אילון מאסק טסלה
צילום: צ'ארלי דיטס, unsplash, יוטיוב

קריאה לפתוח בחקירה נגד טסלה ואילון מאסק על הפרות חוקי ממשל

כנגד מאסק נטען כי השתמש בכוח הרב שצבר בשל בעלותו על טסלה ו-X (לשעבר טוויטר) כדי לקדם אינטרסים אישיים על חשבון אינטרסים של בעלי המניות בטסלה
דור עצמון |

הסנאטורית אליזבת' וורן הפצירה ברשות לניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) לפתוח בחקירה נוספת נגד טסלה TESLA INC , המנכ"ל אילון מאסק ומועצת המנהלים של החברה על מה שהיא כינתה, "ניצול בלתי אפשרי של משאבי טסלה וניגודי אינטרסים הנובעים מהתפקיד הכפול של מאסק בטסלה ו-X (לשעבר טוויטר)".

כאמור, אין זו הפעם הראשונה בה וורן קוראת לפתוח בחקריה כנגד החברה. בקשתה הראשונה נשמעה ביולי 2023 כאשר גם אז פנתה ל-SEC במכתב בו הביעה את חששותיה מהכוח המופרז לדבריה של החברה ואילון מאסק. בין היתר טענה וורן כי מאסק משתמש בשליטתו בדירקטוריון למען האינטרסים האישיים שלו, ולא למען האינטרסים של בעלי המניות של טסלה כך שלחברה אין באמת עצמאות. וורן מסתמכת על פסיקה שניתנה לאחרונה בבית המשפט בדלאוור בה נכתב כי אילון מאסק שלט בטסלה והדירקטוריון של החברה "הפר את חובות האמון שלו כאשר העניק למאסק תוכנית פיצוי הון 'תהומית' בשווי 55.8 מיליארד דולר".

"ההצהרות והפעולות הפומביות האחרונות של מר מאסק העלו חששות חדשים לגבי ניגודי עניינים והפניית המשאבים של טסלה לחברות הפרטיות שלו", כתבה וורן, בהתייחסה לדרישת מאסק ל-25% מכוח ההצבעה על טסלה, רצונו להעביר את אתר ההתאגדות של טסלה לטקסס, והאיום שלו לפתח מוצרי בינה מלאכותית במקום אחר אם הוא לא יקבל את השליטה הזו.

בתגובה לטענות של וורן הטיח מאסק ואמר כי "היועץ הכלכלי והמסים העיקרי של סנטור קארן הוא אבא של סם בנקמן-פריד (מייסד בורסת הקריפטו FTX שקרסה ונעצר). אביו של בנקמן-פריד, ג'וזף בנקמן-פריד, חתם על מכתב תמיכה בהצעת החקיקה של וורן משנת 2016 שמטרתה לפשט את קוד המס של ארה"ב ולפי הדיווחים אף ייעץ לה לגבי החקיקה.

זו אינה הפעם הראשונה שמאסק מתעמת עם הרשות לניירות ערך האמריקאית. הרגולטורים הפיננסיים הפדרליים האשימו את מאסק בהונאה בניירות ערך אזרחיים לאחר שצייץ בטוויטר ב-2018 כי הוא בוחן עסקה עבור טסלה ב-420 דולר למניה. הציוצים של מאסק גרמו לעצירה במסחר במניות טסלה ולצניחה במחיר המניה במשך מספר שבועות. ה-SEC חוקרת כעת האם מאסק ביצע הונאה בניירות ערך בשנת 2022 כשזה החל לרכוש מניות בטוויטר לקראת הרכישה של הרשת החברתית כולה. בנוסף מאסק נאלץ להתמודד עם האשמות לפיהן לא הגיש בזמן גילוי נאות אודות ההשקעה הראשונית שלו בטוויטר לפני שהשלים את הרכישה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.