המדינה מבקשת להחמיר את עונשו של שרגא ברוש
המדינה מערערת על עונשו של נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, שרגא ברוש, שהורשע בעבירות של העלמת מס וזיוף מסמך, ונדון ל-14 חודשי מאסר בפועל וקנס של 100 אלף שקל.
ברוש הורשע בכך שבכדי לקבל במרמה הכרה בחברה בבעלותו ובבעלות אחיו כחברה משפחתית, זייף שני טפסים של רשות המיסים ומכתב נלווה לאותם טפסים. הדבר נועד במטרה להנות מהסדר מיסוי המיוחד לחברה משפחתית, בעת משיכת רווח הון מהחברה. הודות לכך, נמנע ברוש מתשלום מס בגובה 1.5 מיליון שקל.
פרקליטות מיסוי וכלכלה טוענת בערעור, באמצעות עו"ד נועם עוזיאל, כי בית משפט השלום, שהרשיע את ברוש, קבע את מתחם עונש המאסר לכדי 12 - 30 חודשי מאסר וגזר עונש מאסר למשך 14 חודשים, קרוב מאוד לתחתית המתחם. לטענת הפרקליטות, המתחם שנקבע הוא רחב מדי ונמוך מדי.
במקרה האמור, מדובר בעבירות שמטרתן הייתה להימנע ממיסוי החברה על הכנסה בהיקף של 8.5 מיליון שקל. כמו כן, מעשי זיוף המסמכים וקבלה במרמה של הכרה למפרע בחברה כמשפחתית, פוגעים בערכים מוגנים נוספים ומשמעותיים.
- החקירה נגד שיכון ובינוי: התיק ייסגר חברת הבת תודה בחלק מההאשמות; המניה זינקה
- עו"ד לילך דיין תמונה לתפקיד פרקליטת מחוז מרכז - אזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת הפרקליטות, מתחמי הענישה הנוהגים בפסיקה בעבירות מס, בהיקפים ונסיבות הדומים לנסיבות במקרה האמור, גם אם מתעלמים מיתר העבירות, גבוהים מהרף שקבע בית המשפט. למעשה, הרף שקבע בית המשפט מתאים יותר לעבירות מס שבהן היקף השמטת ההכנסות הוא כ - 1.5 מיליון שקל, בעוד שבמקרה האמור מדובר על היקף השמטת הכנסות בסך של כ- 8.5 מיליון שקל.
הפרקליטות טוענת, כי מדובר במתחם נמוך שאינו מתאים לחומרת העבירות ולהיקפן הכספי . כמו כן, העובדה שאת העבירות אותן ביצע ברוש לא ניתן לגלות ולא ניתן להוכיח, בשונה מעבירות מס רגילות, היא נסיבה משמעותית לחומרה.
עוד נטען, כי העונש שנגזר על ברוש, אינו גבוה בהרבה מזה שנגזר על רואה החשבון שייצג אותו, מיכאל בר לבב, שהורשע בפרשה זו ונגזרו עליו 9 חודשי מאסר בפועל וקנס של 50 אלף שקל. לטענת הפרקליטות, יש הבדלים משמעותיים בין השניים: בניגוד לברוש, בר לבב לא הפיק על רווח מביצוע העבירות. מעבר לכך, בר לבב, בניגוד לברוש, נטל אחריות והודה בביצוע העבירות במסגרת הסדר טיעון בו עונש סגור עוד טרם שמיעת ראיות. הפרקליטוות מציינת, כי ברוש ניהל משפט עד תום וכפר בכל המיוחס לו, מבלי שלקח אחריות אלא הטיל אותו על רואה החשבון שלו ועוד הציג עצמו כקורבן של רואה החשבון, וכקורבן של היחידה החוקרת והתביעה.
- העסק של הבעל קרס, הנישואים התפרקו - והשופטת קבעה: גם האישה תישא בחובות
- שוכרים קיזזו ליקויים שגילו לטענתם - ואולצו להתפנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
לטענת הפרקליטות, קביעת העונש בתוך המתחם צריכה לתת ביטוי הולם להבחנה בין מי שכפר באשמה, ניהל הוכחות עד תום ולא הביע חרטה, לבין מי שהודה ולקח אחריות, לא ניהל משפט ובכך חסך בזמן ציבורי יקר. קביעת העונש בתוך המתחם צריכה להביא בחשבון את המועד בו ניטלה האחריות, באופן שיעודד נטילת אחריות מוקדם ככל שניתן. היעדר הבחנה ברורה בין שני סוגי המקרים, מאיינת כל תמריץ להודות או להגיע להסדר טיעון, למהר ולהסיר את המחדל, אלא מעודדת נאשמים לכפור ולנהל משפט עד תום תוך בזבוז משאבים ציבוריים רבים ולהסיר את המחדל, ברגע האחרון.
- 1.קליקה וקומבינה אחת גדולה (ל"ת)משה 01/05/2024 12:05הגב לתגובה זו
בנימין נתניהוהחוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
עדות צחי חבקין, אחד החוקרים הבכירים בתיקי נתניהו גורמת להבין שהפרקליטות הגישה כתב אישום שלא תאם את מה שקרה בשטח. עוד לפני כן נסביר ונזכיר שתיק 4000 שמתייחס לסיקור אוהד שקיבל נתניהו מוואלה עבר שינויים שונים - מסיקור אוהד זה שונה ל"היענות חריגה", כשבפועל הפרקליטות מתקשה להצביע על סיקור אוהד ו"מפחיתה" את טענת האשמה ל"היענות חריגה". וכל זה קורה כאשר גם המתת, השוחד לבזק לא ברור. נתניהו קיבל לכאורה היענות חריגה בתמורה למתנות לבזק של משפחת אלוביץ'. לא ברור שיש היענות חריגה ובטח שלא סיקור אוהד, ולא בטוח שיש כאן מתנה לבזק.
בימים האחרונים מעיד צחי חבקין מהחוקרים הבכירים בתיק. העדות שלו מחזקת מאוד את טענת נתניהו שאין כלום. עו"ד עמית חדד, סנגור נתניהו שואל את חבקין במסגרת העדות - "היה סיכום שלך של 315 מקרים בתיק 4000, הם מהווים את המתת, להבנתי אתה לא סיכמת 315 מקרים כאלו? גם לא 100 מקרים.
חבקין: סדר גודל של 15-20, ככל שאני זוכר.
עו"ד חדד: לראש הממשלה לא הוצגו 315 ולא 15. ספרנו 10 מקרים. למה לא הצגתם לראש הממשלה 315 מקרים?
חבקין: כי לא הכרתי 315 מקרים בזמן אמת, לא הכרתי כאלה כמויות.
הפרקליטות הגישה בכתב האישום 315 מקרים, בפועל נחקרו ונבדקו 10-20 מקרים של "סיקור חיובי" שהפכו ל-"היענות חריגה". חדד ממשיך לשאול - מה שרציתם להוכיח שוואלה הוא אתר מוטה, שיש בו סיקור חיובי לראש הממשלה. זה המתת?
חבקין: נכון.
עו"ד חדד: לא חקרתם לעניין "היענות חריגה"?
חבקין: מה זו "היענות חריגה?"
חדד: האם חקרתם היענות חריגה לפי כתב האישום? אתם לא חקרתם אם ראש הממשלה קיבל היענות חריגה בוואלה?
חבקין: לא יודע מה זה אומר, תסביר לי. חקרנו סיקור אוהד, כתבות פרסומים לפי בקשה.
בהמשך חבקין מדגיש שוב כי חקר בקשות שהגיעו מראש הממשלה וסביבתו לפרסם או לשנות פרסום הוא מעיד שלא נבדקה נקודת השוואה לפוליטקאים אחרים שפנו למערכת וואלה. הסניגור עו"ד חדד מנסה להוכיח שלא היה סיקור מוטה ולא היתה היענות חריגה. חבקין סיפק לו את מה שהיה צריך. התיק מול וואלה הוא תיק מעניין במובן הרכילותי - הוא מספר על מאחורי הקלעים של מערכת עיתון. הוא חושף את הציבור למהלכים של פוליטיקאים, לוביסטים ועוד. זה בעיתונים רבים ואלו פוליטקאים ואנשים רבים שפונים לשנות סיקור או לפרסם אייטם. זאת בעצם עבודת יח"צ - יחסי ציבור. האם העבודה הזו פסולה, לא חוקית? יחצנים מנסים להשפיע על הסיקור, גם פוליטקאים, מנהלי חברות ועוד מנסים לשנות כתבות עליהם ולקבל סיקור חיובי - זה לא פסול כל עוד אין "תן וקח", אתם חושבים שאין "תן וקח" - מה אלו כל ההדלפות? זה חלק מהמשחק שהפרקליטות במשפט וואלה טוענת שהוא לא חוקי ואם כך - צריך לחקור עוד אלפים רבים של אנשים במדינה.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
