פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

האם בנק ישראל יוריד ריבית בשבוע הבא ולאן הולכים מחירי הדירות?

בבנק דיסקונט מעריכים כי הסיכויים בין הורדת ריבית והשארתה ללא שינוי ומה הם חושבים על מחירי הדירות?
קובי ישעיהו | (16)

האם בנק ישראל יוריד ריבית בשבוע הבא (הודעה ביום שני) או שהוועדה המוניטארית תבחר להמתין עוד פעם? בבנק דיסקונט מציינים בסקירה שפרסמו כי שוק התלבור מגלם הסתברות של כ-55% להורדת ריבית, ואמנם, "גם הפעם ההחלטה אינה פשוטה".

כך, "ניתן להצביע על גורמים התומכים בהורדת ריבית, ובמרכזם, ההתמתנות באינפלציה, הפעילות הכלכלית שטרם חזרה לרמתה ערב המלחמה והיחלשות השקל באופן מתון בדומה להתחזקות הדולר בעולם. מנגד, קיימת רמה גבוהה של חוסר וודאות לגבי היקף ומשך המלחמה, פרמיית הסיכון של המשק עדיין שוהה ברמה גבוהה, תנודתיות גבוהה בשקל, חשש מגידול בגירעון הממשלתי מעבר ליעד (6.6% תוצר) וסיכון להאצה מחודשת באינפלציה". 

מדד המחירים לחודש פברואר רשם עלייה של 0.4%. בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2024 לעומת פברואר 2023) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5% כך שהוא נמצא עמוק בתוך היעד של בנק ישראל (1% עד 3%). לכן, מהבחינה של קצב האינפלציה אפשר להמשיך בהורדה הדרגתית ומתונה של הריבית במשק. אבל, כאמור, יש גורמים אחרים שמצטרפים לשיקולים בעד ונגד. 

בנוגע לשוק הדיור מציינים בבנק כי ניכרת התאוששות בענף הבנייה, אולם, היקף גמר בנייה עדיין אינו עולה עם צרכי המשק ובהתחשב בהאטה בהתחלות בנייה ובהיקף הפעילות החלקי, "ניתן להעריך כי עליית המחירים המתונה שראינו לאחרונה תימשך".

לגבי שוק העבודה מציינים כלכלני דיסקונט כי בחודש פברואר נרשמה ירידה נוספת באבטלה הרחבה לשיעור של 4.4%, לעומת 4.8% בינואר ו-6.1% בדצמבר 23', אולם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נותר נמוך ב-1% מרמתו ערב המלחמה.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    זה לחלשים 06/04/2024 21:09
    הגב לתגובה זו
    האם עלייה בתשואות אגח מלמדת על העלאה בריבית?
  • 11.
    מייי 04/04/2024 07:55
    הגב לתגובה זו
    והרס השקל יוריד את הריבית. זה טירוףףףףף להוריד את הריבית כרגע. טירוף.
  • 10.
    לא. דיברתי איתו אתמול בטלפון (ל"ת)
    חבר של נגיד 03/04/2024 19:04
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    כלכלן 02/04/2024 19:28
    הגב לתגובה זו
    הריסת עוד ועוד חלקים מהמשק הישראלי שנוספים מדי תקופה, תביא בסוף כלשעצמה להתמתנות באינפלציה ואפילו דיפלציה להמון זמן.
  • כלכלה אחראית 03/04/2024 17:50
    הגב לתגובה זו
    ייתכן שלא קראת את הכתבה וישר עברת לכתוב תגובה? קרא את הכתבה, ראה את הסיבות בעד ונגד שינוי הריבית. ההחלטה קשה מאד. ברור שהנגיד רוצה להוריד את הריבית ולעודד צמיחה, אך מכיוון שהוא "עובד לבד" ואין לו גיבוי מבחינת הממשלה (שלא דואגת להורדת מחירים או ליציבות בשער השקל וכרגע עסוקה במלחמה, חלוקת תקציבים והישרדות), הנגיד נאלץ לקחת החלטות כלכליות קשות ביותר. ההיסטוריה מלמדת שעד כה הוא לקח את ההחלטות הנכונות ובזכותו, ורק בזכותו, הכלכלה של ישראל עדיין נחשבת חזקה ויציבה (למרות הורדת הדירוג שחווינו לאחרונה). אז תן לו קרדיט שהוא יודע מה הוא עושה ועושה זאת לטובת מדינת ישראל!
  • 8.
    נירית 02/04/2024 17:11
    הגב לתגובה זו
    מזל טוב תשואות האגח עולות
  • 7.
    המנהל 02/04/2024 13:52
    הגב לתגובה זו
    טעות ענקית היתה להוריד את הריבית
  • 6.
    אבי 02/04/2024 12:57
    הגב לתגובה זו
    ישאיר את הריבית. יזהיר מעליית האינפלציה להמשך 2024. ייתכן 1/2 שני 2024 אף יעלה ריבית לאור נתונים פיננסים.
  • 5.
    יויו 02/04/2024 12:44
    הגב לתגובה זו
    כל הנתונים במשק מראים התחממות ועליית אינפלציה מתמשכת. עליית הדולר עליית מחירי האנרגיה ועליית מצרכי מזון ושאר השרותים הכל במגמת עליי. עליות בשווקים הפיננסים וירידת האבטלה. ולכן הנגיד לא יסתכן בעליית האינפלציה ולא יוריד ריבית!!! כך גם בארהב!!! הנגיד ישאיר ריבית ריאלית ובמידת הצורך אולי יעלה וזה עדיף על סיכון אינפלציוני. ראו והפנימו.
  • 4.
    דובי 02/04/2024 11:01
    הגב לתגובה זו
    תמיד אתם כותבים האים והאים וזה הכי קל כי אתם למעשה לא יודעים כלום ומנחשים בלבד
  • 3.
    אמיר 02/04/2024 10:49
    הגב לתגובה זו
    אין סיכוי להורדה. תתקדמו.
  • 2.
    העורב 02/04/2024 10:39
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הוריד ריבית מוקדם מדי וכשיראה את נתוני שלושת המדדים הקרובים שיחד יהיו כמעט בגובה יעד האינפלציה לשנה, הוא לא יצטער שלא המשיך בהורדה.
  • 1.
    אייל 02/04/2024 09:56
    הגב לתגובה זו
    לפחות לעשר שנים הקרובות . אחרת הוא יזניק את מחירי הדירות וייצור כאן אינפלציה מאוד גדולה .
  • dw 02/04/2024 11:59
    הגב לתגובה זו
    אם הריבית תשאר גבוהה אז פחות ופחות משקיעים יסכימו לסכן את כספם כדי לספק דיור לאנשים זרים. כבר היום צריך להיות משקיע הדיוט כדי להסכים להשכיר דירה בת"א בתשואה של 2-2.5% בשעה שכל פקדון מסכן בבנק משלם יותר, ואגחים קונצרניים סולידיים אפילו עוד יותר. למשל אגחי דלק קבוצה שלי משלמים לי 5.8%, כפול מדירה בת"א, ובלי להתעסק עם בלבולי מוח של שוכרים. בהנחה שאין עליית ערך בדיור (וחס וחלילה ירידה, שזה בכלל מרסק את התשואה בנדלן) אז כל מה שהמשקיע רואה זו תשואה שוטפת. 2-2.5% בת"א זה מגוחך (אני למשל אפילו לא מזיז את העכבר לעבר אגח שמשלם ככה) אז למה שיגיע משקיע שפוי שיסכים לספק בת"א דיור לאדם זר? בעיה. בלי משקיעים אין דירות להשכרה, ולכן להערכתי נקודת שיווי המשקל בתשואה מהשכרה תצטרך לעלות. או שהשכ"ד יעלה או שהמחיר ירד. לא משנה. אולי שילוב של שניהם. קטונתי. שוב. אגח דלק משלם לי כפול ממה שכל משכיר בת"א מקבל. כפול! למה שאסכים להשקיע שקל בלספק דיור לאדם אחר, בחצי תשואה???
  • תחזור אלינו כשמחירי הדיור יעלו (ל"ת)
    אאא 03/04/2024 10:48
  • אולי בגלל שיש הבדל בין נייר לבטון ? (ל"ת)
    העורב 02/04/2024 13:28
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות

ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי

תמיר חכמוף |

ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 1.05%  , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).

ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0.76%  שירדה ביותר מ-8%.



מתוך הדוח של מעלות

בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק

מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.

בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.

הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי

שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".

סקופ; קרדיט: רשתות חברתיותסקופ; קרדיט: רשתות חברתיות
דוחות

סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות

הכנסות סקופ מתכות ברבעון השלישי עלו ל-535 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב-43 מיליון שקל; פעילות החברות בארה"ב בלטה עם גידול של 13%; בקופה - 340 מיליון שקל לאחר חלוקת דיבידנד של 33 מיליון שקל באוגוסט - מה המכפיל שלה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה סקופ גיל חבר

קבוצת סקופ מתכות, סקופ 2.67%  ממפיצות חומרי הגלם הגדולות בישראל, פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה עוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מוצרים חצי מוגמרים ומוגמרים ממתכת ופלסטיקה הנדסית לתעשיות מגוונות - ממזון ותרופות ועד תעשיות ביטחוניות ותעופה. בשנה האחרונה הורגש גידול בביקושים מצד התעשייה הביטחונית, מגמה שהשפיעה לחיוב על פעילות הקבוצה בארץ ובחו"ל.

סקופ מתכות נסחרת לפי שווי של כ-2.08 מיליארד שקל. בחודש האחרון עלתה המניה ב-0.3%, מתחילת השנה כ-9.9%, וב-12 החודשים האחרונים בכ-35.7%. הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי עמד על 43 מיליון שקל ואפשר להנח שהוא מייצג: גם ברבעון הראשון והשני של השנה הקצב נשמר סביב 39 מיליון שקל לרבעון, לעומת הרבעון הרביעי של 2024 שבו נרשמה צניחה ברווח ל-28 מיליון שקל, שגררה גם ירידה במחיר המניה. מאז נרשמה התאוששות הדרגתית, והחברה נסחרת כיום במכפיל רווח של כ-11, מכפיל שגם תואם מבחינה ענפית.

תוצאות הרבעון השלישי

ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט.

בהסתכלות על 9 החודשים המגמה גם היא חיובית. מינואר עד ספטמבר 2025 הסתכמו הכנסות סקופ בכ-1.57 מיליארד שקל - עלייה של כ-16% לעומת 1.35 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024. הרווח הגולמי צמח ל-491.4 מיליון שקל לעומת 460.9 מיליון שקל, והרווח התפעולי עלה ל-183.7 מיליון שקל לעומת 163.4 מיליון שקל. הרווח הנקי לתקופה עלה ל-122.4 מיליון שקל לעומת 114.3 מיליון שקל - עלייה של כ-7%.

סקופ מתכות - דוחות מאוחדים על הרווח והפסד לרבעון השלישי

פילוח מגזרי פעילות

הכנסות החברות הבנות בארה"ב, כולל חברת הבת בקוריאה, צמחו בתקופה המדווחת ל-837 מיליון שקל (כ-237.9 מיליון דולר), לעומת 738 מיליון שקל (199.5 מיליון דולר) בתקופה המקבילה - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי של החברות בארה"ב עלה ל-260 מיליון שקל לעומת 248 מיליון שקל בתקופה המקבילה.