השופט ביטל עיקולים על חשבונות בנק של חייבים בעקבות קביעת גרפולוגית
בית משפט השלום בבת ים הורה באחרונה לבטל עיקולים שהוטלו על חשבונות בנק, נכסים וכספים של נתבעים על ידי ההוצאה לפועל. הסיבה להחלטה, לפי פסק הדין, היא שלא הוכח כי האזהרה בעניין הליך ההוצאה לפועל נמסרה להם. בנוסף, קיבל הרשם הבכיר אדי לכנר את עמדת ההגנה, שלפיה חתימת אחד הנתבעים על אישור המסירה זויפה. כתוצאה מכך, הוא קבע כי ההתנגדות לעיקולים הוגשה עבור התיק שנפתח בהוצאה לפועל בזמן, וחייב את המעקלים בהוצאות משפט.
יוזמת ההליך, חברה בע"מ שיוצגה על ידי עו"ד אורי שני, טענה כי בדצמבר האחרון מסר שליח מטעמה לאחד הנתבעים את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל, באופן שהחל את מרוץ 30 יום להגשת ההתנגדות להליך. משחלף חודש ולא הוגשה שום התנגדות, ביקשה החברה להטיל עיקול על כספים ששייכים להם. הבקשה שלה התקבלה, ובפברואר האחרון עוקל חשבונם של שני הנתבעים עד לסכום של 476,838 שקל.
הנתבעים, שנדהמו לגלות כי חשבונם מעוקל, הגישו בקשה לביטול העיקולים, באמצעות ד"ר עו"ד עומר נירהוד. לטענתם, האזהרה מעולם לא נמסרה להם, ומומחית להשוואת כתבי יד מטעמם קבעה באופן חד משמעי כי החתימה שמופיעה על גבי אישור המסירה זויפה. בנסיבות אלה, טענו הנתבעים כי העיקולים בעצם הוטלו באופן פסול במעמד צד אחד, ולכן צריך לבטל אותם.
מנגד, טענה החברה כי עדותו הישירה של השליח מטעמה, שלפיה מסר את האזהרה לאחד הנתבעים, גוברת על עדויות אחרות. בנוסף, עצם העובדה שהמסירה אושרה בהוצאה לפועל, ושהוטלו מכוחה עיקולים, מחייבת לראות בה מסמך שתקף.
- דיירת רחוב לשעבר תקבל מחיקת ריביות עבור חובותיה
- אושר הסדר חוב מקל ללוחם במילואים שלחם בעזה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרשם לכנר הסביר כי מסירת אזהרה בהליך של הוצאה לפועל צריכה להיעשות, ככל הניתן, לנמען עצמו. לדבריו, מסירה לאדם אחר מותרת רק במגבלות ובתנאים שקבועים בתקנות. הוא קבע כי במקרה מסוג זה ישנן שלוש נקודות מרכזיות שבגינן צריך לקבל את העמדה של ההגנה, שלפיה החברה לא עמדה בחובה שלה למסור את האזהרה:
הראשונה היא עמדת הגרפולוגית שהוגשה מטעם ההגנה, שקבעה באופן מפורש כי החתימה על אישור המסירה זויפה. הרשם הדגיש כי חוות דעתה של הגרפולוגית לא נסתרה בשום שלב, וכי החברה לא הגישה חוות דעת נגדית כדי להפריך אותה.
הנקודה השנייה היתה העדות הנחרצת של הנתבע, ששמו מופיע על אישור המסירה, שלפיה הוא מעולם לא קיבל לידיו את האזהרה, או חתם על אישור מסירה כלשהו עבורה. גם בנקודה הזו הסביר הרשם כי מדובר בעדות שלא נסתרה על ידי החברה.
- חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
- המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
הנקודה השלישית היא ששליח החברה העיד כי מסר את האזהרה לאדם שהזדהה בשמו הפרטי, שהיה זהה לשם של אחד הנתבעים, אבל ללא שם משפחה. בנוסף, המסירה בוצעה בכניסה לבניין ולא בפתח הדירה - כפי שמתחייב בחוק, ובלי שהשליח ביקש לראות תעודת זהות או מסמך מזהה אחר.
הרשם לכנר הבהיר כי מדובר בליקויים מהותיים, שאינם עומדים בדרישות הדין לביצוע מסירה. בנסיבות אלה הוא הורה על ביטול מיידי של העיקולים, שהוטלו על חשבונות הבנק, הנכסים והכספים של הנתבעים במסגרת תיק ההוצאה לפועל. לאור המסקנה כי האזהרה מעולם לא נמסרה לנתבעים, הרשם קבע כי התנגדותם לתיק ההוצאה לפועל הוגשה במועדה. עוד הוא קבע כי החברה תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך 6,000 שקל.
לאחר פתיחת התיק בהוצאה לפועל נשלחת לחייב אזהרה שבה הוא נדרש לשלם את החוב או למלא אחר פסק הדין תוך פרק זמן מסוים. האזהרה מפרטת את זכותו של החייב להתייצב לחקירת יכולת, ואת ההליכים שניתן לנקוט נגדו אם לא ימלא אחר האמור באזהרה. חייב שמסרב לקבל את האזהרה או לחתום שקיבל אותה, עשוי להיחשב מי שקיבל אותה
מסירת מכתב האזהרה לידי החייב נקראת "המצאה". ניתן להמציא את האזהרה גם לבני משפחתו של החייב שגרים אתו, או להדביק את האזהרה על גבי דלת הבית שלו. סירוב של החייב או של מי שניתן להמציא עבורו את המסמך בהמצאה מלאה, לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, ייחשב כאילו נמסר המסמך לידי הנמען בהמצאה מלאה. הערה של פקיד הדואר או של המוסר בדבר הסירוב תשמש ראיה לאמיתות הסירוב.
אם החייב הגיש בקשה כלשהי בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו, יראו אותו כמי שהומצאה לו האזהרה בהמצאה מלאה ביום שבו הוא הגיש את הבקשה, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת. משמעות הדבר היא שבמקרה של פתיחת תיק הוצאה לפועל, אם החייב מגיש בקשה כלשהי במסגרת התיק, הוא לא יוכל לטעון כי לא בוצעה לו המצאה של האזהרה, ולכן ניתן יהיה לנקוט נגדו הליכי הוצאה לפועל בתום התקופה שקבועה באזהרה.
- 3.עומר 29/04/2024 18:29הגב לתגובה זוגם לי עשו את זה התקשרתי להוצאה לפעול אמרתי זה לא חתימה שלי תבעתי אותם וזכתי
- 2.אסף 29/04/2024 11:55הגב לתגובה זוהמון שליחים חותמים בעצמם ולא מספרים לאף אחד זה קורה כל יום הם פשוט חותמים ומשקרים מעניין למה זה קורה מי הם השליחים בדקתם בני דודים ברוב המקרים ידפקו אותך תמיד זה ע ירה חמורה של שליח ועורכדי הדין יודעים על זה ושותקים תמיד
- 1.מלאכית 29/04/2024 10:26הגב לתגובה זוכול שני וחמישי נוצרים בקלות דעת עיקולים על חשבון הבנק, ולפעמים על דברים שלא ידעת כלל על קיומם,אך ניתפתח עוד תיק בהוצלפ חוב לפל מלפני 40 שנה דבזמנו
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
חברת הארנק באילת: הערעור שהתקבל והזיכוי שנשלל
בית המשפט המחוזי בבאר שבע קבע כי רואה חשבון שפעל במסגרת שותפות אמיתית אינו חייב במס אישי לפי סעיף 62א לפקודה, אך דחה את טענתו שלפיה מרכז חייו נמצא באילת. פסק הדין המקיף משרטט את הגבולות הברורים בין תכנון מס פסול לשימוש לגיטימי בהתאגדות
בשלהי העשור הקודם, כשאילת המשיכה להיאבק על מקומה הכלכלי והמקצועי הרחק ממרכז הארץ, מצא את עצמו רואה חשבון יליד העיר בלב מחלוקת מס מורכבת, כזו שנעה על קו התפר הדק שבין תכנון מס אסור לבין התנהלות עסקית לגיטימית. מצד אחד עמדה רשות המסים, שביקשה לראות בהכנסות שהופקו באמצעות חברה בשליטתו הכנסה אישית שחייבת במס שולי, ומצד שני עמד הנישום, שטען לשותפות עסקית אמיתית ולזיקה מתמשכת לעיר שבה נולד. פסק דינה של השופטת יעל ייטב מבית המשפט המחוזי בבאר שבע עושה סדר בשתי הסוגיות גם יחד, אך לא מעניק למערער ניצחון מלא.
הערעור נסב על שומות שהוציא פקיד שומה אילת לשנות המס 2017 ו-2018, לאחר שדחה את טענת המערער. בלב המחלוקת עמדו שתי שאלות נפרדות אך שלובות זו בזו: האחת, האם יש לחייב את המערער במס אישי מכוח סעיף 62א(א) לפקודת מס הכנסה, סעיף שנועד להתמודד עם תופעת חברות הארנק; והשנייה, האם המערער זכאי להטבת המס המוענקת לתושב אילת לפי חוק אזור סחר חופשי באילת. כבר בפתח פסק הדין מבהירה השופטת כי התשובה לשתי השאלות אינה אחידה. “מצאתי שיש לקבל את הערעור בחלקו, ככל שהוא נוגע לחבות המס על פי הוראות סעיף 62א בפקודת מס הכנסה. יחד עם זאת מצאתי שיש לדחות את הערעור לעניין הזכאות להטבת המס מכוח חוק אזור סחר חופשי באילת”, היא כתבה.
הרקע העובדתי אינו שנוי במחלוקת מהותית. המערער, רואה חשבון במקצועו, נולד וגדל באילת, הקים בה משרד עצמאי, ובהמשך העביר את פעילותו לחברה שבבעלותו - נוריאל יועצים. בשלב מסוים נוצר קשר עסקי בינו לבין משרד רואי החשבון ברנע, שפעל גם הוא בעיר, והפעילות בסניף אילת התהדקה והלכה. במקביל, ב-2009 עבר המערער עם משפחתו להתגורר בתל אביב, שם הוא עבד כשכיר בתפקידים בכירים, תוך שהוא ממשיך להגיע לאילת לצורכי פעילות מקצועית. לאחר פטירת מייסד משרד ברנע, העמיק הקשר בין הצדדים, והמערער חזר לפעילות מלאה בסניף אילת, תוך חלוקת רווחים שווה.
יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד
פקיד השומה ראה בתמונה הזו דוגמה קלאסית להפעלת סעיף 62א לפקודה. לטענתו, השירותים ניתנו בפועל על ידי המערער, היו מסוג הפעולות הנעשות על ידי עובד עבור מעסיקו, וב-2017 אף התקיימה הקביעה שלפיה יותר מ-70% מהכנסות החברה נבעו מלקוח אחד. מכאן הסיק פקיד השומה כי יש לייחס למערער את הכנסות החברה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, תוך התעלמות מהאישיות המשפטית הנפרדת של החברה.
- מיסוי חברות ארנק ב-2025: הכסף על השולחן
- החשד: רואה החשבון השמיט הכנסות ושיקר - מה עשתה רשות המסים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שבית המשפט לא קיבל את הגישה הזו. פסק הדין מקדיש עמודים רבים לניתוח התכלית החקיקתית של סעיף 62א, שנוסף לפקודה במסגרת תיקון 235, בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג. השופטת הזכירה בהכרעת הדין כי מדובר בחריג מצומצם למודל המיסוי הדו-שלבי, שנועד “להעמיד לרשות פקיד השומה כלי עזר לטיפול בתכנוני מס”, ולא לבטל את השימוש הלגיטימי בהתאגדות. “הפרשנות המתבקשת נוכח התכלית האמורה היא פרשנות דווקנית, המחילה את הוראות הסעיף על גדר המקרים הנדונים בו, בהתאם לתנאיו ומגבלותיו”, נקבע.
