדר תגובה מצד האחים, נעתר הרשם לבקשת הביטול, וזאת מבלי להכריע בתוקף הצוואה. בתגובה, הגיש המבקש בקשה לביטול ההחלטה שמבטלת את הצו, והעניין הועבר לדיון בבית המשפט.

לטענת המבקש, אחיו, שהוא הזוכה על פי הצוואה ידע, כי אמם הותירה אחריה צוואה, ומכאן שהיה עליו לטעון לקיומה סמוך למותה ב-2014, ולכל המאוחר בעת הוצאת צו הירושה ב-2017. לטענתו, אחיו התעכב עם קיום הצוואה במתכוון, בחוסר תום לב ומתוך שיקולים מניפולטיביים, כשה"עונש" הראוי לשיטתו על השיהוי הניכר הוא חלוקת הירושה לכלל האחים באופן שוויוני, כפי שנקבע בהחלטת הרשם המקורית.

מנגד, טען האח הזוכה כי ידיעתו על הצוואה לטובתו היתה "כללית וערטילאית", ונהפכה לוודאית רק עם קבלת העתק הצוואה, באוגוסט 2020. הוא סיפר כי גילה על קיום הצוואה רק כשהלך לבקר את דודתו, בעת שזו היתה מאושפזת בבית החולים. לדבריו, הדודה סיפרה לו במהלך הביקור כי אמו "עשתה הכל על השם שלו", ומשם העניינים התגלגלו לכך שהוא נחשף לדבר קיום הצוואה, ובתגובה מיהר לבקש את ביטול צו הירושה.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופטת כ"ץ קבעה כי מתקיימים לגבי הזוכה שני תנאים הנדרשים לצורך שינוי החלטת רשם הירושה בהתאם לחוק: הצגת עובדה שלא הובאה בפני הרשם לפני מתן צו הירושה, ושבכוחה לשנות מהחלטתו. המחלוקת היא ביחס לתנאי השלישי הנדרש בחוק: הצגת העובדה (במקרה זה הצוואה) "בהזדמנות הסבירה הראשונה".

בעניין זה, השופטת התרשמה כי הזוכה פעל כמיטב יכולתו לאיתור צוואת אמו, והגיש את הבקשה מיד כשהדבר התאפשר. מדברים שאמר הזוכה, עלה כי הוא פנה בזמן אמת לרבנים שנהוג להפקיד אצלם צוואות, ואלה אמרו לו כי אין בנמצא אצלם צוואה של אמו.

קיראו עוד ב"משפט"

רק כשש שנים לאחר מות האם, כשביקר את דודתו בבית החולים, גילה ממנה לראשונה כאמור על זכייתו בירושה, ומכאן ואילך פעל נמרצות לביטול צו הירושה. "סבורני כי המשיב פעל בשקידה סבירה לאיתור צוואת המנוחה כאשר במרוצת השנים ניסה לאתר את הצוואה מספר פעמים", אלא שהתבשר כי לא קיימת צוואה. "מכאן, כי היה למשיב יסוד סביר להניח שהמנוחה לא ערכה צוואה כפי שסבר", כתבה השופטת.

היא הדגישה כי כלל האחים, ובהם המבקש, העלו אפשרות שאמם הותירה צוואה נוספת. אבל באותה העת לא היה מדובר בידיעה ודאית אלא בשמועה בלבד, שאוששה עם קבלת עותק הצוואה בסוף 2020.

בעקבות כך, קבעה השופטת שהמשיב עמד בתנאי החוק לשינוי החלטת הרשם, ולכן ההחלטה על ביטול צו הירושה תיוותר על כנה. המבקש חויב לשלם לאחיו הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15 אלף שקל.

כדי שיורש יוכל לקבל את חלקו מתוך העיזבון (ירושה) של המנוח (המוריש), יש להגיש בקשה שמכונה "בקשה לצו ירושה". כיום, צו ירושה שניתן על ידי הרשם לענייני ירושה מונפק באופן דיגיטלי (ממוחשב), ובמקביל לשליחתו למי שהגיש את הבקשה - הוא נשלח גם לגופים שונים, כך שאין צורך להציגו בפניהם. הגשת הבקשה כרוכה בתשלום של שתי אגרות.

באחרונה הוכרע מקרה שבו גבר ואשה שהיו נשואים וחיו ביחד 60 שנה עד לפטירתו של הבעל, לא הביאו ילדים לעולם. לפני מותו, ערך הבעל שתי צוואות: האחת מורישה לאשתו את כל העיזבון לרבות הדירה שבה חיו ביחד; השנייה, מעניקה לה לכאורה כספים וריהוט בלבד. בשנה שעברה קבע בית המשפט לענייני משפחה כי הצוואות סותרות זו את זו, ולכן יש לקיים את הצוואה השנייה בלבד, כשהמשמעות היא חלוקת הדירה בין האלמנה ו-20 האחיינים של הבעל. בערעור שהוגש בעקבות כך לבית המשפט המחוזי בחיפה, שינו השופטים חננאל שרעבי (אב"ד), אספרנצה אלון ואריה נאמן את התוצאה, כשקבעו כי הצוואות משלימות זו את זו, כך שהדירה תישאר של האלמנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מיואש 28/05/2024 10:44
    הגב לתגובה זו
    איזו אמא נוראית.
התקף לב
צילום: נוצר באמצעות בינה מלאכותית (copilot)

עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי

הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה

עוזי גרסטמן |

בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.

על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.

האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.

הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק

כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.

בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.