צעיר עבר התעללות מינית בצבא, חלה בסכיזופרניה - ותבע הכרה כנכה צה"ל
בית משפט השלום בבאר שבע, כששימש ועדת ערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), הכיר באחרונה בצעיר שלקה במחלת סכיזופרניה כנכה צה"ל. הצעיר חווה במהלך הטירונות התעללות מינית, שהגיעה לשיא באונס על ידי אחד מהשותפים שלו לחדר. בסמוך לשחרור שלו מהצבא הוא אובחן כלוקה בפוסט-טראומה וגם בסכיזופרניה, כשיו"ר הוועדה השופט בדימוס ברוך אזולאי הצביע על הקשר הסיבתי שקיים בין המחלה הנפשית לבין הזוועות שחווה בתחילת שירותו הצבאי.
כשהיה עדיין תלמיד תיכון בלט הצעיר לטובה, כשהיה בין חמשת התלמידים שהגיעו להישגים הכי גבוהים. הוא גם זכה להתקבל לתוכנית מצטייני פריפריה ללימודים של תואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. ואולם שירותו הצבאי והחוויות הקשות אשר עבר במהלכו, קטעו את העתיד המזהיר שלו.
לטענתו, אחרי שגויס לטירונות קרבית בחטיבת גבעתי וחווה קשיי הסתגלות, הוא הועבר לתפקיד תומך לחימה בחיל התקשוב, ונאלץ לעבור טירונות פעם נוספת. לדבריו, במהלך אותה טירונות שותפו לחדר התעלל בו מינית ואף ביצע בו מספר פעמים מעשי סדום, תוך שהוא עצמו קפוא מפחד. הצעיר סיפר במהלך הדיונים כי פחד לשתף את האחרים במצבו, מכיוון שהבחור שאנס אותו הצמיד לרקתו אקדח ואיים לפגוע בו ובמשפחתו אם המעשים שביצע בו יתגלו למישהו.
לטענת הצעיר, בעקבות האירועים שעבר מצבו הנפשי הידרדר, והוא חווה במהלך שירותו הצבאי סיוטים, התפרצויות זעם ופלאשבקים. בשלב מסוים הוא אובחן כסובל מפוסט-טראומה ובהמשך גם כלוקה בסכיזופרניה. ניסיונו להשתלב באקדמיה אחרי שחרורו מצה"ל בפרופיל 21 - נכשל. בדצמבר 2021 דחה קצין התגמולים של צה"ל את התביעה שלו להכרה בו כנכה צה"ל, ובעקבות כך הוא הגיש את הערעור שנדון בבית המשפט.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אף שהחייל המתעלל הורשע כבר בביצוע מעשה מגונה, הטרדה מינית והתעללות בלבד, אמו של המערער התעקשה כי בנה אף עבר מעשה אונס. לטענתה, במהלך טיפול רפלקסולוגי שעבר אחרי מסכת האירועים הקשה, נפתח בנה בפני המטפל וגילה לו על אודות האונס שעבר בזמן שירותו הצבאי. עוד לטענת האם, החיים של בנה נהרסו, ומצעיר מצטיין שכל עתידו לפניו הוא נהפך לשבר כלי, תלותי, מסוגר ומפוחד.
לפי עמדת מומחה התביעה, מחלתו הנפשית של המערער פרצה בזמן שירותו הצבאי, ובשל האירועים החריגים והקשים שחווה, כולל ההתייחסות הבלתי מקצועית של מפקדיו לבעיות שלו. המומחה אף הדגיש כי לצעיר אין כל רקע תורשתי של מחלות נפש.
מנגד, טען מומחה ההגנה כי אין כל קשר סיבתי בין הסכיזופרניה לבין שירותו הצבאי של הצעיר. לדבריו, המחלה התפרצה אצלו עוד לפני הגיוס. ביטוי אחד לכך נמצא, לדבריו, בנוהג מוזר של הצעיר מאז שנגמל משימוש בחיתולים, להטיל את הצואה שלו דווקא במקלחת ולא בבית השימוש.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
ואולם השופט בדימוס אזולאי, כמו גם יתר חברי הוועדה, השתכנעו כי הסכיזופרניה קשורה למסכת ההתעללות המינית מהצבא. בתוך כך, הם האמינו לעדות הצעיר, אף שהיתה כבושה (עדות שלא נמסרה בשלבים המוקדמים של החקירה אלא רק בהמשך), שלפיה חווה אונס. הם נימקו זאת בין היתר בפוסט-טראומה שבה היה שרוי, החשש של הצעיר לספר על מה שאירע לו עקב האיומים שהשמיע באוזניו המתעלל, והתרשמות הקב"ן שלפיה הצעיר מתקשה להחצין רגשות.
לכך הוסיפו חברי הוועדה את העובדה שהצעיר הודה בפני עורכת הדין שלו ובפני הרפלקסולוג כי עבר אונס. בנוגע לקשר הסיבתי, קבעו חברה הוועדה כי הוא מתקיים, שכן מדובר בהתעללות מינית חמורה ודחק חברתי שגרמו ללחץ המיוחד שבו היה נתון הצעיר, שגרם להתפרצות של הסכיזופרניה. זאת בהתחשב בכך שלפני גיוסו הוא היה תלמיד מצטיין, וגם במהלך שירותו היה חייל מוערך מאוד.
בנסיבות אלה קבעו חברי הוועדה כי "הוכח הקשר הסיבתי ברמה מאוד מתקבלת על הדעת, ויש להכיר בהפרעת הסכיזופרניה של המערער כנכות שנגרמה עקב השירות". קצין התגמולים חויב לשלם לצעיר הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסכום של 15 אלף שקל.
פוסט-טראומה מתפתחת אצל אנשים שנחשפו לאירוע, או לסדרת אירועים קשים - קרב, פיגוע טרור, תאונה, תקיפה אלימה, התעללות, אסונות ועוד. פוסט-טראומה עשויה להופיע בסמוך לאירוע הטראומטי או כעבור זמן רב, ויכולה להתבטא, בין היתר, בחרדות, קשיי ריכוז, התקפי זעם, בעיות שינה ותסמינים נוספים, נפשיים ופיזיים.
- 1.תגייסו חרדים כבר (ל"ת)נבזות 06/04/2024 12:58הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת ב-30 אלף שקל
עובדת בחברה גלובלית שעסקה בבדיקות התאמה למועמדים להגירה לקנדה, טענה כי עם הודעתה על הריונה החל מסע התנכלויות נגדה מצד מנהלי החברה, שכלל הורדת תפקיד, ניתוק ממערכות העבודה ודרישה להתקנת מצלמת מעקב בביתה. בית הדין קבע כי המעסיקה פעלה בחוסר תום לב ובניסיון
לעקוף את החלטת הממונה שאסרה לפטרה, אך דחה חלק מהטענות של העובדת
ירדנה רואס עבדה כמנהלת צוות אנגלית בי.א. שירותי אינטרנט - חברה גלובלית הפועלת באונליין ומספקת בדיקות התאמה וייעוץ למועמדים המבקשים להגר לקנדה. במשך כשנה וחצי היא היתה חלק מהחברה, ניהלה צוות מכירות קטן וקיבלה שכר בסיס שעתי בתוספת עמלות על מכירותיה ועל ביצועי הצוות. אלא שבראשית סתיו 2019, לאחר שהודיעה למעסיקתה כי היא בהיריון, לטענתה החלה שרשרת של אירועים ששינו את חייה המקצועיים.
היא טענה כי מיד לאחר הודעתה, היחס אליה השתנה מן הקצה אל הקצה. שיחה שנערכה שבוע בלבד לאחר ההודעה נהפכה לשיחת נזיפה שבה נמסר לה כי תפקודה כמנהלת אינו מספק, והוחלט להעביר את העובדים שהיו תחתיה לאחריות מנהל אחר. בהמשך, תואר בפסק הדין, היא נדרשה לעבור לשולחן משותף בחלל העבודה, תוך כדי צביעת הקירות במקום ישיבתה - מעשה שגרם לה, לדבריה, עוגמת נפש ופגיעה בתחושת הכבוד שלה. היא גם גילתה כי רשימות הלידים - פרטי הלקוחות הפוטנציאליים שהוזנו למערכת המכירות, הועברו מהעמדה שלה לעובדים אחרים, והלידים שנותרו לה היו באיכות נמוכה שלא אפשרה לה להגיע ליעדי מכירות או לקבל עמלות.
בהמשך, כך לטענתה, הוצעה לה העברה לתפקידים אחרים - נציגת שירות לקוחות או גבייה, בתמורה לשכר שעתי קבוע וללא עמלות, הצעה שהיא ראתה כהשפלה מקצועית. ימים ספורים לאחר מכן גילתה רואס כי החברה מפרסמת מודעות דרושים לתפקיד מנהל צוות אנגלית, בדיוק התפקיד שהיא עצמה מילאה. כשסירבה לשינוי בתנאי העסקתה, כך תיארה, היא הוצאה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים, נותקה ממערכות המחשוב של החברה, ולבסוף אף נחסמה מגישה למחשב בעמדתה לאחר שסירבה למסור את סיסמאות הגישה, משום שלטענתה שמרה בו גם חומרים אישיים ופרטיים. באותו שלב כבר הבינה כי החברה מבקשת להיפטר ממנה. ואכן, החברה הגישה בקשה לממונה על חוק עבודת נשים להתיר את פיטוריה - בקשה שנדחתה בינואר 2020.
"תוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, בראשות השופט יעקב אזולאי, תיאר את השתלשלות האירועים בפסק הדין וקבע כי, "האיסור להפלות עובדת על רקע הריונה מתחייב מהוראות סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח–1988". עם זאת, הדגיש השופט כי מלאכת ההכרעה לא היתה פשוטה, שכן "מצאנו דופי בדרך שבה בחר כל אחד מהצדדים להתנהל... כל אחד בחר להתבצר בעמדותיו, כך שסיום יחסי העבודה סימן במידה רבה את התוצאה שאליה הובילו שני הצדדים במשותף".
- גל של פיטורים באוקטובר, הגבוה מזה 22 שנים
- "האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית הדין ניתח את נתוני המכירות שהוצגו, שמהם עלה כי הדסק האנגלי בניהולה של רואס לא עמד ביעדים ויחסי ההמרה היו נמוכים במיוחד. הדסק הצרפתי, למשל, הציג יחס המרה של יותר מ-4%, ואילו דסק האנגלית הגיע רק לכ-1.5%. גם מבחינת הכנסות, נרשמו פערים ניכרים: בדוגמה שהובאה בפסק הדין, בספטמבר 2019 הכניס הדסק האנגלי 2,745 יורו בלבד, בעוד שהדסק הצרפתי הכניס יותר מ-100 אלף יורו. על כן קבע השופט אזולאי כי קיימת הצדקה לטענת הנתבעת שלפיה המחלקה שבניהולה של רואס לא היתה רווחית, אך לצד זאת הוא ציין כי התנהלות המעסיקה לאחר הודעת ההיריון עוררה קשיים של ממש. "גם אם נבקש לא לייחס חשיבות לעניין צביעת הקירות או העברת העובדת ממקומה, אין להשלים עם נטילת הלידים האיכותיים מהתובעת", נכתב בפסק הדין, "ובה בעת, הסרתה מקבוצת הווטסאפ של המנהלים וניתוקה ממערכת המכירות מעידים על התנהלות פוגענית".
