מאז ה-7 באוקטובר, דוד אזולאי, 58, ראש מועצת מטולה, שומר על הבית. לא על הבית שלו עצמו, אלא במובן הרחב יותר – שומר על מטולה, המטווחת על ידי החיזבאללה שמקיף אותה ב-270 מעלות. מאז ב-16 באוקטובר, שבוע אחרי פרוץ האירועים, מטולה, שפונתה רשמית, היא עיר רפאים. מלבד צוות מצומצם של כיתת כוננות, אזולאי ועוד מספר עובדי עירייה, והרבה חיילים, כמעט אף אחד מ-2,500 התושבים  לא נמצא. במהלך החצי שנה הזו, ספגה מטולה ירי של טילי נ"ט בעיקר, שלהם לא קודמות אזעקות או התראות, וגם לא יירוטים. כתוצאה מכך, בתים רבים נהרסו, ונגרם נזק גדול לתשתיות ציבוריות: מבני ציבור, כיכרות, עמודי חשמל. הנשארים שוהים רוב היום בתוך מחסות.

במטולה ובצפון אומרים שהפקירו אותם. אלו אמירות קשות, ישירות, שמעלות שאלה מאוד מטלטלת - האם החשש מטילים על תל אביב, מבניינים קורסים במרכז, מפגיעות במתקני צבא ומתקנים אסטרטגיים, מונע פעולה רחבה ומאסיבית בלבנון כדי לשחרר את הצפון? צריך גם לקחת בחשבון שיש לנו זירה מורכבת בעזה ולא רצינו לפצל כוחות לעוד זירה, צריך גם לזכור שאנחנו בסוף "בובה על חוט" כי האמריקאים גם בזכות תמיכה צבאית וכלכלית, שולטים באופן חלקי ואולי מלא בתגובות שלנו. ועדיין - זו מחשבה שלא מרפה, האם אנחנו חוגגים את ליל הסדר ברמת גן, תל אביב, מודיעין, ראשון לציון ומאות ישובים, בזכות הפקרת מטולה והצפון כולו?

ההפקרה הזו מלווה בפיצוי גדול. המדינה הבינה שכדי להוציא אנשים מהבית שלהם צריך לפחות לשלם, אבל הפיצוי הזה יכול להרגיע ולהוות פתרון כל עוד מדובר בכמה חודשים. אבל הזמן עובר ומשפחות כבר התמקמו באזורים חדשים, הילדים כבר נכנסו למסגרות חדשות. הם כבר נטמעו במקום חדש. ככל שהזמן עובר, הסיכוי שהם יחזרו פוחת. אם לא יהיה פתרון עד שנת הלימודים הקרובה, המשפחות האלו לא יחזרו. עשרות רבות של ישובים יתכווצו מאוד, גם אם יהיה פתרון. הזמן משחק תפקיד.

האנשים האלו, לא מפגינים, הם מכילים. כואבים מאוד את המצב, כשחלקם שומר על הבית. דוד אזולאי שומר על הבית.

שאלה טפשית אולי, אבל לאיזה צורך אתם שם? התושבים עזבו הרי.

"קודם כל, בית לא עוזבים. אנו שומרים על הבית. יש פה לא מעט כוחות צבא, יש טיפול במבני ציבור, תושבים מגיעים לבתים שלהם מדי פעם, בליווי כיתת הכוננות. אם בית נפגע, צריך לטפל בזה, לאטום אם צריך. יש כאן גם בעלי חיים, שאנו מאכילים אותם, וגם חקלאות. המגבלות האפשריות, אנו מאפשרים לחקלאים להיכנס.  מלבד זה, יש פה 8 אזרחים שהחליטו לא לעזוב. זה המינימום שאנחנו יכולים לאפשר לאנשים, לבוא ו'להריח' את הבית".

• "בדרך לנתניה ואשדוד": האם יהודי צרפת יעלו לארץ ויעלו את מחירי הנדל"ן?
• בזמן מלחמה: בנק מזרחי ילווה פרויקט בנתניה ב-900 מיליון שקל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

 

ראש מועצה ללא תושבים

עם פרוץ האירועים, 80% מתושבי מטולה התפנו לבתי מלון בטבריה, אך כיום רק 17% - כ-400 משפחות, ממשיכות להתגורר בבתי המלון, בעוד כל השאר מתגוררים בשכירויות. במהלך התקופה, נפגעו כ-140 בתים, ואזולאי, כראש המועצה, הוא זה שמתקשר לתושבים שבתיהם נפגעו, ומודיע להם על כך. "כל שיחת טלפון כזו קורעת את הלב. אתה מראה לאנשים את הפגיעה בביתם בווידיאו, זה דבר לא נעים".

יש מספר בתים ביישוב שהוגדרו כבתים מוגנים ("כמו שהחיזבאללה רואים אותנו, גם אנחנו רואים אותם, ואנחנו יודעים לאן הם יורים"). הבית של אזולאי לא נמנה עליהם, אז הוא חומק לשם פעם בשבועיים-שלושה, בשעות לא שעות, כדי לא להיקלע לירי.

הוא גרוש מזה שלוש שנים. בנו הבכור, אופק, בן 30, משרת כעת במילואים בסיירת גולני. הבת השנייה, יהב, בת 27, נשואה ומתגוררת בבאר שבע. ויש עוד זוג תאומים, בני 21: ניתאי, כעת בקורס קצינים, ונועה, שהחלה את לימודיה במכללת תל חי,  ומתגוררת כעת בראש פינה.

• רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
• מה 68% אומר על צעירי ישראל?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...

הוא שירת בצה"ל במשך כ-25 שנה, בתפקידים שונים בהדסה קרבית, בגזרת לבנון, ולקח חלק בנסיגת צה"ל מלבנון, במאי 2024. לפני כעשור, השתחרר מהצבא, הקים עסק עצמאי שהחזיק לפרק זמן קצר בלבד. "אני לא ממולח בעסקים", הוא מעיד על עצמו. "אני מוותר מהר מדי, ומעדיף לא להתווכח".

ב-2013, בהמשך לחברותו בתנועה לאיכות השלטון, והרצון לטייב את השלטון המקומי, התמודד על ראשות המועצה. הוא הפסיד לראש המועצה המכהן, הרצל בוקר, בקולות ספורים בלבד, וישב באופוזיציה. כעבור שנה וחצי, נפטר בוקר ממחלת הסרטן. בבחירות שנערכו, זכה אזולאי בכ-70% מהקולות. ב-2018 נבחר שוב, באותו שיעור תמיכה, ובבחירות האחרונות, במרץ השנה, לא היו מתמודדים לראשות העיר או למועצה, ואזולאי הוכרז כראש מועצה, בראשות רשימת מטולה אחת.

מה אתה אוהב בתפקיד הזה?

"וואו. נכנסתי לתפקיד כשהמועצה היתה בגירעון מטורף, עם  חובות של עשרות מיליוני שקלים. במטולה רוב ההכנסות הן מארנונה למגורים. מעבר לזה, לאורך מחלתו של ראש המועצה הקודם, המערכות ברשות לא כל כך תפקדו, מה עוד שהוא סחב הרבה שנים של גירעונות.

"כשנכנסתי, התחלתי ליישם תוכנית כלכלית מאוד מאסיבית:  הפחתתי 50% מהשכר שלי, כדי לאזן ולאפס. שבועיים אחרי זה הגיע אלי לביקור משה כחלון, שהיה אז שר האוצר,  ושאל אותי מה אני רוצה. ביקשתי סכום כסף כדי  להוריד את הגירעון, הוא צחק ואמר לי: מטולה מאוד חשובה לנו".

 

סופו של הסיפור, שמטולה קיבלה עשרות מיליוני שקלים מהמדינה, אזולאי כיסה חובות לספקים, צמצם מלוות, ביצע התייעלות, והביא להכפלת תקציב המועצה. בין היתר, במטרה לחסוך, החליף את כל תאורת הרחוב במועצה לתאורת לדים,  גגות כל מבני הציבור הם פוטו וולטאים, ונעשה שימוש בחשמל אנרגטי. "מטולה היא היישוב הכי ירוק בארץ", מתגאה אזולאי.

במקביל, הצליח לייצר עוד הכנסות מהשכרת מבני ציבור, ופעל מול הממשלה בכדי לקבל עוד תקציבים, פיתח את היישוב עם הקמת מבנים חדשים לטובת התושבים, ואף יזם הקמת שכונה ציבורית חדשה, במסגרתה שווקו 76 מגרשים למשתכנים שמחציתם בני המקום והיתר תושבים מחוץ למטולה. הביקוש היה גדול: למעלה מ-900 משפחות ביקשו לקבל מגרש (עלות הקרקע היא אפסית, בשל הקירבה לגבול, כך שעלות המגרש מסתכמת בעלות הפיתוח- כ-300 אלף שקל). המגרשים היו אמורים להימסר למשתכנים במחצית אוקטובר. בשבוע שקדם לכך, כולנו יודעים מה קרה.

אם עד עתה הוא עסק בשיקום הכלכלי של המושבה, והשיקום התשתיתי שלה, הרי שאירועי ה-7 באוקטובר לא מאפשרים לו ליהנות מהעשייה. "ה-7 באוקטובר החזיר את מטולה הרבה שנים אחורה".

ואם עד עכשיו התמודדת עם אתגר משמעותי, עכשיו אתה מתמודד עם אתגר חייך.

"אני ראש מועצה ללא תושבים. אני מתחזק חמ"ל כאן והמנהלים שלי מתחזקים חמ"ל בעורף. ככל שהמפונים מקרב התושבים, מתפזרים ולא מרוכזים במקום אחר, הצורך בעורף מתמעט ומוסט לחזית. אנו מנסים להמציא את עצמנו מחדש,  ולעשות פעילויות אזוריות, לטובת התושבים ששכרו מגורים באזור. אני איש טוטאלי. גם כשהייתי בצבא ,המשפחה היתה מספר שתיים. זה אחד הדברים שאני מתחרט עליהם. אבל זה חלק מהאני מאמין שלי, שאתה צריך לתת הכל בתפקיד שאתה עושה, וכך גם בתפקיד הזה.

"הכי קל היה לי להיות בטבריה בבית מלון עם האנשים שלי, אבל מנהיג צריך תמיד לשאול את עצמו, איפה הוא יכול הכי להשפיע. לכאורה , אני הכי משפיע בטבריה, עם המפונים ממטולה,  אך כשמנתחים את המצב, קיבלתי החלטה שהמקום שאני הכי יכול להשפיע בו זה  כאן בחמ"ל במטולה. אני ישן פה באיזה ממ"ד, בבית שנמצא ליד מרכז ההפעלה שהקמנו, והחלום שלי הוא לשים את הראש על הכר בחדר השינה בבית שלי".

 

יופי פראי מטורף

הוא נולד בקריית שמונה, להורים יוצאי מרוקו, שהולידו 10 ילדים. מלבדו ומלבד אחותו הצעירה ממנו, שנולדו בישראל, כל שאר האחים נולדו גם הם במרוקו. ההורים אינם בחיים, וכך גם שניים מתוך עשרת האחים. רובם מתגוררים בצפון, ואח אחד גם הא מתגורר במטולה.

המשפחה התגוררה בדירת שלושה חדרים, במשפחתיות צפופה וחמה. משפחה מסורתית, האב עבד בקק"ל, והאם עקרת בית. מהבית הוא לקח את "החום, החיבוק והאהבה". "אני איש של אנשים", הוא מעיד על עצמו. "צמחתי ממקום מאוד נמוך, אבל זו היתה משפחה מאוד חמה ומחבקת. פרצתי הרבה תקרות זכוכית, גם בשירות הצבאי וגם בהשכלה (אזולאי הוא בוגר תואר ראשון בלימודי מגדר וארץ ישראל במכללת תל חי, ובוגר תואר שני המינהל ציבורי מאוניברסיטת חיפה – ה.מ)". 

מלבד החום והנתינה, לקח מאמו גם את כישורי הבישול. מדי סוף שבוע הוא מתקין ארוחות לחבר'ה שאיתו בחמ"ל. החגיגה מתחילה בששי בצהריים: "בשישי בצהריים אני מכין שניצלים, מטבוחה, פלפלים חריפים. בערב שבת אני מכין בעיקר דגים חריפים, עוף ממולא, בשר צלי, וסלטים. בשבת צהריים יש חמין או עוף ממולא, או צלי עם פטריות ותפוחי אדמה בבישול ארוך.  משישי בבוקר אני על הבישולים, ואני יכול להגיד לך שיש ביקוש אדיר לבישולים שלי, כולל אורחים שמגיעים מבחוץ".

בהשראת אביו, מנהיגו הרוחני הוא מנחם בגין. "אבא שלי היה מאוד ציוני, ואני כמוהו. זה הגיע לרמות שאני מעולם לא למדתי אנגלית, כעיקרון. עד כדי כך. מבחינתי, הוא מנהיג אפילו גדול יותר מבן גוריון, והלוואי והיו לנו היום מנהיגים כמותו".

גם לאחר שנישא, המשיך אזולאי להתגורר בקריית שמונה, ולמטולה עבר רק בשנת 1999. בדיעבד, הוא אומר, התפקיד הנוכחי גובה מחירים כבדים בחיים האישיים. "זה שואב אותך, זה המון שעות, ימים ולילות, נסיעות לירושלים, בשבת אתה קם והולך לבקר משפחות. לא הקדשתי מספיק שעות לילדים, לתמיכה בהם.  גם בצבא לא הייתי הרבה בבית, ויש לזה מחירים. אתה גם חוטף הרבה ביקורת ויש הרבה טענות, אבל במבחן התוצאה, בפעמיים שבהן התמודדתי, זכיתי ב-70% מהקולות, ובפעם האחרונה אף אחד לא התמודד מולי".  

מה אתה אוהב במטולה?

"וואו. כשמטולה חגגה 120 (לפני שמונה שנים), הגיע לכאן נשיא המדינה אז, רובי ריבלין. עלינו למצפה דדו (מצפור במטולה ממנו נשקף נוף הגליל העליון, הרי נפתלי, ועמק החולה – ה.מ), ואז, כשהנשיא הסתכל על מטולה, אמר שהיא מזכירה לו את ירושלים. לשמוע דבר כזה ממישהו שהוא כבר כמה דורות בירושלים, זו מחמאה ענקית בעיניי. אבל מבחינתי מטולה היא אחת המקומות היפים ביותר אחרי ירושלים. היה כאן ראש מועצה, יוסי גולדברג, שכיהן במשך כעשרים שנה, והוא נהג לומר שמטולה היא דאבוס של המזרח התיכון. יש פה נוף מדהים: החרמון ,עמק החולה, נחל עיון,  רכס רמים, הרי נפתלי. אנו חיים בתוך שמורת טבע, הכל ירוק, הרבה מים, וכל השטחים החקלאיים פורחים. אנו מגדלים פה כל סוגי פירות הקיץ, יש פה יופי פראי מטורף, בטח עכשיו, כשהאזור ריק מאנשים, וישנן לא מעט חיות בר: חזירים, דרבנים, שועלים ותנים".

אתה חושב שמישהו מהילדים שלך  ירצו להישאר במטולה, להקים כאן משפחה?

"אני מאמין שלפחות שניים מהם ירצו להישאר. מטולה היא מקום מדהים ויש כאן קהילה מדהימה. העשייה הציבורית כאן היא סביב השעון. מסתובבת פה במטולה בדיחה, שהיולדות של מטולה נוסעות כל הדרך עד ליוספטל באילת, ללדת שם, כדי שאני לא אבוא לבקר אותן. אני מבקר כל יולדת וכל תושב שמאושפז, מגיע לומר שבת שלום לתושבים הקשישים, חצי שעה לפני ארוחת שבת. אנחנו מנסים להביא לכאן משפחות צעירות ולשמור על הגבול הדק בין הירוק לעירוניות, כי אנו רוצים לשמור על מושבה בעלת אופי כפרי. יש פה שני גני ילדים שבהם 28 ילדים, מעון עם 26 ילדים, ובית ספר יסודי, שהוא בית ספר בוטיק, כולו עם 85 תלמידים, ואנו שומרים עליו מכל משמר. יש כאן מערכות קטנות, טובות, איכותיות, הגיל השלישי מקבל כאן טיפול מעולה, וכייף לגור פה.  הקהילה כאן  מאוד חמה, מאוד מחבקת, ובעלת חוסן מטורף. בזמנו חשפו במטולה שלוש מתוך 6 מנהרות על הגבול, אבל המטולאים, בהרבה אומץ, נשארו. מאז הקמת המדינה מטולה מעולם לא פונתה. אפילו במלחמת לבנון השנייה, חלק מהתושבים נשארו".

ועכשיו? אתה מאמין שהרוב יחזרו?

"ה-7 באוקטובר זו טראומה לכל אזרח בישראל. מבחינת תושבי מטולה, הטראומה היא כפולה ומכופלת, בגלל ההבנה שמה שקרה בעוטף, יכול לקרות כאן, עם הכוחות של רדואן, ואנשים לא לקחו סיכון. אז חלקם עזבו כבר בימים הראשונים, בהמלצתנו, ושבוע אחרי, ב-16 באוקטובר, המדינה פינתה את היישוב".

כמה תושבים להערכתך ויתרו על מטולה, ולא יחזרו לכאן?

"תלוי איך זה ייגמר. יש לא מעט משפחות שאין להן עוגנים פה, ושכרו בית במקום אחר, וכבר השתלבו במערכות החדשות. אני מאמין שכ-10%-15% לא יחזרו. אבל כל השאר כן. צריך לזכור, שרבים מתושבי מטולה התפרנסו משכירויות לסטודנטים של מכללת תל חי. גרו כאן קרוב ל-70 סטודנטים, וזה היה מקור פרנסה אדיר,  שנמחק ברגע. כך שאני לא יודע כמה יחזרו".  

איזו סיטואציה תאפשר להם לחזור? מה צריך לקרות כדי שהם יוכלו לחזור?

"שלא נראה את כוח רדואן על הגדר, שיהיה פה כוח צבאי רציני. יש פה המון תנאים שצריכים להתמלא, כדי שנוכל לחזור.  חייבת להיות פה מלחמה, שתביא להסכם, כי אם זה לא יקרה, זה יהיה בהמשך בעוצמות הרבה יותר גבוהות. לצערי הרב, ממשלת ישראל לא באירוע הזה. יותר מדי מכילים ולא עושים כלום. צריך לשחרר את הניצרה לצה"ל ולומר להם: תתחילו לפעול. לא יודע למה לא עושים את זה. כרגע זה  כאילו לומר לתושבים: צאו החוצה. שמו פה עשרות אלפי חיילים ואמרו להם: אתם רצועת הבטחון החדשה.  ויתרו על החקלאות, על התיירות, על האנשים, על חבל ארץ מדהים , וזה עצוב".

איך חגגת את ליל הסדר?

"עם תושבי מטולה שנמצאים במלון בטבריה, ובלילה חזרתי למטולה. זה לא חג שמח בשבילי, לראות את תושבי מטולה עקורים מבתיהם כבר מזה חצי שנה, כך שאני לא חוגג. מבחינתי זה עוד יום שצריך לעבור, בתקווה לחזור הביתה בשלום, עם בטחון שאנשים יתחילו לשקם את חייהם. אנו כבר עובדים על  תוכניות ליום שאחרי, וזה כולל לא רק שיקום תשתיות אלא גם שיקום הנפש. יש לנו תוכנית שלמה שהכנתי עם פסיכולוגים, למשך השנתיים מהיום שנחזור למטולה. מבחינתי, זה משמעותי יותר מאשר לשקם את הרחובות".

"הפתרון הוא מלחמה" אומר אזולאי ותושבי הצפון והם מסבירים שחיזבאללה יושב בתוך הכפרים. פתרון מדיני שיזיז אותם מעל הליטאני הוא לא מעשי, כי הם גרים מתחת לליטאני. אין הבחנה בין אזרח למחבל. הם כנראה צודקים, הם מנוסי קרבות, אבל, הם כמובן מבינים גם את המחיר הכבד שיהיה אם וכאשר תהיה מלחמה, שגם היא, חייבים לומר, לא בהכרח תוביל לפתרון מלא. האם כוחות רדואן שמעורבבים בכפרים יעלמו? האם הכפרים יעלמו? כנראה שלא.