גיא טל
צילום: משה בנימין
הכר את המדד

CAC 40 - המדד הצרפתי מעניק חשיפה לחברות בינלאומיות מובילות

כיצד להשקיע בצרפת? אולי מדד הדגל לא כל כך יעזור; המדד הצרפתי מורכב מחברות בינלאומיות מובילות, עם משקיעים רבים מרחבי העולם, אך פחות משקף את הכלכלה הצרפתית המקומית
גיא טל | (3)

בשבוע שעבר ביקרנו בהודו וכעת נחזור לאירופה למדד נוסף, מדד ה-CAC 40 הצרפתי. המדד הזה יסגור את הסדרה הראשונה של המדדים החשובים בעולם המבוססים על חלוקה גיאוגרפית. בשבוע הבא נפתח סדרה חדשה של מדדים מסוג אחר - מדדים ענפיים.   

היסטוריה וקריטריונים

מדד ה-CAC 40 החל לפעול ביוני של שנת 1988, כשהשוק עדיין תחת הטראומה של יום שני השחור (אוקטובר 1987). החל משנת 2003 המדד החל לפעול בשיטת המניות החופשיות, כמקובל כיום ברוב המדדים הגדולים בעולם. הוא מופעל על ידי הבורסה הפאן אירופאית יורונקסט, בדומה למדדים חשובים אחרים מאירופה כמו של הולנד או בלגיה. יורונקסט נוצרה בשנת 2000 ממיזוג של הבורסות של אמסטרדם, בריסל ופריז. בשנת 2007 היא התמזגה עם בורסת ניו יורק (NYSE), והיא מנהלת כיום בורסות בשש מדינות אירופאיות.

המדד הגיע לשיא היסטורי בשנת 2000 רגע לפני פיצוץ בועת הדוט.קום, אך בשונה ממדדים אחרים התקשה להתאושש, ורק בשנת 2021 הצליח לחזור לרמות שיא. כיום, בדומה לרוב המדדים המובילים בעולם, הוא נמצא סמוך לרמות השיא של כל הזמנים שנקבעו רק לפני מספר ימים. 

החברות הנסחרות בבורסת יורונקסט בפריז מדורגות לפי שווי השוק של המניות החופשיות ונפח המסחר ב-12 החודשים האחרונים. מתוך 100 החברות הראשונות בדירוג נבחרות 40 שלפי דעת חברי הוועדה הן הרלוונטיות ביותר כבנצ'מארק לניהול נכסים, ושמתאימות להיות נכס בסיס למוצרים נגזרים. המדד נבחן אחת לרבעון על ידי וועדה לא תלויה. ישנה תקרה של 15% מהמדד למניה בודדת.

מדדים צרפתיים נוספים:

מדד ה-CAC Next 20 מכיל את 20 המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר אחר ה-40 של מדד הדגל, ומכיל את מאגר המועמדים להיכנס למדד ה-CAC 40.

CAC Mid 60 משלים את 60 החברות שלאחר ה-20 שבמדד ה-CAC Next 20 מבחינת שווי שוק.  

 מניות וסקטורים חשובים

המדד מארח כמה מהחברות הגדולות והחשובות בעולם. המניה הגדולה במדד עם 10.64% היא של חברת מוצרי היוקרה LVMH (לואי ויטון) שמחזיקה במותגים כמו לואי ויטו, ספורה, כריסטיאן דיור ועוד רבים. השניה היא חברת האנרגיה טוטל אנרג'י (9%). השלישית היא חברת הקוסמטיקה ומוצרי הטיפוח לוראל (6.24%), לאחר מכן חברת התעשייה והאנרגיה שניידר אלקטריק (6.01%), חברת התרופות סאנופי (5.85%) וחברת איר ליקוויד (5.34%), שעוסקת בתחומים רבים כמו אספקת גז, כימיקלים, חומרי יסוד לתעשיית התרופות ועוד. שמות מוכרים נוספים הם אירבוס, רנו ואורנג'. 

סך הכל 10 המניות הגדולות במדד תופסות כמעט 60% ממשקלו, כלומר המדד לא מאד מפוזר. שווי השוק של כלל המניות הכלולות במדד הוא 2.46 טריליון יורו, ושווי השוק של המניות החופשיות הוא 1.717 טריליון יורו.

נכון לסוף שנת 2023 הסקטורים המובילים הם סקטור הצריכה המחזורית עם 28.4% מהמדד, התעשייה עם 23.5%, סקטור הבריאות הפיננסים והאנרגיה תופסים בין 9% ל-10% כל אחד. גם המדד הזה, בדומה מדד הפוטסי, נעדר כמעט לחלוטין מחברות טכנולוגיה. הסקטורים הקטנים ביותר הם נדל"ן, תקשורת ותשתיות.

עוד מאפיין דומה למדד הפוטסי הוא שהחברות המובילות במדד הן חברות בנלאומיות גדולות שלא משקפות בהכרח את הכלכלה הצרפתית דווקא. כך לדוגמה לוראל היא יצרנית מוצרי הקוסמטיקה הגדולה בעולם, סאנופי בין חברות התרופות הגדולות בעולם, אירבוס היא כיום יצרנית המטוסים המובילה בעולם (לאור הבעיות של בואינג) וכו'. כלומר, המניות הכלולות במדד הקאק 40 נסחרות אמנם בבורסה בפריז, אך הן של חברות בנלאומיות גדולות כך שהן לא משקפות בצורה טובה את הכלכלה הצרפתית.

קיראו עוד ב"גלובל"

למעשה מרבית פעילות החברות הנסחרות במדד, כמו גם רוב העובדים שלהם אינם ממוקמים בצרפת. גם חלק לא מבוטל מהמחזיקים בחברות הכלולות במדד אינם צרפתים אלא גרמנים, אמריקאים, יפנים, אנגלים ועוד שמחזיקים בכ-50% מהמדד, אחוז יוצא דופן לחברות המרכיבות את המדד המוביל במדינה.

ביצועים

ממוצע התשואות בשנים האחרונות דומה למדדים אחרים, ובטווח הארוך יותר ניתן לומר שהוא מעט נמוך.

הממוצע בשלוש השנים האחרונות שהסתיימו בסוף 2023 היה 10.76%. בחמש השנים האחרונות הממוצע היה 9.78%. אלו תשואות יפות שמאפיינות את שווקי המניות באופן כללי. אולם מאז תאריך הבסיס של המדד, סוף 1987 (כמה חודשים לפני השקתו) – הממוצע השנתי הוא 5.77% שנחשב מעט נמוך יחסית למדד מנייתי.  

מכפיל הרווח הממוצע הוא 20.3 ותשואת הדיבידנד קרוב ל-3%. מדובר במכפיל גבוה יחסית למדדים אירופאיים מובילים אחרים. 

 

מכשירי השקעה

גם סביב המדד הזה נבנו לא מעט מכשירי השקעה, בעיקר ברחבי אירופה. הנה כמה תעודות סל העוקבות אחריו:

 

Amundi CAC 40 UCITS ETF גובה 0.25% דמי ניהול ונסחרת ביורו. מנהלת נכסים בהיקף 257 מיליון אירו. 

BNP Paribas Easy CAC 40 ESG UCITS ETF (E40.PA) נסחרת אף היא ביורו וגובה אף היא 0.25%. מנהלת כ-308 מיליון יורו. 

יש גם כמה מכשירים ממונפים, כמו לדוגמה WisdomTree CAC 40 3x Daily Leveraged. וכאלה שעושים שורט על המדד. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לרון 22/03/2024 09:22
    הגב לתגובה זו
    RNO מאוד תנודתית ,ביתא גבוהה לא מעכשיו
  • 2.
    לרון 22/03/2024 09:20
    הגב לתגובה זו
    CDI,הזולה ביותר וכנראה יש סיבה היא KERING
  • 1.
    לרון 22/03/2024 09:19
    הגב לתגובה זו
    אחת הטובות ומשכך היקרות,לא המלצה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.