אביגדור וילנץ
צילום: שמואל אוסטר

סטארטאפ השבבים של אביגדור וילנץ זינק ב-72% ביום המסחר הראשון שלו

על אף שעיני מרבית המשקיעים נשואות אל עבר הנפקת רדיט היום, חברה פחות מוכרת בשם אסטרה לאבס, מאחוריה עומד אחד היזמים הישראלים הבכירים, עשויה לפתוח את הדלת בפני חברות דומות שיבקשו גם הן לרשום את מניותיהן למסחר
איתן גרסטנפלד | (2)

בזמן שעולם הטכנולוגיה צמוד להנפקה המתוקשרת של פלטפורמת הפורומים הפופולארית רדיט (Reddit) שהושלמה אמש לפי שווי של 6.5 מיליארד דולר, הנפקה של חברה אחרת שככל הנראה מעולם לא שמעתם את שמה עשויה להתברר כמשמעותית יותר באשר לעתיד ההנפקות הטכנולוגיות בשנה הקרובה.

מניות חברת החומרה אסטרה לאבס (Astera Labs) החלו להיסחר אתמול (ד') תחת הסימול ALAB, לאחר שהחברה השלימה הנפקה ראשונית (IPO). אסטרה הודיעה השבוע כי הופעת הבכורה שלה בנאסד"ק תהיה גדולה מכפי שתכננה בתחילה מכל הבחינות: היא תמכור יותר מניות - 19.8 מיליון לעומת התוכנית הקודמת של 17.8 מיליון - ובמחיר גבוה יותר של 36 דולר למניה, לעומת הטווח הקודם של 27-30 דולר. אסטרה בסך הכל מצפה החברה לגייס סכום כולל של 604 מיליון דולר, לפי שווי של מעל 4.5 מיליארד דולר.

אסטרה מספקת פתרונות קישוריות נתונים וזיכרון עבור כמה מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, כולל אינטל ו-TSMC. אינטל אינה רק לקוח של החברה אלא גם משקיעה אסטרטגית בחברה שהוקמה בשנת 2017 על ידי בכירים לשעבר בחברת המוליכים למחצה Texas Instruments, במטרה לפתור בעיות "צוואר בקבוק" במרכזי נתונים. אחד ממוצרי הליבה שהיא מוכרת נועד לשפר את היעילות והמהירות של החיבור בין תוכנות וחומרה שונות במרכזי נתונים. מי שנמנה עם צוות המייסדים, והיה לאחד המשקיעים הראשונים בה הוא היזם ואיש העסקים אביגדור וילנץ הישראלי.

וילנץ הקים לאורך השנים שורה של חברות בתחום המוליכים למחצה, שנמכרו בהמשך בסכומים גבוהים לענקיות בתחום, שהבולטת שבהם היא חברת האבנה לאבס שנמכרה בשנת 2019 לענקית השבבים אינטל האמריקאית תמורת 2 מיליארד דולר. מלבד האבנה לאבס, וילנץ ייסד את חברת גלילאו טכנולוגיות שנמכרה (25%) לחברת מארוול האמריקאית תמורת 2.7 מיליארד דולר, וחברת אנפורנה לאבס, אשר נמכרה בשנת 2015 לענקית הטכנולוגיה אמזון תמורת 370 מיליון דולר. וילנץ אמנם אינו נמנה בדירקטוריון החברה אך הדירקטורים באסטרה הוא יד ימינו, מנואל אלבה, עמו ייסד את גלילאו ואשר שימש בעבר כשותף שלו בהשקעות רבות.

על אף שהחברה הינה אמריקאית לחלוטין היא מחזיקה בפעילות קטנה בישראל באמצעות חברת איסטרוניקס. על פי התשקיף שהגישה החברה לרשות ניירות ערך האמריקאית מתוך 267 עובדים, 7 מועסקים בישראל. עובדים אלו מסייעים לחברה במחקר ופיתוח וכן לצרכי מכירה ותחזוק של לקוחות מקומיים.

בינה מלאכותית וצמיחה בהכנסות

על אף שבינה מלאכותית אינה ליבת הפעילות של החברה בתשקיף שפרסמה לקראת ההנפקה צמד האותיות AI זכה ללא פחות מ-271 אזכורים, רמז למה שבחברה מאמינים עשוי לתמוך במחיר המנייה. עם זאת, החברה אמנם עשויה להרוויח מהעניין הגובר והפיתוח של מרכזי נתונים עבור בינה מלאכותית, אך קשה לראות בה חברת בינה מלאכותית אמיתית.

מה שכן עשוי לעניין את המשקיעים הוא הצמיחה המהירה שלה לאחרונה והרווחיות המוקדמת שהפגינה אסטרה. פעמים רבות סטארט-אפים והפסדים הולכים יד ביד, כך שלעתים קרובות כאשר הם הופכים לציבוריים הם עדיין רחוקים מלהציג רווחיות. עד לא מזמן זה היה בדיוק המקרה של אסטרה, עסקיה צמחו במהירות בשנה שעברה, אך היא לא הפסיקה לשרוף מזומנים. על הכנסות של 79.9 מיליון דולר ב-2022, היא רשמה הפסד נקי של 58.3 מיליון דולר, ועל הכנסות של 115.8 מיליון דולר ב-2023, ההפסד הנקי הסתכם ב-26.3 מיליון דולר.

אלא שבשני הרבעונים האחרונים חל מפנה מסוים: ברבעון השלישי של 2023, ההכנסות של אסטרה החלו לגדול באופן דרמטי: מ-10.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2023 ל-36.9 מיליון דולר ברבעון השלישי, ו-50.5 מיליון דולר ברבעון הרביעי. אך הצמיחה לא נשארה רק בשורה העליונה וחלחלה גם לתחתונה. לאחר שרשמה הפסד נקי של 20 מיליון דולר ברבעון השני של 2023, ההפסד הנקי הצטמצם ל-3.1 מיליון דולר בלבד ברבעון השלישי של 2023, וברבעון הרביעי, היא הציגה לראשונה רווחיות עם רווח נקי של 14.3 מיליון דולר. עם זאת, חשוב לזכור שלחברות מסוגה של אסטרה ישנה נטייה להציג תנודות חדות מעין אלו, בשל הרגישות ללקוחות חדשים או צבר של הזמנות שמשפיעים על כל הרבעון.  ברקע נמצאת העובדה שבשנת 2023, שלושת הלקוחות הגדולים ביותר של החברה היוו כ-70% מההכנסות שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    המוח היהודי עובד 22/03/2024 01:45
    הגב לתגובה זו
    והכול בגלל פוליטיקאים ומעאכרים שעבורם התורה זה ביזנס
  • 1.
    שיהיה לו בהצלחה!!!!! אלוףףףףףףףףףףףףףף (ל"ת)
    ישראל 21/03/2024 11:45
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.