אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: לע"מ

לקראת החלטת הריבית של בנק ישראל - מה חושבים האנליסטים?

בנק ישראל צפוי להשאיר מחר את הריבית על כנה; מה הסיבות לכך ומה עשוי להביא בהמשך להפחתת ריבית?
דור עצמון | (30)

מחר בשעה 16:00 יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית שלו כאשר ההערכות בשוק הן כי הועדה המוניטארית של הבנק לא תפחית את גם הפעם הריבית המרכזית במשק שעומדת על 4.5%.

נזכיר כי נתון מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) לחודש אפריל הייתה גבוהה בהרבה מהצפוי ועלתה ב-0.8%, מה שמצביע על קצב אינפלציה שנתי של 2.8%. מדובר בנתון גרוע מהצפי במשק לעלייה חודשית של 0.6% ולקצב שנתי של 2.5%. מדד גבוה מקשה על הורדת הריבית. הריבית היא הנשק העיקרי של בנק ישראל במלחמה באינפלציה ואם זו לא מורידה ראש, אז אין מקום להוריד את הריבית. מצד אחד יש גורמים רבים שמאטים את האינפלציה, אבל מצד שני יש כאלו שמלבים אותה. המלחמה מקטינה ביקושים של האזרחים, אך מצד שני מעלה ביקושים של הממשלה בעיקר לתחומים הצבאיים וצרכי ביטחון. המצב הכלכלי ואי הוודאות אמורים להאט את הביקושים, אבל השכר העולה והאבטלה הנמוכה מרמזים שהציבור עדיין לא מרגיש פגיעה גדולה.

יוני פנינג, ​אסטרטג העסקאות הראשי של בנק מזרחי טפחות: "המחסור בעובדים במדינה ממשיך להיות בולט מאוד, באפריל, עם תוספת של כ-2.6% למצבה הכוללת, המשלימה לגידול של קרוב ל-20% מאז ספטמבר, לרמה נוכחית של כ-137 א' משרות. רמה זו עדיין נמוכה ממספר המובטלים, אפילו בהגדרה הצרה של אלה (145 אלף). אבל היסטורית, בסביבה כזו היו כזכור לחצי שכר גבוהים יותר.

"הרכב המשרות הפנויות ממשיך לייצר, לכשעצמו, חששות ללחצים אינפלציוניים בהמשך, כאשר יותר מ-90% מהגידול החודשי במספר המשרות הפנויות נרשם בענפי המסחר, תחבורה מזון ובידור. קרי, תוצאה של מחסור בפועלים מיו"ש. ככלל, הענפים האלה אחראים על כ-40% מהגידול במשרות הפנויות מאז תחילת המלחמה, ועוד כ-50% מגיעים מענפי הבינוי, נדל"ן ותעשייה".

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "בהחלטות הריבית האחרונות בנק ישראל הדגיש את השיקול של "הסיכונים הגיאופוליטיים" (והשפעתם על השקל) בתור שיקול דומיננטי בהחלטות. לא נראה שרמת הסיכון פחתה, למרות שמאז החלטת הריבית האחרונה השקל יוסף ב-2.2% מול סל המטבעות. כמו כן, הפתעת האינפלציה בחודש אפריל תילקח בחשבון, בנוסף לסיכוני האינפלציה קדימה ועלייה בציפיות האינפלציה הן בשוק ההון והן בקרב החזאים. הנגיד ירון ציין, כי ב-2024 האינפלציה שנה אחורה צפויה להיות מעל 3% בכל החודשים".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "הצעדים של הממשלה ובנק ישראל יכולים להקטין את הסיכונים ולהגביר ביטחון בשווקים. הבעיה של הממשלה יחסית "קלה". הרי בעיית הגירעון נמצאת פחות בצד ההכנסות, שמושפעות מהמצב הכלכלי אותו קשה לשנות במהירות. ההכנסות ממיסים דווקא חזרו לגדול בהשפעת הצריכה הפרטית החזקה, שוק העבודה ההדוק והתעוררות בשוק הנדל"ן. מנגד, למרות התקציב שאושר, בשוק חוששים מפריצת מסגרת ההוצאות שנמצאות תחת שליטת הממשלה. היא צריכה לנקוט במהירות בשורה של קיצוצים בהוצאות מיותרות שלא תורמות לצמיחה ולבצע העלאת מיסים הכרחית.

ביצוע התאמות תקציביות ע"י הממשלה יכולה לאפשר לבנק ישראל להוריד ריבית. בנק ישראל צריך לשאול את עצמו, האם אי הורדת ריבית עוזרת להשיג יעד האינפלציה? להערכתנו, כאשר כל העלייה בקצב האינפלציה שהתרחשה בתקופה האחרונה היא תוצאה של צעדי הממשלה ועלייה במחירי הטיסות לחו"ל, גורמים שאין לריבית השפעה עליהם, התשובה לשאלה היא שלילית. די ברור שגם שע"ח של השקל מושפע כעת בצורה מינורית בלבד מהריבית. השאלה הנוספת שצריך לשאול בנק ישראל את עצמו, האם אי הורדת הריבית עוזרת לשמור כעת על יציבות פיננסית? לדעתנו, גם התשובה לשאלה זו שלילית. הפחתה עד ביטול הציפיות להורדת הריבית, שהתרחשו לא רק בגלל מדדי המחירים שהיו גבוהים מהתחזיות, אלא גם על רקע גישה מאוד זהירה של בנק ישראל, הובילה לירידה משמעותית בביקוש לאג"ח הממשלתיות, התפתחות שעלולה להחריף ולגרום לפגיעה ביציבות הפיננסית".

קיראו עוד ב"בארץ"

מבנק הפועלים נמסר כי "השוק כבר לא מתמחר הפחתות ריבית בקרוב. לאור עליית הסיכונים הגיאופוליטיים וסיכוני האינפלציה השווקים מתמחרים עתה פחות מהפחתת ריבית אחת בשנה הקרובה, ויציבות בריבית בשנה שלאחריה. הציפית לאינפלציה המגולמות בשווקים לשנה הקרובה עומדות על כ-3.0%, פרמיית סיכון של מדינת ישראל נותרה גבוהה, והמצב הפיסקאלי החריף. מכלול השיקולים מצביע על כיוון אחד של אי שינוי בריבית".

תגובות לכתבה(30):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 22.
    יניב עמנואל 27/05/2024 16:37
    הגב לתגובה זו
    הנגיד לא יעלה ולא יוריד את הריבית עד סוף השנה !!!
  • 21.
    לא ישנו הריבית .הבורסה תרד היום (ל"ת)
    נחום 27/05/2024 09:06
    הגב לתגובה זו
  • 20.
    לא ישנה את הריבית. השוטרים והפוטים יעלו (ל"ת)
    נףףחיים ליקט 27/05/2024 09:06
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    הריבית ללא שינוי דולר עולה בורסה למטה (ל"ת)
    שלום אמסלם 27/05/2024 09:05
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    ריבית אותה דבר.בורסת שורט.ירידות (ל"ת)
    סמדר 27/05/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    הריבית תישאר אותה אמה.אין מה לחפש במניות אצלנו (ל"ת)
    רוני דוורץ 27/05/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    ימני מהשמאל 27/05/2024 08:49
    הגב לתגובה זו
    הריבית זניחה.
  • 15.
    כלכלן 27/05/2024 02:03
    הגב לתגובה זו
    עסקים בינוניים וקטנים נסגרים, אנשים פושטים רגל ונתוני הלמ״ס כהרגלם משקפים מציאות רבודה, זו מהות תפקידם. רק אני ממשיך לחגוג בפיקדונות ולרכוב על הגל, במקביל גם חי על מינוף גבוה ואם מחירי הנדל״ן התרסקו, אז אקנה לעצמי עוד דירה.
  • 14.
    הריבית תעלה ב- 0.1 (ל"ת)
    שקל 27/05/2024 00:27
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    אנג'לה 26/05/2024 23:54
    הגב לתגובה זו
    חייבים להחליף את שר האוצר
  • 12.
    מפחיד 26/05/2024 23:47
    הגב לתגובה זו
    למי שעוקב ורואה את מב שמתרחש בשוק אגרות החוב הארוכות.
  • 11.
    מפולת 26/05/2024 23:45
    הגב לתגובה זו
    מפולת אדירה. בימים הקרובים בשוק ההון
  • 10.
    הזוי. 26/05/2024 23:43
    הגב לתגובה זו
    תראו לאן מזנקות תשואות האגח.
  • 9.
    אביגיל 26/05/2024 23:26
    הגב לתגובה זו
    הדפסת כסף מטורפת, כדי להשביע את הדרישות המטורפות של ההנהגה החרדית הארורה. רק העלאת ריבית יכולה להאט את קצב האינפלציהץ
  • העורב 27/05/2024 09:35
    הגב לתגובה זו
    אם דרוש כסף נוסף לתקציב לוקחים הלוואות ומגדילים כך את הגרעון. לא מדפיסים אפילו שקל.
  • 8.
    נהוראי 26/05/2024 23:16
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה, בעת מלחמה. ממש עמלקים עם כיפות.
  • 7.
    רן 26/05/2024 21:05
    הגב לתגובה זו
    וזה בדרך כלל משפיע על השוק הקמעונאי בחודש-חודשיים הבאים, זאת אומרת שעל הנייר צפויים מדדים גבוהים גם בתקופה הקרובה ואם יש לנגיד רבע גרם שכל הוא בכלל לא יחשוב על הורדת ריבית ואפילו להפך, הוא אמור לפחות להזהיר ולתת צפי לעליות ריבית בחודשים הקרובים אם האינפלציה לא תתקרר
  • 6.
    אא 26/05/2024 20:08
    הגב לתגובה זו
    נדרשת בכלל עליית ריבית..
  • Robin Hood 27/05/2024 05:53
    הגב לתגובה זו
    הוא ,כמו כל השאר נגידים מערביים , שפוט של אמריקאיים. ואמריקאים כלומר ג'נט ילן לא רוצה שמדינות אחרות יעלו ריבית כי זה יחליש דולר כלומר יחזק אינפלציה באמריקה.
  • מריה 26/05/2024 23:26
    הגב לתגובה זו
    הדתיים הורסים את המדינה
  • 5.
    אולי אפילו תעלה ב-0.25 (ל"ת)
    גולדפינגר 26/05/2024 19:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    קסנדרה 26/05/2024 19:21
    הגב לתגובה זו
    השרלטן צריך להעלות ריבית ל 5.5% או חזרה לשנות 70_80
  • 3.
    העורב 26/05/2024 17:33
    הגב לתגובה זו
    מדובר היה לדעתי בהורדת ריבית פוליטית ולא כלכלית. נקווה שהכבוד האישי לא ימנע ממנו להודות בטעות ולהעלות את הריבית בקרוב. שלושת המדדים הקרובים ביחד יהיו יותר ממחצית היעד העליון של המדד השנתי. גם מחיר הנפט בעולם והדולר שחשבו שיעזרו להורדת המדד חזרו כמעט למקום שהיו בו לפני חודש למגינת ליבו של סמוטריץ' ושל כולנו. ליבי ליבי עם אחי גיבורי ה-90\10.
  • חחחחחחח 26/05/2024 18:05
    הגב לתגובה זו
    גיבורי ה-90\10 חחחחחחח לקח לי כשנייה להבין.
  • 2.
    אחידות דעים אצל האנליסטים מספרים את מה שהיה באחידו 26/05/2024 17:26
    הגב לתגובה זו
    אחידות דעים אצל האנליסטים מספרים את מה שהיה באחידות כזו בדיחה הריבית הגבוהה גורמת לנזקים מטורפים מה עוד שהאינפלציה האמיתית קדימה פחות מ2.5 והנזק שגורמת השארת הריבית היא מטורפת
  • העורב 26/05/2024 17:43
    הגב לתגובה זו
    יש הודעות יומיומיות של חברות על העלאות מחירים, לפעמים העלאות שניות בתוך כמה חודשים, שלושת המדדים הבאים עם הקודם יגיעו כמעט גבול העליון של יעד המדד השנתי ואתה מספר לנו על ריבית גבוהה מדי.
  • 1.
    רובי 26/05/2024 17:25
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה מרימה ראש, עקב הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית הארורה בקופת המדינה, בעת מלחמה. יש להפסיק את הביזה ולהעניש את הבוזזים והמשת"פים שלהם.
  • ביזה? 26/05/2024 20:34
    הגב לתגובה זו
    ביזה?! אל תהיה ביצה
  • לחרדים בית המשפט ביטלו את כל התקציבים אז תחפש אשמים א (ל"ת)
    נתאי 26/05/2024 18:26
    הגב לתגובה זו
  • העורב 26/05/2024 17:39
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה נובעת ברובה מחוסר תחרות במונופולים, מהמלחמה שגרמה לעליית מחירי התובלה, מהחרם שלנו על טורקיה, מהחמדנות של החקלאים ושל חברות התעופה, מהריבית הנמוכה מדי, מעליה עולמית במחירי סחורות מסוימות כמו קקאו, שמן זית, נחושת, כסף וזהב, נפט ועוד סחורות ומהעדר צרכנות נבונה של אזרחי ישראל.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).