עובדת של עיריית תל אביב, שמועסקת ככוח עזר בבית החולים איכילוב ונפגעה במהלך השתלמות שעברה, הוכרה באחרונה בבית הדין לעבודה בעיר כנפגעת עבודה. העובדת החליקה על שלולית בדרך חזרה לכיתה שבה נערכה ההשתלמות מההפסקה, וספגה חבלה רב מערכתית, שכללה פגיעת ראש וחבלה לאורך עמוד השדרה. השופט תומר סילורה קבע כי ההשתלמות מהווה פעילות נלווית לעבודה, ומשכך הפגיעה של העובדת במהלכה נחשבת תאונת עבודה.

התובעת, בת 48, החלה לעבוד בבית החולים איכילוב בסוף 2016. בשלב מסוים נשלחה לעובדי העירייה תוכנית של לימודי מורשת תל אביב וההיסטוריה של המזרח התיכון, במסגרת לימודי השתלמות מטעם המעסיקה. מתוך מחשבה שהלימודים צפויים לשפר את מעמדה ואת שכרה בעירייה, החליטה העובדת להצטרף להשתלמות.

ואולם במהלך המפגש השלישי, שהיה בנובמבר 2019, נפגעה העובדת. בדרכה חזרה לכיתה שבבניין המכללה שבה נערכה ההשתלמות, היא החליקה בפתאומיות ובעוצמה בגלל שלולית מים שנוצרה עקב פיצוץ בצינור ביוב מהשירותים. בעקבות ההחלקה שלה, ספגה העובדת כאמור פגיעה רב מערכתית ממשית, ובכלל זה חבלת ראש, פגיעה לאורך עמוד השדרה עם הקרנה לגפיים, קרע בכתף שמאל ופגיעה בירכיים, בקרסוליים ובבית החזה.

באפריל 2020, דחה המוסד לביטוח הלאומי את התביעה של העובדת לתשלום דמי פגיעה עקב התאונה, בנימוק כי ההשתלמות אינה פעילות נלווית לעבודה. בעקבות כך היא החליטה להגיש את התביעה לבית הדין, כשמונה חודשים לאחר מכן.

• חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
• גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לטענת העובדת, הפגיעה אירעה במסגרת לימודי גמול השתלמות שאותם יזם מקום העבודה שלה, והיא קיבלה תמורתם שכר רגיל, מבלי שנוכו לה ימי חופשה. העובדת הבהירה כי לא היתה יוצאת להשתלמות אלמלא ידעה שההשתתפות שלה צפויה לשפר את המעמד שלה ולשפר את שכרה בעירייה. מכאן, לטענת העובדת, שהפעילות נלווית לעבודה ויש צורך להכיר בה כנפגעת עבודה. לעומתה, טען הביטוח הלאומי כי ההשתלמות אינה קשורה לעבודה, בין היתר מכיוון שאין קשר בין התכנים שמועברים בה לבין עבודת התובעת ככוח עזר בבית החולים.

ואולם השופט סילורה קבע כי ממסכת העדויות שהוצגה בפניו עולה בבירור כי ההשתלמות היא בבחינת פעילות נלווית, ובעלת זיקה מובהקת לעבודתה של התובעת. את ההשתלמות עצמה יזמה, תכננה וארגנה עיריית תל אביב, שהיא המעסיקה של התובעת. בנוסף, המעסיקה היא שקבעה את תכני ונושאי הלימוד שמוכרים ומזכים בגמול השתלמות. כמו כן, ימי הלימודים נערכו בשעות ובימי העבודה ולא בסופי שבוע, ושולם לתובעת עבורם שכר רגיל - מבלי שהם נחשבו ימי חופשה.

השופט הוסיף כי דמי ההשתלמות סובסדו בעיקר על ידי המעסיקה, וכי חלקה של התובעת במימון הפעילות היה מזערי - 330 שקל בלבד. יתרה מכך, התובעת יצאה להשתלמות מתוך ציפייה לשפר את מעמדה ואת שכרה בעירייה.

• ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

בנוסף, השופט דחה את טענת המוסד לביטוח הלאומי, שלפיה אין קשר בין נושאי ההשתלמות לעבודת התובעת. הוא הדגיש כי עיריית תל אביב ומדינת ישראל הן שקבעו את תכני הלימוד, והציבו בפני התובעת, כעובדת עירייה, מסגרת לימודים ספציפית – כך שברור כי יש זיקה בינה לבין העבודה שלה.

השופט סיכם בנחרצות וכתב כי, "פגיעתה של התובעת התרחשה כשהיתה במסגרת גמול השתלמות עקב ולצורך עבודתה, בכדי לבצע את השעות אותן היא נדרשת לעשות כדי להתקדם בעבודתה ובשכרה. לפיכך, יש זיקה ברורה בין ההשתתפות בגמול ההשתלמות של התובעת לבין עבודתה, ולפיכך יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה".

לסיכום, השופט סילורה קיבל את התביעה, והמוסד לביטוח לאומי חויב לשלם לעובדת הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 7,500 שקל.

נפגעי עבודה מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה שנפגעו במהלך עבודתם, וכתוצאה מכך אינם כשירים לעבוד ומאבדים את שכרם או את מקור הכנסתם. במהלך התקופה שבה הם לא יכולים לעבוד ועד 90 יום מיום הפגיעה, זכאים הנפגעים לתשלום דמי פגיעה ולטיפול רפואי חינם, שיסייעו להם לעבור את התקופה שלאחר הפגיעה.

אם כתוצאה מהפגיעה נקבעה לנפגעי העבודה דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי והם מוכרים כנכי עבודה, הם יהיו זכאים גם לקצבה או מענק ולזכויות והטבות נוספות, שיקלו עליהם להשתקם ולהמשיך להתקיים בכבוד. גם בני משפחה של נפטרים מפגיעה בעבודה זכאים להטבות.