משפחה מחיפה נעצרה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
יצחק אביתר ובת זוגו דקלה אביתר מחיפה נעצרו היום עם תרצה אביתר וילדיהם נדב ואופיר אביתר מקרית אתא בחשד להשמטת הכנסות בהיקף כולל של מעל 150 מיליון שקל, ניהול עסק ללא רישיון לפי חוק נותני שירותים פיננסים ועבירות הלבנת הון. החמישה הובאו בפני בית משפט השלום בחיפה ושחוררו בתנאים מגבילים.
מבקשת המעצר עולה כי יצחק אביתר עוסק בניכיון צ'קים ומתן הלוואות, בהיקף של כ-150 מיליון שקל ועל פי החשד הסתיר את עיסוקו מפקיד השומה, תוך שימוש בבני משפחתו ולא דיווח על הכנסותיו כחוק.
כמפורט בבקשה, פעל החשוד באמצעות נש"פים שונים ובכלל זה השתמש בבני משפחתו ופתח על שמם כרטיסים בנש"פים, הפקיד צ'קים על שמם ופעל בחשבונות בנק שנוהלו של שמם. החשוד גם רכש רכבי יוקרה ונדל"ן על שמם של החשודים האחרים שהינם חסרי מקורות הכנסה.
כך לדוגמא, בחשבונות הבנק של זוגתו, גרושתו וילדיו נמצאו הפקדות מזומן, צ'קים והעברות בנקאיות בסכום כולל של כ-12.8 מיליון שקל שמקור מרביתם מנש"פים בהם פעל יצחק.
- השותף הסתיר הכנסות - וישלם יותר מ-2 מיליון שקל
- רואה חשבון גנב מיליון שקל מלקוחות והעלים הכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 3.כספומאטי 26/03/2024 16:53הגב לתגובה זוכנראה באמת הישראלים מאד עשירים ולכן הכל מתייקר וזה לא מזיז לאף אחד רק לא ברור איך זה ומאחין זורמים הכספים אליהם
- 2.אין שום בעיה קנס של פסיק אחוז מהגנבה ושבוע על תנאי (ל"ת)רונן 26/03/2024 16:12הגב לתגובה זו
- 1.הלבנת כספים עבור קבלנים ומשפחות פשע (ל"ת)"עסק" 26/03/2024 15:53הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
.jpg "ארגון מסמכים")
משרד המשפטים ייאלץ לבחון מחדש מועמדת שנפסלה במכרז
העותרת, עורכת דין שהגישה הצעה למתן שירותי ייצוג משפטי מטעם הסיוע המשפטי, נפסלה משום שצירפה למכרז כתב טענות שהוגש לפני יותר מחמש שנים, בניגוד לתנאי המכרז. בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע כי מדובר בפגם טכני שניתן לתיקון וכי הפסילה שלה יצרה אפליה
ביחס למציעים האחרים. כעת תיבחן מועמדותה מחדש בפני ועדת המכרזים, עם המסמך העדכני
בחדר הדיונים של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים התכנסה באחרונה ישיבה שנראית על פניה טכנית, אך נגעה בשאלות יסוד של שוויון, סבירות ותום לב במכרזים ממשלתיים. עורכת הדין תמר נבו, שעבדה בעבר עם האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים, הגישה הצעה במסגרת מכרז שפרסם המשרד למתן שירותי ייעוץ וייצוג בוועדות פסיכיאטריות ובערכאות משפטיות. הצעתה נדחתה בשלב בדיקת האיכות, אך כפי שהתברר - הסיבה לדחייה לא נגעה כלל לאיכות עבודתה ,אלא לתאריך שבו נכתב אחד משני כתבי הטענות שהגישה.
בית המשפט, מפי סגן הנשיא השופט ארנון דראל, קבע כי יש להחזיר את הצעתה לשולחן הדיונים של ועדת המכרזים. זאת לאחר שנמצא כי ועדת המכרזים של משרד המשפטים נהגה כלפיה באופן מפלה ובלתי סביר, כשפסלה את הצעתה מבלי לבחון לגופה את המסמך, רק משום שנכתב לפני יותר מחמש שנים. "מדובר בפגם טכני באופיו", כתב השופט בהכרעתו, "שמקורו בטעות בתום לב ואשר אין בו כדי לפגוע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים".
האגף לסיוע משפטי פרסם מכרז פומבי למתן שירותי ייעוץ, הדרכה וייצוג משפטי. המכרז כלל שלושה שלבים: בדיקת תנאי סף, בדיקת איכות ההצעה וראיון אישי. בשלב בדיקת האיכות, שהיה המרכזי, נדרשו המציעים לצרף שני כתבי טענות שנכתבו על ידם במהלך השנים האחרונות, במטרה להעריך את רמתם המקצועית. בתחילה הוגדרה התקופה לשנתיים, אך בעקבות שאלת הבהרה היא הוארכה לחמש שנים. נבו, שהכירה היטב את עבודת הסיוע המשפטי, הגישה שני כתבי טענות, אבל הוועדה מצאה כי אחד מהם הוגש לערכאות לפני יותר מחמש שנים. לכן, לפי עמדת הוועדה, המסמך לא עמד בתנאי המכרז, לא נבדק כלל והוענק לו ציון אפס. משום כך, גם לאחר שהיא קיבלה את מלוא הניקוד עבור כתב הטענות השני, 20 נקודות, לא הצליחה נבו לעבור את רף 40 הנקודות שנדרש כדי להגיע לשלב הראיון. היא נותרה עם 30 נקודות בלבד, והצעתה נפסלה.
"המסמך שנפסל כלל לא נבדק לגופו"
לאחר קבלת הודעת הדחייה, פנתה נבו לוועדת המכרזים וביקשה לתקן את הטעות. לטענתה, מדובר בהשמטה טכנית שנעשתה בתום לב - פשוט נבחר הקובץ הלא נכון מתוך מסמכים שהיו מוכנים ומעודכנים. היא ביקשה להחליף את כתב הטענות הפגום באחר, תקין וחדש יותר, שהיה ברשותה כבר בעת הגשת ההצעה. ועדת המכרזים דנה בהשגה, אך בדעת רוב החליטה לדחות אותה. חברי הרוב סברו כי, "קבלת הבקשה תהווה בדיקה של כתב טענות שלישי, בניגוד להוראה המפורשת במכרז לפיה ייבדקו רק שני המסמכים הראשונים". הם הוסיפו כי היענות לבקשה תפגע בעקרון השוויון, ותאפשר למציעים אחרים שניקודיהם נמוכים לבקש "מקצה שיפורים". דעת המיעוט, שהובעה על ידי חשב המשרד גלעד שמיר, ראתה את הדברים אחרת. לטענתו, מדובר ב"פגם טכני קל" שאין בו כדי להקנות יתרון לא הוגן. "כוונת המכרז היתה לבדוק שני כתבי טענות ברי בדיקה", כתב שמיר. "המסמך שנפסל כלל לא נבדק לגופו, ולכן החלפתו אינה מהווה בדיקה של מסמך שלישי אלא השלמת המסמך השני".
- היזמית ערערה על הגבלת הבנייה בתמ"א 38 - מה פסקה השופטת?
- הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעתירתה לבית המשפט, טענה נבו כי ההחלטה של ועדת המכרזים לוקה בחוסר סבירות קיצוני. לדבריה, באותם מקרים שבהם מציעים אחרים כלל לא צירפו כתבי טענות, הוועדה דווקא אפשרה להם להוסיף מסמכים לאחר מועד ההגשה. היו גם מציעים שצירפו רק כתב טענות אחד והורשו להשלים את השני, ואחרים שהגישו מסמכים שלא עמדו בדיוק בהגדרת הסוג הנדרש (כתב תביעה, סיכומים או ערעור) והצעתם כן הוכשרה.
