המתווך פרסם את הדירה, הרוכש יצר קשר - למה קבע השופט שאין דמי תיווך?
בית משפט השלום בחיפה דחה באחרונה תביעה בדרישה לתשלום דמי תיווך שהגישה חברת פמילי נדל"ן והשקעות (RE/MAX Family), נגד שני הצדדים בעסקת למכירת דירה. לאחר שהעובד מטעם החברה, שלפי הנטען פעל לקידום העסקה, לא הגיע לדיון לצורך מתן עדות, הטיל השופט הבכיר רמזי חדיד ספק בכך שיש לו בכלל רשיון לעסוק בתיווך. בנוסף, השופט קבע כי המתווך לא היה הגורם היעיל בעסקה, כך שהחברה שבה הוא עובד לא זכאית לתשלום כלשהו.
ראשית המקרה במאי 2018, אז חתם בעל דירה ברחוב השומר שבקריית ביאליק על הסכם עם התובעת, חברה שעוסקת בתיווך נדל"ן, לצורך מכירתה. לאחר החתימה הגיע אחד מעובדי החברה, שנטען כי הוא מתווך, תלה שלט גדול בחזית הדירה שעליו נכתב "למכירה", ואת הפרטים כדי ליצור קשר עמו.
רופא שיניים שמרפאתו ממוקמת בסמוך לדירה הבחין בשלט ופנה למתווך. בהמשך, ביולי 2018, נחתם הסכם תיווך גם בין הרופא לבין החברה, והוא ביקר בדירה. בחלוף שנה נוספת חתמו המוכר והרופא על הסכם לרכישת הדירה תמורת 2.5 מיליון שקל. לאחר ששני הצדדים לעסקה סירבו לשלם דמי תיווך לחברה כפי שדרשה, הוגשה נגדם התביעה לבית המשפט.
החברה טענה כי ההיכרות בין שני הנתבעים נוצרה על ידי המתווך שמועסק מטעמה, ונוכח הפעולות שנקט – הוא היה הגורם היעיל בהתקשרות שנוצרה ביניהם, וכתוצאה מכך גם בהסכם המכר שנחתם לבסוף. לכן, לטענתה, היא זכאית לדמי התיווך ולסכומים נוספים בהיקף כולל של 161,776 שקל.
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- קנה דירה 4 חודשים אחרי שמתווכת הראתה לו אותה - האם חייב לשלם תיווך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, טענו הנתבעים כי לא מתקיימים התנאים לקבלת דמי תיווך. לדבריהם, למעט תליית השלט האמור, המתווך הנ"ל לא עשה שום דבר כדי למכור את הדירה. בנוסף, לא הוכח כי יש לו רישיון תיווך כנדרש. לדברי המוכר, בתום תקופת הבלעדיות הוא תלה שלט נוסף מיוזמתו, ורק לאחר מכן נועדו הצדדים והחליטו לחתום על הסכם המכר עבורה. בנסיבות אלה, טענו הצדדים, יש לדחות את התביעה.
השופט חדיד הסביר כי לפי החוק, מתווך זכאי לקבל דמי תיווך רק אם התקיימו כמה תנאים, כמו החזקה ברשיון תיווך, והיותו הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.
לגבי התנאי הראשון, השופט הדגיש כי החברה לא הציגה לבית המשפט רשיון תיווך על שם העובד שליווה את הצדדים לעסקה, ודי בכך כדי לדחות את התביעה. גם את התנאי השני החברה לא הצליחה להוכיח, בעיקר מפני שאותו מתווך כלל לא הגיע לבית המשפט לצורך מתן לעדות. במצב שנוצר, העד היחיד שהופיע מטעם החברה בנוגע לפעולות שבהן נקט המתווך היה אחד ממנהליה, אלא שהאחרון הודה כי מעולם לא פגש בעצמו את הצדדים לעסקה, ושאת כל המידע ביחס להתקשרות קיבל מהעובד.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
השופט חדיד קבע כי מדובר בעדות מפי השמועה, שלא תורמת לפתרון הסוגייה אם אותו מתווך היה אכן הגורם היעיל שהביא להתקשרות הנתבעים בהסכם המכר.
השופט הבהיר כי הוא לא מתעלם מכך שהמתווך הנ"ל תלה את השלט בחזית הדירה, ועשה עוד כמה פעולות תיווך מינוריות, אלא שמלבדן הוא "לא עשה מאומה במסגרת התיווך בין הנתבעים. יתירה מכך, המפגש בין הנתבעים לא היה באמצעותו או הודות לפועלו, אלא בעקבות הקשר שנוצר בין בנו של הקונה לבין המוכר, וזאת באמצעות פרטי האחרון שהופיעו על השלט שהוא תלה על חזית הבית", הוא כתב.
לאור כל אלה, דחה השופט את התביעה, וחייב את פמילי נדל"ן והשקעות לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום של 31,590 שקל.
על פי החוק, מתווך זכאי לדמי תיווך רק אם הצליח לגרום לעשיית הסכם מכר או הסכם שכירות בעניין נכס שלגביו הוא ביצע את עסקת התיווך, ובתנאי שהמתווך היה הגורם היעיל שהביא לידי חתימת ההסכם. במקרה שכמה מתווכים פעלו והביאו לידי ההסכם, ייתכן שכולם יהיו זכאים לדמי תיווך - בתנאי שהחתימו את הלקוח על מסמך מסודר בנושא. מתווך שהיה אחד הגורמים להסכם המכר או השכירות אך לא היה "הגורם היעיל" להסכם זה, ייתכן שלא יהיה זכאי לדמי תיווך. כשנחתם הסכם בלעדיות, הנחת המוצא היא שהמתווך הוא הגורם היעיל שהביא להסכם (בתנאי שביצע את פעולות השיווק הנ"ל), אלא אם הלקוח יוכיח אחרת.
תנאי נוסף לקבלת דמי תיווך הוא שהלקוח חתם על מסמך של "הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין", ובין היתר צוין בו סכום דמי התיווך שעל הלקוח לשלם. ייתכנו מקרים חריגים שבהזמנה בכתב חסר פרט מסוים. במקרים האלה המתווך יהיה זכאי לדמי תיווך אם יוכל להראות שניתן להשלים את הפרט החסר בדרכים אחרות, למשל באמצעות מסמך אחר או על סמך פרטים שהמתווך הוכיח שהוא מסר אותם. לעומת זאת, במקרים שבהם כלל לא קיים מסמך הזמנה כתוב, המתווך לא יהיה זכאי לדמי תיווך. תנאי נוסף לקבלת דמי התיווך הוא שהמתווך בעסקה אכן מחזיק ברשיון תיווך, ומופיע ברשימת המתווכים המורשים.
במקרה אחר, שהוכרע בבית משפט השלום בירושלים בשנה שעברה, אדם רכש דירה בירושלים מזוג מבוגר בכמעט 3 מיליון שקל. לצורך הרכישה הוא נפגש עם המתווכת שאותה הסמיכו בני הזוג לטיפול בדירה. בפגישה הוא חתם על הסכם עם המתווכת, שבמסגרתו היא אף הציעה לו דירות נוספות לבחינה. לאחר תקופה נרקמה העסקה והוא רכש את הדירה. להפתעתה של המתווכת, סירב הרוכש לשלם לה את דמי התיווך וטען כי היא לא היתה הגורם היעיל בעסקה. המתווכת מיהרה להגיש תביעה כנגדו.
במקרה נוסף, דחה שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, אמיר לוקשינסקי גל, תביעה בנושא, בהיעדר הסכם הכולל את הפרטים הנדרשים ובהינתן הפרת חובת נאמנות והגינות של המתווך, וכן בהיעדר הוכחה שהמתווך שימש הגורם היעיל בעסקה. במקרה הזה, מתווך הציע דירה מכינוס נכסים למכירה וטען שיש לו בלעדיות - דבר שהתברר כשקר. הרוכשת שהבינה שנפלה בפח, לא שילמה את דמי התיווך, והמתווך - רן פיכמן, תבע אותה והפסיד.
- 1.ענת 02/05/2024 18:39הגב לתגובה זוהאם בעל נכס אמור לשלם דמי תיווך למתווך, באם לא חתם מראש על כל טופס התחייבות שהוא גם אם נתלה שלט מטעם חברה כלשהיא ו/או הגיעו אליו מטעם פרסום פרטי, או על המעניין בנכס לשלם את דמי התיווך?
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
בית משפט (X)כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט
רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק
שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.
הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.
בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.
- הצוואה נועדה להבריח נכסים מנושה – השופטת פסקה שיש לקיימה
- קרב הירושה על המיליונים: הידועה בציבור נגד הילדים. מה קבע השופט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים
