גוגל נגד קליפורניה - האם ענקיות הטכנולוגיה ייאלצו לשלם לעיתונאים?
פוליטיקאים בקליפורניה מקדמים הצעת חוק שתאלץ את גוגל GOOGLE ומטא META PLATFORMS לשלם לעיתונאים בכל פעם שהן מציגות חלקים מהכתבות שלהם או מציגות קישורים אליהם בתוצאות החיפוש או ברשתות החברתיות. החברות מפעילות לובי חזק כדי לחסום את החוק, בטענה שהוא יטיל "מס קישור" וישבש את הזרימה החופשית של המידע ברשת.
גוגל מחריפה את ההתנגדות שלה למהלך על ידי חסימה מוחלטת של קישורים לחדשות מכלי תקשורת מקומיים בקליפורניה כך שלא יופיעו בתוצאות החיפוש עבור חלק מהתושבים במדינה. גוגל לא ציינה כמה אנשים מושפעים מהחסימה, אך בפוסט בבלוג שפרסמה מוקדם יותר החודש כינתה את המהלך "ניסוי לטווח קצר".
הפוליטיקאים ומספר מו"לים של עיתונים תקפו בחזרה: "זה איום מסוכן מצד גוגל" שהוא "בבירור ניצול לרעה של כוח והתנשאות יוצאת דופן", אמר מייק מקגווייר, סנטור מדינת קליפורניה מטעם המפלגה הדמוקרטית, המוביל של הצעת החוק.
"הפעולות האלה של גוגל מראות מדוע הצעת החוק הכרחית. זה מדאיג שחברה אחת יכולה למעשה לחסום את הזרימה החופשית של מידע למשתמשים", אמרה בריטני ברסוטי, היועצת המשפטית הראשית של איגוד המוציאים לאור של עיתונים בקליפורניה. למעלה מ-350 מוציאים לאור של עיתונים חתמו על מכתב תמיכה בהצעת החוק ב-18 באפריל, כולל לוס אנג'לס טיימס וסן פרנסיסקו כרוניקל.
- גוגל ודיסני נכנסות למלחמה - מיליוני צופים נותרו ללא ESPN ו-ABC
- הגרפים של גוגל וטסלה ולמה קריטי לשמור על ראש פתוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפעולה של גוגל היא הצעד האחרון במאבק הולך וגובר בין ענקיות הטכנולוגיה לתעשיית החדשות. לאחר שנים של ירידה בהכנסות מפרסום, פיטורים ופשיטות רגל של עיתונים, ארגוני החדשות פונים יותר ויותר לממשלות כדי לחוקק חוקים חדשים שיכריחו את פלטפורמות הטכנולוגיות לחלוק חלק מהכסף שהן מרוויחות מהרשת עם ארגוני עיתונאות.
תומכי החוק טוענים שהם דרך הוגנת לשמור על עיתונות חיה, בעוד שחברות הטכנולוגיה אומרות שחיוב תשלום עבור פרסום קישורים וחלקים מכתבות חדשות ציבוריות סותר את העקרונות של אינטרנט פתוח וחופשי, ויכול לחשוף אותן לתביעות משפטיות בלתי פוסקות מצד ארגונים שאינם עיתונאיים שרוצים עסקאות דומות. מטא אמרה שהיא תחסום את כל קישורי החדשות בפלטפורמות החברתיות שלה אם הצעת החוק תעבור. מוציאים לאור של עיתונים בקליפורניה טוענים עד כה כי לא ראו השפעה משמעותית מהמהלך של גוגל.
ברית המדיה החדשה, ארגון תעשייה המייצג 2,200 ארגוני חדשות ברחבי ארצות הברית, האשים את גוגל בהפרת חוקי התחרות ושלח מכתבים למשרד המשפטים ולנציבות הסחר הפדרלית בבקשה מהגופים לחקור את ההתנהלות של גוגל.
ענקיות הטכנולוגיה הפכו גם לענקיות הפרסום
במשך שני עשורים, גוגל ומטא הגדילו בהתמדה את אחיזתן בעולם הפרסום. גוגל הרוויחה 65.5 מיליארד דולר מהכנסות פרסום ברבעון הרביעי של 2023 בלבד, בעוד מטא הרוויחה 40.1 מיליארד דולר באותה תקופה. בינתיים, ארגוני חדשות שהסתמכו בעבר על פרסומות ומודעות מסווגות התכווצו. אלפי עיתונים מקומיים בארצות הברית נסגרו ועשרות אלפי עיתונאים איבדו את עבודתם.- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
במשך שנים, מטא-פייסבוק הביאה כמות גדולה של תנועה לאתרי החדשות, מה שאפשר לעיתונים ומגזינים מקוונים כמו באזפיד ווייס מדיה לצמוח במהירות. אולם, בשנים האחרונות, מטא הפחיתה את הדגש שלה על חדשות, מה שפגע קשות בעסקים של חברות אלה והוביל לגל פיטורים חדש. גוגל נותרה המקור החשוב ביותר לתנועה עבור רוב ארגוני החדשות, והמקום שבו רוב האנשים מחפשים מידע על העולם ומוצאים חדשות רלוונטיות.
התקדים באוסטרליה ובקנדה
ב-2021, אוסטרליה העבירה חוק המחייב את מטא וגוגל לנהל משא ומתן על תשלומים עם מוציאים לאור של עיתונים עבור הצגת התוכן שלהם באתרים שלהן. החברות נלחמו בחזרה בחריפות, כאשר מטא חסמה את כל קישורי החדשות בפלטפורמה שלה וגוגל איימה להסיר את מנוע החיפוש כולו מאוסטרליה. הממשלה והחברות הגיעו לפשרה, ולבסוף נוהל משא ומתן על תשלומים. ארגוני החדשות במדינה אומרים שהעסקאות אפשרו להם להעסיק יותר עיתונאים, במיוחד באזורים כפריים מוזנחים במדינה.
גם ארגוני חדשות ופוליטיקאים קנדים לקחו זאת לתשומת ליבם, ועד מהרה דחפו לחוק משלהם. ענקיות הטכנולוגיה שוב נלחמו בחזרה, כאשר גוגל ערכה "מבחן" דומה לזה שהיא עורכת כעת בקליפורניה. מטא הלכה רחוק יותר, וחסמה את כל הקישורים לתוכן חדשות באתר שלה.
בקיץ 2023, כאשר קנדה אסרה על מטא להציג חדשות בפלטפורמה שלה, פרצה סערה ציבורית. פוליטיקאים מהאופוזיציה האשימו את ראש הממשלה ג'סטין טרודו על כך שקידם חקיקה רשלנית שפגעה דווקא בארגוני חדשות קנדיים. בסופו של דבר, גוגל והממשלה הגיעו לפשרה: גוגל התחייבה להקים קרן חדשות שנתית בסך 73.5 מיליון דולר קנדי (כ-100 מיליון דולר אמריקאי) לחלוקה בין ספקי תוכן מקומיים.
מטא, לעומת זאת, ממשיכה לעמוד על שלה. קישורי חדשות עדיין חסומים לחלוטין בפייסבוק ובאינסטגרם בקנדה. "חלה ירידה משמעותית בתנועה לאתרי חדשות קנדיים", אומר דוויין ווינסק, פרופסור לתקשורת מאוניברסיטת קרלטון באוטווה. עם זאת, מוקדם מדי לקבוע אם הירידה הזו תוביל גם לירידה בהכנסות, לדבריו.
לא כל עיתון בקליפורניה תומך בחוק. ג'ו אלן גרין קייזר, מנכ"לית ה-Jewish News of Northern California, כתבה במאמר מערכת בשבוע שעבר כי החוק עלול "להרוס את יכולת החשיפה שלנו באינטרנט" אם יוביל לכך שגוגל תחסום תכני חדשות. לובי המייצג חברות טכנולוגיה, הכולל את גוגל ומטא, טוען באתר שלו כי עיתונים מקומיים מסוימים, בנוסף לקבוצות עסקיות אחרות, מתנגדים לחוק.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
