איציק יצחקי
צילום: שלומי יוסף

דודו זבידה מסתיר את השכר של דודו זבידה - כמה הוא מרוויח בחנן מור?

אחרי שקיבל שכר שמן במבנה והועזב בגלל דרישות שכר מופרזות, זבידה מגשים את החלום - מנהל ללא בעלי שליטה
איציק יצחקי | (9)

כמה מרוויח דודו זבידה, שמונה כמנהל העסקים של חנן מור חנן מור, עבור התפקיד שלו בחברה והאם הוא מסתיר את הנתונים? הגזמנו - לא מסתיר. הכל בחסות החוק. אבל, מי שפועל יחד עם עו"ד אהוד גינדס, הנאמן של החברה, כדי להוציא את החברה מהבוץ, לא חושף את שכרו בדוחות הכספיים וגם לא בעשרות המסמכים ואלי העמודים שהועברו לבורסה, במקביל לגיבוש הסדר החוב עם החברה.

 

אחרי שלפני שנה וחצי חשפנו לכם את נאוויטס, שעלתה בפי 2.5 מאז, בוועידת ההשקעות באנרגיה בשבוע הבא נחשוף בפניכם את המניות האטרקטיביות להערכת מומחי השקעות מובילים (לפרטים נוספים והרשמה לחצו כאן)

אולי פספסנו, מדובר על כמות אדירה של חומר, אבל גם כששאלנו מקורבים לעניינים, הם לא ידעו לתת תשובה. כמעט כולם אומרים שזה החלום הרטוב של זבידה. אחרי שהצליח לקבל שכר שמן במבנה ואחרי שביקש שכר הרבה יותר שמן ונענה ב"לא" מוחלט ממשפחת פורר בעלת השליטה, הוציאו השניים הודעה משותפת על סיום העסקה במבנה "בעקבות פערים בתפיסה הניהולית והארגונית ובציפיות התגמול".

כן, אפשר להבין מה היה מאחורי הקלעים, ולמרות שברור לגמרי שזבידה הוא מנכ"ל טוב, צריך להגיד את האמת - חלק גדול מההצלחות של מנכ"לים וגם של זבידה נובעות מתזמון וממזל. עברנו על הסדר החוב בחנן מור - הוא לא הסדר חוב טוב, הוא לא הסדר חוב שממצה את הפוטנציאל של הקבוצה. זה אולי הסדר חוב טוב לנושים העיקריים (שחלקם לא מתעניין בכסף, אלא בסיום הסאגה), וזה הסדר חוב טוב ככל הנראה לזבידה שיכול כנראה לקפוץ לעמדת המנכ"ל ביום שאחרי. אם זה יקרה זו תהיה חברה בלי שליטה שבה המנכ"ל יהיה שליט על - פשוט חלום. 

עד היום שאחרי, זבידה מושך כספים אבל לא ידוע כמה. ועולה  השאלה - הסדר זה המקום שהו עורכי הדין, היועצים, המנהלים מוצצים את החברה, גובים שכר טרחה גבוה, אלפי ורבבות שעות הולכים על ההסדר. זה עולם לא בהכרח כלכלי, זה עולם משפטי. מבול של הוצאות יש על החברה שמתבטא בין היתר בתקבול נמוך יותר לנושים. איך הנושים לא רוצים לדעת מה ההוצאות בגין ההסדר?

דודו זבידה (תומר לוי)

זבידה (תומר לוי)

זבידה בסיבוב הקודם

מנכ"ל מבנה הפורש הרוויח נתח שמן בחברה הקודמת, אחרי שהודיע על פרישתו מהתפקיד כעבור 9 שנים. זה לא רק השכר. זבידה קיבל 9.5 מיליון אופציות למניות - מה ששווה עשרות מיליוני שקלים ובנוסף - עלות שכרו עמדה על כ-10 מיליון שקל. ההערכה היא שחבילת התגמול נעה סביב 100 מיליון שקל. בשל העובדה שהאופציות היו מוגבלות מזמן, הוחלט כי ימשיך לכהן כיועץ וכך יתאפשר לו לממש את האופציות עד הקיץ הבא, 2025.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אז כמה הוא מרוויח בחנן מור? כזכור, לפני שעזב את מבנה זבידה, כך על פי ההערכות, דרש שכר של 120 מיליון שקל לארבע שנים. חבילת השכר שדרש הובילה לפיצוץ והוא הגיע לחברה הנוכחית. חשוב לציין כי כבר בעת החתימה שלו במבנה הוא קיבל מניות ואופציות בשווי של כ-150 מיליון שקל ונהנה משכר של כ-50 מיליון שקל, לפני ההטבות שקיבל ב-2022. בדוח הנוכחי, אין זכר לשכר שהוא מקבל אבל דבר אחד ברור: אם יחלץ את מור מהבוץ, השכר יהיה גבוה.

חשוב לציין כי זהו ה"סבב השני" של זבידה בחנן מור, כשמספר חודשים קודם מור ניסה להיעזר בו כדי לסייע בקידום הפרויקט. בסופו של דבר, זבידה מונה לתפקידו בחנן מור כדי להגיע להסדר בשל החובות וההלוואות של החברה לנושים. על הקרקע בשדה דוב, שהוערכת הבוקר בכ-1.37 מיליארד שקל, יש חוב של 1.4 מיליארד שקל ללאומי, דיסקונט, הפניקס ומיטב. זה אומר שהקרקע לא שווה את החוב שיש עליה. בעבר הוא מכר את הקרקע של החברה ברמת גן לחברת עמרם אברהם כדי לחסל חוב של 200 מיליון שקל ומכר גם קרקע בחיפה בכ-160 מיליון שקל. מאוחר יותר הוא ניסה להוציא את פרויקט שדה דב מהחברה יחד עם החוב, ובכך לנסות לקדם את הסיכוי שלה לשרוד.

לזבידה הייתה משימה מורכבת במור: הוא התבקש להגיע להסדר חוב עם הנושים בפרויקט, לגבש הסדר חוב של יותר מ-600 מיליון שקל מול מחזיקי האג"ח ובעיקר - למצוא משקיע. כל זה קורה במקביל לניסיון לאכלס דירות של החברה באור עקיבא, חריש ומודיעין ולממש קרקעות, כפי שעשה בעבר. לקבוצה כולה חוב של מעל 2 מיליארד שקל, עם הערבויות זה סדר גודל של 3 מיליארד שקל, אבל כל ההצלחה והכישלון שלה מיוחסים לפרויקט אחד - שדה דב.

הקרקע בשדה דב נרכשה בכ-1.6 מיליארד שקל ומומנה בחוב של 1.3 מיליארד שקל מבנק לאומי, בנק דיסקונט, הפניקס ומיטב. זו היתה התפרעות, מגלומניה של חנן מור האיש, וזה עלה לו בשליטה בחברה וזה גרם נזק אדיר לבעלי המניות ולמחזיקי החוב. אבל צריך להסתכל גם על האפשרות השנייה - אם לא היו רצים להסדר חוב, והנושים היו נותנים גרייס בשדה דב (לצד דחייה גם מצד לאומי) העניין יכול היה להיפטר. 

בימים האחרונים יש הערכות שהמציעות יעלו את המחיר על הקרקע בשדה דב לכיוון 1.25-1.3 מיליארד שקל. אם זו היתה עסקה שמתבצעת כשהעסק היה חי ולא בהדר, הוא היה מבריא. חנן מור החברה היתה רושמת הפסד של 300 מיליון שקל בפרויקט הזה, רושמת הפסד נוסף על הפרויקטים האחרים ועדיין היתה בשווי נכסי של 100-300 מיליון שקל ועם חובות נמוכים בהרבה ויכולת לשרת את החוב.

בסוף - הכל טיימינג.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    יותר מידי כוח 21/03/2025 21:53
    הגב לתגובה זו
    הוא גם בעלים וגם מנכל ומדובר על חברה ציבורית ...כוח אדיר אצל איש אחד מפחיד !
  • 8.
    זבידה צריך ללכת הבייתה (ל"ת)
    רונן 20/02/2025 22:18
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סניר 10/04/2024 09:54
    הגב לתגובה זו
    המשקיעים הולכים לצאת מגולחים כמו חיילים.
  • 6.
    הבנקים ייחודיים לך את מטריה היום הכי גשום בשנה (ל"ת)
    עושה חשבון 10/04/2024 08:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שוקרני 09/04/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
    לוחם למען גיוס החרדים לצבא
  • 4.
    הגולש 09/04/2024 14:02
    הגב לתגובה זו
    אך לאומי רצה את הראש של חנןכפי שניתן לראות עוד קצת סבלנות וגם מהגוש הגדול היה נחלתחנן ארגן קבוצת רוכשים אמיתית שהקונים בה נהנים ממחיר מופחת אמיתיכולם היו מרוויחים ולא היתה תספורתגם לאומי ניזוק כשמנע את העסקאות שעשה חנן על קרקעותיו שהיו עסקאות טובות יותר חרף הזמן הקצר שקבע לולאומיחנן הרים ידייםאבל בסוף אולי הגוש ימכר לפני שיהיה הסדר וכך כולם ינצלו במקרהדודו עובד עבור הבנקים על חשבון האגחים כרגיל וחבללאבד תהילה קל מאד
  • 3.
    דודו מסתיר מדודו את הסחר של דודו (ל"ת)
    צרנוחה 09/04/2024 13:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חנן מור עוד שנה שווה פי 6 מהיום. (ל"ת)
    אסולין 09/04/2024 13:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    dw 09/04/2024 12:32
    הגב לתגובה זו
    מחזיקי יג/יד, חסרות הבטחונות, נדרשות לשאת בתספורת קשה. אפילו אכזרית. טוב היה לו דודו זבידה יאות לצמצם במעט את התגמול ולהעבירו לטובת הנושים הכי הכי חבוטים הללו. לחילופין אם יצליח לשכנע את הבנקים לוותר על חלק מהמניות שיקבלו, באם התמורה מנכס שדה דב תהיה גבוהה מהשומה של ה 920 מלשח.
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: על נייס וחברות השבבים

הדירוג של S&P, התיקון בוול סטריט ביום שישי, הבעיה הגדולה של חברות התוכנה ומה יקרה במניות הארביטראז'? וגם - עונת הדוחות מעלה הילוך - מי צפויות לדווח?

מערכת ביזפורטל |


בעוד בוול סטריט כבר מסכמים ביצועים של סקטורים בתל אביב עונת הדוחות רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע 0%  ו- נובה 0%   שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. גם השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

מחר: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.


המניות הדואליות עם פער ארביטראז' שלילי של 0.4%. בשלב מסוים בשישי זה כבר היה במינוס 1%, אבל בשעות האחרונות של המסחר היה תיקון למעלה. מניית נייס 0%  צפויה לרדת בכ-3%, כשהחשש מה-AI רק הולך וגדל. נייס ירדה מתחילת השנה  ב-27% ואיבדה בחמש שנים - 50%. היא נסחרת על פי קונסנזוס האנליסטים במכפיל רווח של 10 לשנה הנוכחית ומכפיל רווח של 9 לשנה הבאה. אין הרבה חברות תוכנה צומחות שנסחרות במכפילי רווח כאלו, וגם לא היה בעבר. 

מצד אחד, יש שרואים בזה הזדמנות נהדרת. מצד שני, יש כאלו שזוכרים ש"מר שוק" יודע הכל. אולי הוא יודע שאזהרת רווח או הנמכת ציפיות בדרך. כלומר, מה שנראה הזדמנות יכול להיות המחיר האמיתי כי התחזית תרד. ולמה שהיא תרד? כי החברה נמצאת בשוק מאוד מאוים על ידי ה-AI. 

תחום התוכנה וחברות התוכנה סובלות מהכניסה של ה-AI. הן אומנם מתייעלות בזכותו ומוותרות על גיוסי ג'וניורים, אלא שהליבה שלהן בסכנה - הרעיון הטכנולוגי, פיתוח התוכנה שלהם נמצא בסכנה - מה שלקח פעם לפתח במשך שנים הפך לעניין של שבועות וחודשים בודדים. התחרות מתעצמת, הסכנה גוברת. החשש שיקומו סטארטאפים יעילים ומהירים ותוך חודשים יעמידו מוצר מתחרה. היתרון של הוותיקות הוא במערכת משומנת עם שיווק, תפעול, וקשרים. אבל בסוף למוצר יש משמעות גדולה. לקוחות לא ימהרו לעזוב, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בתמחור נוח יותר. חברות התוכנה צריכות לחשב מסלול מחדש.


גם טבע 0%   צפויה לרדת ב -1.1%, טאואר 0%  ב-2.4% כשמנגד קמטק 0%  ו נובה 0%  צפויות לעלות מעט. הנה טבלת הארביטראז' (הקליקו להיכנס לכל המניות):