השופט נזף בשופטת: "ניסתה לבצע מחטף" של נחלה במושב
שופט שתוקף שופטת אחרת זה דבר שלא קורה כל יום, ובסיפור הבא זה קרה על רקע מחלוקת בנוגע להקצאת קרקעות במושב גיתית. השופט הבכיר זכריה ימיני מבית משפט השלום ברמלה ביקר בחריפות את התנהלותה של השופטת בדימוס ואחת ממייסדות המושב, מלכה אביב. הסיבה לביקורת היא הניסיון שלה לבצע מחטף של נחלות במסגרת הליך משפטי שהיא ניהלה לפני כמה שנים. הסיפור הסתיים בהחלטת השופט שלפיה האגודה וההסתדרות הציונית יבנו בית נוסף במושב, ותיערך הגרלה בין משפחת אביב לבין התובעים.
בני הזוג אביב (הנתבעים בהליך) נמנים כאמור על דור המייסדים של המושב, ששוכן בבקעת הירדן. בשלב מסוים החליטה האגודה של המושב – שבני הזוג אביב אינם חברים בה – למסור לכל בעל נחלה ותיקה נחלה נוספת לבן חוזר וכן שתי יחידות דיור, לצורך ריענון השורות ומשיכת צעירים למושב. בהתאם לכך, התובעת ובעלה, חברי אגודה ותושבים ותיקים במושב, קיבלו ב-2013 נחלה עבור בנם (התובע). ואולם מכיוון שהבן היה אז קטין, נאמר לאביו שעליו להפנות אותו לטובת האגודה עד 2018, לשם הקצאת הנחלה על שמו.
השופטת מלכה אביב - "ניסתה לעשות מחטף של נחלות"
אלא שב-2015 הגישו בני הזוג אביב תביעה לבית המשפט, שאליה לא צירפו את התובעים, שבה טענו כי האגודה התנכלה להם ולילדיהם על רקע השתייכותם לזרם פוליטי השונה משלה. הם אף דרשו בתביעתם לקבל את כל הזכויות שמגיעות לבעלי נחלות ותיקים שהם חברי אגודה.
ביוני 2019 התקבלה תביעת בני הזוג אביב, ונקבע כי הם זכאים "לכל ההטבות הכלכליות-קנייניות" הניתנות לבעלי נחלות ותיקים שהם חברי אגודה, לרבות נחלה לבן חוזר. בהמשך הודיעה ההסתדרות הציונית לאגודה כי הנחלה שהוקצתה לתובע שייכת בעצם לבתם של אביב. בעקבות כך הוגשה התביעה הנוכחית לבית המשפט במרץ 2020.
- מה גובר - מינוי בן ממשיך או צוואה?
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת התובעים, הנחלה שניצבת במרכז המחלוקת הוקצתה להם כבר ב-2013, ולכן יש לקבוע כי הם בעלי הזכויות בה. אגודת המושב תמכה בעמדתם. מנגד, בני הזוג אביב וההסתדרות טענו כי יש לדחות את התביעה, מכיוון שההקצאה נעשתה כדין ובהתאם לפסק דינו של בית המשפט.
השופט ימיני ביקר את החלטת בני הזוג אביב שלא לצרף לתביעתם מ-2015 כנתבעים את כל מי שהיה עלול להיפגע מפסק הדין, כלומר את כל בעלי הנחלות במושב - ובפרט את התובעים. "סבור אני שלפחות גב' אביב, שהיא שופטת בדימוס, היתה מודעת או היתה צריכה להיות מודעת לעניין זה. נראה שהדבר נעשה במכוון על מנת לבצע מחטף של נחלות", כתב השופט.
לגבי עדותה של אביב במשפט הנוכחי, כתב השופט ימיני כי היא היתה "רצופה תמיהות", וכי "לדבריה מגיעות לה ולבעלה כל הזכויות שבעולם גם אם לא מגיעות לה, ואילו לאחרים מגיע פחות". בנוגע לדבריה בחקירתה, שלפיהם היא לא לוקחת לתובעים את מה שקיבלו ב-2013, אלא בסך הכל רוצה לקבל את מה שמגיע לה, תהה השופט "האם לא מדובר במוסר כפול?".
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
השופט הדגיש כי בעוד שמשפחת אביב קיבלה כבר שלוש נחלות נוספות והמחלוקת היא לגבי הרביעית במספר, משפחת התובעים לא קיבלה אפילו נחלה אחת עבור בן חוזר. בנסיבות אלה, כדי לקיים את פסק הדין מ-2019 מצד אחד וכדי לא לקפח את התובעים מהצד השני, הורה השופט להסתדרות ולאגודה לבנות בתוך שלוש שנים בית נוסף, כשלאחר מכן תיערך הגרלה שתכריע מי מהצדדים יקבל איזה בית – הבית החדש שייבנה או זה שניצב במרכז המחלוקת.
מכיוון שבני הזוג אביב גרמו להליך הנוכחי מפני שלא צירפו את בעלי הדין הרלוונטיים בתביעתם מ-2015, השופט חייב אותם בתשלום שכר טרחת עורך דין בסכום של 20 אלף שקל, ובהוצאות משפט לתובעים.
במקרה אחר, שהגיע להכרעה באוגוסט 2023, נדרש פושט רגל בן 76 שהיה בחובות של כ-4 מיליון שקל, על ידי נושיו למכור את ביתו, ששווה יותר מ-8.5 מיליון שקל. זאת כדי להחזיר להם את הכסף שאותו הוא חייב להם. בית המשפט המחוזי בבאר שבע דן אז בתיק של פושט הרגל, אלמן הסובל מבעיות רפואיות שונות ומתקיים מקצבאות של הביטוח הלאומי בלבד. האיש מתגורר בבית שנמצא במשק חקלאי במושב באזור המרכז, ששווה יותר מפי שניים מהחובות שאליהם נקלע. במרץ 2017 הוא קיבל צו לכינוס נכסים. ב-2019 פנה האיש להליכי פשיטת רגל (חדלות פירעון כיום), ובספטמבר 2019 הוא הוכרז כפושט רגל ומונתה נאמנת לנכסיו. אחד מבניו, שמתגורר עמו, הציע לבית המשפט לחייב את אביו למכור לו את הנחלה, ובכך הוא יוכל להחזיר את כל החובות שלו. הקשיש סירב להצעה, וטען כי הקשר עם בנו מעורער והוא הציע לשלם לנושים רק חלק מחובותיו.
- 6.מחלקים לפרוילגיים עשרות דונם חקלאי בחינם - לבניה.. (ל"ת)קיבוצים ומושבעם 11/05/2024 13:55הגב לתגובה זו
- 5.אין חוק שמונע מינוי מנובלים לשופטים. זאת התוצאה (ל"ת)מגיב שקול 10/05/2024 18:21הגב לתגובה זו
- 4.פיטר 10/05/2024 16:22הגב לתגובה זואנחנו בתקופת הפרוגרס נשים תמיד צודקות על אחת כמה שופטת מול שופט מוזר
- 3.גזל קרקעות 10/05/2024 15:48הגב לתגובה זושיגור בבית הוריו בונים אגף צמוד וזהו.חחח.תנועת המושבים חמסני הארץ
- מחלקים לפרוילגיים עשרות דונם חקלאי בחינם - לבניה.. (ל"ת)קיבוצניק 11/05/2024 13:56הגב לתגובה זו
- 2.כלכלן 10/05/2024 10:08הגב לתגובה זוממליץ להחזירה לשיפוט ולמנותה לעליון - יש לה האופי השיפוטי הנדרש בעליון - הכל מגיע לי ורק לי - ולא סופרת את השאר בקיצור תואמת חיות הז**ה
- 1.מרתה לברוסקי 10/05/2024 08:50הגב לתגובה זולא מגרש -לפחות דירה 65 מ" [מדינה בצליעה] גם ירושלים -בראשן חיפה וכל מקום אחר! החוקים חייבים להשתנות !!!
- רונה מי 10/05/2024 16:59הגב לתגובה זוללא עבודה וללא שליחת כרטיס פיס. מחיר למשתכן לכלל בעלי הממון על שם אחר ? בטלו הכל {לחיילים הקרביים שנלחמים ונלחמו בדמם -זה מותר) כל השאר זה קומבינות מבית היוצר
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
