מחר בשעה 16:00 יפרסם בנק ישראל את החלטת הריבית שלו כאשר ההערכות בשוק הן כי הועדה המוניטארית של הבנק לא תפחית את גם הפעם הריבית המרכזית במשק שעומדת על 4.5%.

נזכיר כי נתון מדד המחירים לצרכן (האינפלציה) לחודש אפריל הייתה גבוהה בהרבה מהצפוי ועלתה ב-0.8%, מה שמצביע על קצב אינפלציה שנתי של 2.8%. מדובר בנתון גרוע מהצפי במשק לעלייה חודשית של 0.6% ולקצב שנתי של 2.5%. מדד גבוה מקשה על הורדת הריבית. הריבית היא הנשק העיקרי של בנק ישראל במלחמה באינפלציה ואם זו לא מורידה ראש, אז אין מקום להוריד את הריבית. מצד אחד יש גורמים רבים שמאטים את האינפלציה, אבל מצד שני יש כאלו שמלבים אותה. המלחמה מקטינה ביקושים של האזרחים, אך מצד שני מעלה ביקושים של הממשלה בעיקר לתחומים הצבאיים וצרכי ביטחון. המצב הכלכלי ואי הוודאות אמורים להאט את הביקושים, אבל השכר העולה והאבטלה הנמוכה מרמזים שהציבור עדיין לא מרגיש פגיעה גדולה.

יוני פנינג, ​אסטרטג העסקאות הראשי של בנק מזרחי טפחות: "המחסור בעובדים במדינה ממשיך להיות בולט מאוד, באפריל, עם תוספת של כ-2.6% למצבה הכוללת, המשלימה לגידול של קרוב ל-20% מאז ספטמבר, לרמה נוכחית של כ-137 א' משרות. רמה זו עדיין נמוכה ממספר המובטלים, אפילו בהגדרה הצרה של אלה (145 אלף). אבל היסטורית, בסביבה כזו היו כזכור לחצי שכר גבוהים יותר.

"הרכב המשרות הפנויות ממשיך לייצר, לכשעצמו, חששות ללחצים אינפלציוניים בהמשך, כאשר יותר מ-90% מהגידול החודשי במספר המשרות הפנויות נרשם בענפי המסחר, תחבורה מזון ובידור. קרי, תוצאה של מחסור בפועלים מיו"ש. ככלל, הענפים האלה אחראים על כ-40% מהגידול במשרות הפנויות מאז תחילת המלחמה, ועוד כ-50% מגיעים מענפי הבינוי, נדל"ן ותעשייה".

• הנגיד בחר בדרך הקלה - ואז מה אם לעם קשה
• הבנקאים המרכזיים מתכנסים בג’קסון הול - כולם מחכים לשמוע את פאוול
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון: "בהחלטות הריבית האחרונות בנק ישראל הדגיש את השיקול של "הסיכונים הגיאופוליטיים" (והשפעתם על השקל) בתור שיקול דומיננטי בהחלטות. לא נראה שרמת הסיכון פחתה, למרות שמאז החלטת הריבית האחרונה השקל יוסף ב-2.2% מול סל המטבעות. כמו כן, הפתעת האינפלציה בחודש אפריל תילקח בחשבון, בנוסף לסיכוני האינפלציה קדימה ועלייה בציפיות האינפלציה הן בשוק ההון והן בקרב החזאים. הנגיד ירון ציין, כי ב-2024 האינפלציה שנה אחורה צפויה להיות מעל 3% בכל החודשים".

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב: "הצעדים של הממשלה ובנק ישראל יכולים להקטין את הסיכונים ולהגביר ביטחון בשווקים. הבעיה של הממשלה יחסית "קלה". הרי בעיית הגירעון נמצאת פחות בצד ההכנסות, שמושפעות מהמצב הכלכלי אותו קשה לשנות במהירות. ההכנסות ממיסים דווקא חזרו לגדול בהשפעת הצריכה הפרטית החזקה, שוק העבודה ההדוק והתעוררות בשוק הנדל"ן. מנגד, למרות התקציב שאושר, בשוק חוששים מפריצת מסגרת ההוצאות שנמצאות תחת שליטת הממשלה. היא צריכה לנקוט במהירות בשורה של קיצוצים בהוצאות מיותרות שלא תורמות לצמיחה ולבצע העלאת מיסים הכרחית.

ביצוע התאמות תקציביות ע"י הממשלה יכולה לאפשר לבנק ישראל להוריד ריבית. בנק ישראל צריך לשאול את עצמו, האם אי הורדת ריבית עוזרת להשיג יעד האינפלציה? להערכתנו, כאשר כל העלייה בקצב האינפלציה שהתרחשה בתקופה האחרונה היא תוצאה של צעדי הממשלה ועלייה במחירי הטיסות לחו"ל, גורמים שאין לריבית השפעה עליהם, התשובה לשאלה היא שלילית. די ברור שגם שע"ח של השקל מושפע כעת בצורה מינורית בלבד מהריבית. השאלה הנוספת שצריך לשאול בנק ישראל את עצמו, האם אי הורדת הריבית עוזרת לשמור כעת על יציבות פיננסית? לדעתנו, גם התשובה לשאלה זו שלילית. הפחתה עד ביטול הציפיות להורדת הריבית, שהתרחשו לא רק בגלל מדדי המחירים שהיו גבוהים מהתחזיות, אלא גם על רקע גישה מאוד זהירה של בנק ישראל, הובילה לירידה משמעותית בביקוש לאג"ח הממשלתיות, התפתחות שעלולה להחריף ולגרום לפגיעה ביציבות הפיננסית".

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

מבנק הפועלים נמסר כי "השוק כבר לא מתמחר הפחתות ריבית בקרוב. לאור עליית הסיכונים הגיאופוליטיים וסיכוני האינפלציה השווקים מתמחרים עתה פחות מהפחתת ריבית אחת בשנה הקרובה, ויציבות בריבית בשנה שלאחריה. הציפית לאינפלציה המגולמות בשווקים לשנה הקרובה עומדות על כ-3.0%, פרמיית סיכון של מדינת ישראל נותרה גבוהה, והמצב הפיסקאלי החריף. מכלול השיקולים מצביע על כיוון אחד של אי שינוי בריבית".