כסף מזומן
צילום: רשות המסים

האם המזומנים בכספומטים יכולים להיגמר, וכמה מזומנים להחזיק בארנק?

רוי שיינמן | (12)

בשבוע שעבר נודע על קמפיין שאמור לעלות מטעם פיקוד העורף שמכין את הציבור למלחמה בצפון. המילה "מזומן" לא מוזכרת בקמפיין, אבל באתר פיקוד העורף כתוב על הצורך להצטייד במזומן, ובנק ישראל על רקע ההכנות לקמפיין עדכן את הבנקים.

במה צריך לעדכן, אם לכאורה אין שום דבר חדש? לא ברור, אולי זה "גול עצמי" של בנק ישראל והמעורבים, אולי זאת הרגישות בתקופה זו. כך או אחרת, זה יצר בהמשך לסימנים נוספים להחמרה בצפון ומול איראן עלייה בדריכות ובלחץ של הציבור.  בהמשך הגיע ניסיון הרגעה מצד דובר צה"ל, כשגם בנק ישראל האחראי על כמות המזומנים במשק, הסביר כי הוא והבנקים נערכים על רקע המצב למלאי מספק של מזומנים, אבל הציבור כבר התחיל לשאול - האם במצב חירום יהיה מספיק מזומן?

 

יש מספיק מזומנים לכולם?

ההערכות הן שיש סיכוי לא קטן לקראת הסלמה נוספת בצפון או מול פרוקסי אחר של איראן או מול איראן עצמה. אחרי החיסול של בכיר משמרות המהפכה בדמשק שמיוחס לישראל, החששות מתגובה איראנית גוברים והסיכוי להסלמה בחזית הצפון עם חיזבאללה עולה. לצד שיבושי ה-GPS שהתחילו גם באזור המרכז, יכול מאוד להיות שהציבור צריך להתחיל להיערך למצב חירום גם מבחינה פיננסית.

במצב חירום עלולה רשת האינטרנט לקרוס, המערכת הפיננסית יכולה להיות מושבתת, אמצעי התשלום המקובלים לא יעבדו. במצב כזה, מעבר לחשיבות בהצטיידות של מזון וציוד, יש צורך במזומנים בארנק. מבלי לזרוע לחץ מיותר, אנשים צריכים להיערך לכל תרחיש. זה לא אומר להיכנס להיסטריה ולחץ, אלא כן לדאוג שיהיו בקבוקי מים בבית, מלאי מזון ומזומנים. אומנם, אף אחד לא רואה הסתברות גבוהה לתרחיש של מצב חירום ממושך, אבל צריך להיערך.

במצב חירום בהחלט יכול להיות שלא יהיה מספיק מזומנים בכספומטים. ראשית, יכול להיות כאמור שמערכת הבנקאות תהיה מושבתת, באופן חלקי או מלא, שנית יכול להיות שלא יהיה מספיק מזומנים למרות ההיערכות של בנק ישראל והבנקים כי כמות המזומנים במחזור היא מוגבלת ובשעת ביקוש, יווצרו מחסורים זמניים. הבנק המרכזי מאיץ את הפקת השטרות, וסביר מאוד שבמכלול של כל הציבור יהיו מספיק מזומנים, אבל זה לא אומר שיהיו מספיק מזומנים לכולם כשהם ימשכו כסף מהכספומט. הכסף יכול להיגמר, אבל רק באופן זמני, עד שיסופקו שטרות נוספים. 

השטרות והמטבעות במחזור מסתכמים ב-130 מיליארד שקל. זה בעצם סכום המזומנים שבידי הציבור והבנקים. כשאתם מושכים מזומנים בכספומט אתם בעצם מושכים מהקופה של הבנקים ומעבירים לכיס שלכם. כשאתם רוכשים במזומנים בסופר, אתם משלמים לסופר שלרוב בסוף יום לוקח את המזומנים ומפקיד בבנק. יש כאן מערכת סגורה של מחזור הכסף בין הציבור, העסקים והבנקים.

130 מיליארד שקל יכול להישמע הרבה כסף, במיוחד שיש אמצעי תשלום אלקטרוניים. אחרי הכל, מי צריך כסף מזומן? אבל מסתבר שכמות השטרות גדלה בכ-50% מאז הקורונה. יש מספר סיבות וככלל - אנשים רוצים להרגיש יותר בטוח. מזומנים בארנק או בבית - זה ביטחון.

קיראו עוד ב"בארץ"

 

כמות השטרות והמטבעות במשק - מעל 130 מיליארד שקל

130 מיליארד שקל מתחלקים באופן משתנה ולא ידוע כמה יש לציבור, לעסקים ולבנקים. אבל נגזים לרגע ונגיד שלציבור יש את כל הסכום הזה, הוא פנה לבנקים ומשך מהכספומטים את הכל. במצב כזה, כל משפחה תחזיק בממוצע סכום של 13 אלף שקל לנפש, סדר גודל של 60-65 אלף שקל למשפחה ממוצעת. זה גבוה ולא סביר. זה ממחיש שאין בעיית מזומן, אבל עכשיו התרחיש הנגדי.

הבנקים לא יכולים להישאר על אפס וגם הפירמות-העסקים לא ישארו על אפס. רוב המזומנים אצלם בשגרה, ונניח שגם אם הבנקים ירדו למינמום, הרי שלצד העסקים הם יחזיקו ב-40-50 מיליארד שקל. זה ישאיר 80-90 מיליארד בידי הציבור. גם כאן, לא אמורה להיות בעיה, זה עדיין סכום שיכול לאפשר משיכות אפילו גדולות של כל הציבור.

אז איפה הבעיה? בפיזור ובהסתערות על הכספומטים. בכספומטים יש סכומים מוגבלים. משיכה מהם יכולה להביא למצב של ריקון עד להטענה מחדש. זה לא בעיה גדולה, אלא רק בעיית "פקקים" - המזומנים יגיעו רק יתעכבו בפקק. ככל שתהיה, אם תהיה הסתערות על כספומטים בעיית הפקקים תגדל, אבל הסיכוי לבעיה כזו הוא נמוך. המערכת הבנקאית יודעת לדאוג למלאי של שטרות בכספומטים.

עניין אחר - הפיזור של הכספומטים וסוגי האוכלוסייה. זה לא תרחיש בסיכוי גבוה, אבל דמיינו אזור שבו יש כמות גדולה של עשירים שהחליטו להחזיק בסכומי מאוד גבוהים במזומנים. הם מושכים באזור שלהם ובעצם גורמים ליתר האנשים למשוך פחות או לא למשוך בכלל. גם על הבעיה הזו מתגברים כי יש הגבלה על משיכה מכספומטים וגם אם מושכים בסניף עצמו הרי שהסניף יודע להזיז מזומנים ממקומות אחרים אליו.

סיכום ביניים - גם אם תהיה הסתערות ויהיו מקומות שבהם הכסף ייגמר, זה יהיה פקק זמני. זה אולי יהיה מלחיץ, אבל כל עוד זה יהיה בזמן ההיערכות זה לא יהיה בעייתי. ויודגש - אנחנו מתייחסים כאן להצטיידות לפני מצב חירום אם בכלל יהיה. במצב מלחמה, המערכת הבנקאית עלולה כאמור שלא לעבוד. מי שיחכה למלחמה באמת יישאר בלי מזומנים מסיבות טכניות. 

ושאלה נוספת - כמה מזומנים להחזיק בארנק? זה כבר תלוי בכמה זמן תהיה המערכת הבנקאית משותקת וכמה זמן לא יהיה אינטרנט. בואו נגזים ונעריך שזה יהיה מספר ימים, אפילו קרוב לשבוע. כמה אלפי שקלים למשפחה זה בהחלט סביר.

אז שלא נצטרך ובכל זאת - כדאי להיערך. 

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ללפיד יש כיסים תפוחים... שכונת צהלה שולטת במדינה (ל"ת)
    אלון 06/04/2024 23:23
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    ערוץ כ0ילים 06/04/2024 21:03
    הגב לתגובה זו
    איך הקופות הרושמות / משאבות דלק יעבדו אם לא יהיה חשמל/אינטרנט? מה יעזור לכם "מזומנים"?
  • 7.
    חצי מהכסף אצל הערבים בעזה (ל"ת)
    מוריס 06/04/2024 19:02
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    גולדפינגר 06/04/2024 18:18
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא המחוקק הישראלי שמנסה להגביל את אחזקת המזומנים ומגביל אותה ל-6000 בלבד
  • סבטלנה 06/04/2024 19:30
    הגב לתגובה זו
    שבוזזת ללא רחם את קופת המדינה. לכו תתגייסו לצבא, פרזיטים מתועבים.
  • 5.
    שאלה ותשובה 06/04/2024 18:10
    הגב לתגובה זו
    יש לי בבונקר הענק בבית אונקיות זהב בשווי מפלצתי ואני קונה כשאני משלם בזהב..פלטינה..ועוד...ליתר בטחון מחזיק בבית כמה עשרות שקלים לפיצוחים ובמבה.
  • 4.
    איש פשוט 06/04/2024 16:45
    הגב לתגובה זו
    עזרתם להגדיל את הלחץ למרות שכביכול "הרגעתם". תודה !!!!
  • 3.
    ואז כתב "חכם" מוסיף שמן למדורה וגם מפרסם כתבה עם "הנחיות" כיצד להיבהל עוד יותר (ל"ת)
    007 06/04/2024 15:40
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אפשר גם לחשוב מחוץ לקופסה - להצטייד בביטקוין (ל"ת)
    עידן 06/04/2024 11:15
    הגב לתגובה זו
  • נמאסתם 07/04/2024 02:47
    הגב לתגובה זו
    די כבר לדבר על ההונאה הכי גדולה בהיסטוריה שנקראת ביטקוין. לך לשחק מונופול עדיף
  • 1.
    נתן 06/04/2024 10:10
    הגב לתגובה זו
    אין חבר נאמן כמו כסף מזומן.
  • צחי 07/04/2024 03:46
    הגב לתגובה זו
    דרך הגב מה הכתובת
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.