יצרניות שבבי הזיכרון נוטשות את המחשבים ומחזרות אחרי אנבידיה
מאז השקת צ'אט הבינה המלאכותית הפופולארי, ChatGPT, נדמה שאין כמעט חברה בעולם שלא השקיעה מאמצים במחשבה כיצד הם יכולים להרוויח מההזדמנויות שהטכנולוגיה הזו מציעה. בעוד חלק מהחברות מנסות להתאים את פעילותן לאופן שבו הטכנולוגיה תעצב את תחום פעילותן, אחרות מנסות לקחת חלק בשינוי עצמו. עבור חלקן המשמעות של המהלך כרוכה בשינוי מהותי של תחומי הפעילות ולעיתים אף כניסה לתחומים חדשים. שוק הזיכרונות, הוא דוגמא מצוינת לאופן שבו הטכנולוגיה הדי חדשה מעצבת מחדש סקטורים וותיקים.
השנתיים החולפת היו אחת התקופות הקשות ביותר עבור תחום הזיכרונות. רצף אירועים בלתי נשלט שכלל יציאה ממגפת הקורונה, מלחמה באוקראינה, שיבושים בשרשרת האספקה ואינפלציה, הכבידו מאד על הסקטור שידוע גם ככה בחוסר היציבות שלו. במהלך מגפת הקורונה, ראו מנהלי יצרניות השבבים כיצד המכירות שלהם מזנקות, בעקבות הביקושים החזקים עבור מחשבים, טאבלטים וסמארטפונים. אלא שבחלוף שנה, האינפלציה ועליית הריבית הפכו את המגמה, מצאו עצמם החברות עם מלאים עצומים ללא קונים. עד כדי כך המשבר היה חמור, שהיו מי שהעריכו את ההפסד התפעולי של יצרניות השבבים במהלך השנה החולפת (2023) בלא פחות מ-5 מיליארד דולר.
מציאות זו, הביאה לקיצוצים דרמטיים בכמעט כל החברות בתחום, ולסגירה של מפעלים ופיטורי עובדים. אלא שאז הגיעה מהפכת הבינה המלאכותית, ובמיוחד אנבידיה שהפכה לשם נרדף לטכנולוגיה פורצת הדרך, והפיחה אוויר מחודש במפרשים של יצרניות הזיכרונות. בכדי להריץ את המודלים המורכבים, זקוקים המעבדים של ענקית השבבים האמריקאית גם לזיכרון בהיקפים חדשים. לצורך כך, נכנסו בשנים האחרונות יצרניות הזיכרון לתחום זיכרון בעל רוחב פס גבוה, או בקיצור HBM (High Bandwidth Memory).
"ייצור זכרונות HBM הוא תחום מאוד מסובך והערך המוסף גבוה מאוד. אנחנו מוציאים הרבה כסף על HBM", אמר ג'נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל אנבידיה, במסגרת כנס המפתחים שערכה החברה בשבוע שעבר. לדבריו יצרניות השבבים צפויות להשתדרג בשנים האחרונות הודות לשבבי ה-HBM, "ברגע שאנבידיה מתחילה לצמוח, הם [היצרניות] גדלים איתנו", סיכם הואנג. בכך הוא הצית בעיני רבים את המאבק הצפוי בין שלושת החברות המובילות בתחום - סמסונג ואס. קיי. הייניקס (SK Hynix) הדרום קוריאניות ומיקרון האמריקאית. בניגוד לשוק המעבדים אותו מובילה אנבידיה ללא עוררין, שוק הזיכרונות הוא הרבה יותר תחרותי ופתוח.
- הספקית של אנבידיה מזהירה: "המחצית השנייה תהיה תנודתית"
- אינטל חושפת את MMRDIM, זיכרון מערכת למרכזי מידע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלוש רבות על כתר אחד
עד כמה יצרניות השבבים תולות תקווה בשוק החדש ניתן ללמוד מהתחזית שפרסמה חברת סמסונג, לפיה בכוונתם לשלש השנה את נפח ייצור שבבי הזיכרון ברוחב פס גבוה (HBM). זאת לאחר שבתחילת השנה, דיווחה יצרנית השבבים הדרום קוריאנית כי תייצר במהלך השנה הקרובה פי 2.5 יותר שבבי HBM. ואם לא די בכך שהרי עד שנת 2028 צופה החברה כי תייצר פי 23 שבבי HBM ביחס לייצור הנוכחי. "חדשנות בינה מלאכותית לא יכולה להימשך ללא חדשנות בטכנולוגיית זיכרון", אמר אתמול סגן נשיא יצרנית שבבי הזיכרון הגדולה בעולם.
דברים דומים השמיעה היום גם מנכ"לית המתחרה הגדולה, אס. קיי. הייניקס (SK Hynix), שצופה כי שבבי HBM יהוו אחוז דו ספרתי ממכירות שבבי ה-DRAM (המשמש כזיכרון הראשי כמעט בכל המחשבים המיוצרים בעולם) שלה בשנת 2024. לצורך כך צפויה החברה להודיעה בקרוב על תוכנית להקים מתקן ייעודי עבור שבבי HBM באינדיאנה, ארצות הברית, בהשקעה כוללת של 4 מיליארד דולר. על פי הדיווח בוול סטריט ג'ורנל המתקן החדש יחל לפעול במהלך שנת 2028 ויסייע לחברה לעמוד בביקושים מצד יצרניות שבבים מתקדמים לבינה מלאכותית, ובראשן אנבידיה.
מי שעוד מתחרה על הבכורה בתחום מול שתי היצרניות הדרום קוריאניות, היא חברת מיקרון האמריקאית. על אף שנקודת הפתיחה של החברה הייתה מעט בעייתית לאחר שהימרה על טכנולוגיה מקבילה בשם HMC (Hybrid Memory Cube) אשר נכשלה. עם זאת, החברה האמריקאית הצליחה לסגור את הפערים די במהרה וכבר מייצרת ופועלת בשיתוף פעולה מלא עם אנבידיה. ברבעון האחרון של שנת 2023 הציגה החברה הכנסות ראשונות ממכירת שבבי HBM, והיא צופה להכנסות של "כמה מאות מיליוני" דולרים ממוצרי HBM בשנת 2024.
- השוורים חוזרים: אסיה והחוזים בוול סטריט בעליות
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
קמטק הישראלית תרוויח מהעניין הגובר?
ויש גם זווית ישראלית, חברת קמטק קמטק 0.26% הישראלית העוסקת בייצור ציוד בדיקה ומדידה לתעשיית המולכים למחצה, דיווחה בשנה האחרונה על שורה של עסקאות מול יצרניות HBM. אתמול הודיעה החברה כי קיבלה הזמנה חדשה בהיקף של כ-25 מיליון דולר של רכיבי HBM, לבדיקה ומדידה של רכיבי זיכרון בפס רחב (HBM). ההזמנה אותה היא צפויה לספק בבמהלך המחצית השנייה של השנה, התקבלה על פי קמטק מחברה בדרג הראשון, כאשר ככל הנראה מדובר באחת משלוש החברות המובילות.
- 1.שי לפידות 28/03/2024 13:58הגב לתגובה זוnvidia כרגע , עכשיו , היום, היא בועה שתתרסק ביום 1 לש מימושים ביותר מ 30% !!
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- הרשת החברתית, אחת מסמלי בועת הדוטקום, מגיעה לנאסד"ק ונוסקת ב-600% ביום
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
