דודו זבידה מסתיר את השכר של דודו זבידה - כמה הוא מרוויח בחנן מור?
כמה מרוויח דודו זבידה, שמונה כמנהל העסקים של חנן מור חנן מור, עבור התפקיד שלו בחברה והאם הוא מסתיר את הנתונים? הגזמנו - לא מסתיר. הכל בחסות החוק. אבל, מי שפועל יחד עם עו"ד אהוד גינדס, הנאמן של החברה, כדי להוציא את החברה מהבוץ, לא חושף את שכרו בדוחות הכספיים וגם לא בעשרות המסמכים ואלי העמודים שהועברו לבורסה, במקביל לגיבוש הסדר החוב עם החברה.
אולי פספסנו, מדובר על כמות אדירה של חומר, אבל גם כששאלנו מקורבים לעניינים, הם לא ידעו לתת תשובה. כמעט כולם אומרים שזה החלום הרטוב של זבידה. אחרי שהצליח לקבל שכר שמן במבנה ואחרי שביקש שכר הרבה יותר שמן ונענה ב"לא" מוחלט ממשפחת פורר בעלת השליטה, הוציאו השניים הודעה משותפת על סיום העסקה במבנה "בעקבות פערים בתפיסה הניהולית והארגונית ובציפיות התגמול".
כן, אפשר להבין מה היה מאחורי הקלעים, ולמרות שברור לגמרי שזבידה הוא מנכ"ל טוב, צריך להגיד את האמת - חלק גדול מההצלחות של מנכ"לים וגם של זבידה נובעות מתזמון וממזל. עברנו על הסדר החוב בחנן מור - הוא לא הסדר חוב טוב, הוא לא הסדר חוב שממצה את הפוטנציאל של הקבוצה. זה אולי הסדר חוב טוב לנושים העיקריים (שחלקם לא מתעניין בכסף, אלא בסיום הסאגה), וזה הסדר חוב טוב ככל הנראה לזבידה שיכול כנראה לקפוץ לעמדת המנכ"ל ביום שאחרי. אם זה יקרה זו תהיה חברה בלי שליטה שבה המנכ"ל יהיה שליט על - פשוט חלום.
- צילו-בלו נכנסת ללוינסקי-עופר: תשקיע 47 מיליון שקל
- צילו-בלו עוברת להון חיובי של 231 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד היום שאחרי, זבידה מושך כספים אבל לא ידוע כמה. ועולה השאלה - הסדר זה המקום שהו עורכי הדין, היועצים, המנהלים מוצצים את החברה, גובים שכר טרחה גבוה, אלפי ורבבות שעות הולכים על ההסדר. זה עולם לא בהכרח כלכלי, זה עולם משפטי. מבול של הוצאות יש על החברה שמתבטא בין היתר בתקבול נמוך יותר לנושים. איך הנושים לא רוצים לדעת מה ההוצאות בגין ההסדר?
זבידה (תומר לוי)
זבידה בסיבוב הקודםמנכ"ל מבנה הפורש הרוויח נתח שמן בחברה הקודמת, אחרי שהודיע על פרישתו מהתפקיד כעבור 9 שנים. זה לא רק השכר. זבידה קיבל 9.5 מיליון אופציות למניות - מה ששווה עשרות מיליוני שקלים ובנוסף - עלות שכרו עמדה על כ-10 מיליון שקל. ההערכה היא שחבילת התגמול נעה סביב 100 מיליון שקל. בשל העובדה שהאופציות היו מוגבלות מזמן, הוחלט כי ימשיך לכהן כיועץ וכך יתאפשר לו לממש את האופציות עד הקיץ הבא, 2025.
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
אז כמה הוא מרוויח בחנן מור? כזכור, לפני שעזב את מבנה זבידה, כך על פי ההערכות, דרש שכר של 120 מיליון שקל לארבע שנים. חבילת השכר שדרש הובילה לפיצוץ והוא הגיע לחברה הנוכחית. חשוב לציין כי כבר בעת החתימה שלו במבנה הוא קיבל מניות ואופציות בשווי של כ-150 מיליון שקל ונהנה משכר של כ-50 מיליון שקל, לפני ההטבות שקיבל ב-2022. בדוח הנוכחי, אין זכר לשכר שהוא מקבל אבל דבר אחד ברור: אם יחלץ את מור מהבוץ, השכר יהיה גבוה.
חשוב לציין כי זהו ה"סבב השני" של זבידה בחנן מור, כשמספר חודשים קודם מור ניסה להיעזר בו כדי לסייע בקידום הפרויקט. בסופו של דבר, זבידה מונה לתפקידו בחנן מור כדי להגיע להסדר בשל החובות וההלוואות של החברה לנושים. על הקרקע בשדה דוב, שהוערכת הבוקר בכ-1.37 מיליארד שקל, יש חוב של 1.4 מיליארד שקל ללאומי, דיסקונט, הפניקס ומיטב. זה אומר שהקרקע לא שווה את החוב שיש עליה. בעבר הוא מכר את הקרקע של החברה ברמת גן לחברת עמרם אברהם כדי לחסל חוב של 200 מיליון שקל ומכר גם קרקע בחיפה בכ-160 מיליון שקל. מאוחר יותר הוא ניסה להוציא את פרויקט שדה דב מהחברה יחד עם החוב, ובכך לנסות לקדם את הסיכוי שלה לשרוד.
לזבידה הייתה משימה מורכבת במור: הוא התבקש להגיע להסדר חוב עם הנושים בפרויקט, לגבש הסדר חוב של יותר מ-600 מיליון שקל מול מחזיקי האג"ח ובעיקר - למצוא משקיע. כל זה קורה במקביל לניסיון לאכלס דירות של החברה באור עקיבא, חריש ומודיעין ולממש קרקעות, כפי שעשה בעבר. לקבוצה כולה חוב של מעל 2 מיליארד שקל, עם הערבויות זה סדר גודל של 3 מיליארד שקל, אבל כל ההצלחה והכישלון שלה מיוחסים לפרויקט אחד - שדה דב.
הקרקע בשדה דב נרכשה בכ-1.6 מיליארד שקל ומומנה בחוב של 1.3 מיליארד שקל מבנק לאומי, בנק דיסקונט, הפניקס ומיטב. זו היתה התפרעות, מגלומניה של חנן מור האיש, וזה עלה לו בשליטה בחברה וזה גרם נזק אדיר לבעלי המניות ולמחזיקי החוב. אבל צריך להסתכל גם על האפשרות השנייה - אם לא היו רצים להסדר חוב, והנושים היו נותנים גרייס בשדה דב (לצד דחייה גם מצד לאומי) העניין יכול היה להיפטר.
בימים האחרונים יש הערכות שהמציעות יעלו את המחיר על הקרקע בשדה דב לכיוון 1.25-1.3 מיליארד שקל. אם זו היתה עסקה שמתבצעת כשהעסק היה חי ולא בהדר, הוא היה מבריא. חנן מור החברה היתה רושמת הפסד של 300 מיליון שקל בפרויקט הזה, רושמת הפסד נוסף על הפרויקטים האחרים ועדיין היתה בשווי נכסי של 100-300 מיליון שקל ועם חובות נמוכים בהרבה ויכולת לשרת את החוב.
בסוף - הכל טיימינג.
- 9.יותר מידי כוח 21/03/2025 21:53הגב לתגובה זוהוא גם בעלים וגם מנכל ומדובר על חברה ציבורית ...כוח אדיר אצל איש אחד מפחיד !
- 8.זבידה צריך ללכת הבייתה (ל"ת)רונן 20/02/2025 22:18הגב לתגובה זו
- 7.סניר 10/04/2024 09:54הגב לתגובה זוהמשקיעים הולכים לצאת מגולחים כמו חיילים.
- 6.הבנקים ייחודיים לך את מטריה היום הכי גשום בשנה (ל"ת)עושה חשבון 10/04/2024 08:15הגב לתגובה זו
- 5.שוקרני 09/04/2024 14:18הגב לתגובה זולוחם למען גיוס החרדים לצבא
- 4.הגולש 09/04/2024 14:02הגב לתגובה זואך לאומי רצה את הראש של חנןכפי שניתן לראות עוד קצת סבלנות וגם מהגוש הגדול היה נחלתחנן ארגן קבוצת רוכשים אמיתית שהקונים בה נהנים ממחיר מופחת אמיתיכולם היו מרוויחים ולא היתה תספורתגם לאומי ניזוק כשמנע את העסקאות שעשה חנן על קרקעותיו שהיו עסקאות טובות יותר חרף הזמן הקצר שקבע לולאומיחנן הרים ידייםאבל בסוף אולי הגוש ימכר לפני שיהיה הסדר וכך כולם ינצלו במקרהדודו עובד עבור הבנקים על חשבון האגחים כרגיל וחבללאבד תהילה קל מאד
- 3.דודו מסתיר מדודו את הסחר של דודו (ל"ת)צרנוחה 09/04/2024 13:46הגב לתגובה זו
- 2.חנן מור עוד שנה שווה פי 6 מהיום. (ל"ת)אסולין 09/04/2024 13:40הגב לתגובה זו
- 1.dw 09/04/2024 12:32הגב לתגובה זומחזיקי יג/יד, חסרות הבטחונות, נדרשות לשאת בתספורת קשה. אפילו אכזרית. טוב היה לו דודו זבידה יאות לצמצם במעט את התגמול ולהעבירו לטובת הנושים הכי הכי חבוטים הללו. לחילופין אם יצליח לשכנע את הבנקים לוותר על חלק מהמניות שיקבלו, באם התמורה מנכס שדה דב תהיה גבוהה מהשומה של ה 920 מלשח.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
