דלויט: שוק הסייבר הישראלי בצמיחה מואצת; חברות נערכות ל-IPO
לפי דו"ח שפרסמה דלויט ישראל, היקף המיזוגים והרכישות יעלה דרמטית בשנתיים הקרובות, כשחברות בינלאומיות ירכשו חברות מקומיות
הסייבר הישראלי בהתקפה - הוא צומח בקצב מהיר, החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט במגמת עלייה, עסקאות הרכישות עולות מדרגה ומנהלי החברות מסבירים בשיחות עם ביזפורטל שמגמת הצמיחה תימשך. בחודש האחרון היו אקזיטים מרשימים וקצב הרכישות מעל לכפול משנה שעברה.
מחקר חדש שערכה דלויט ישראל, שבמסגרתו נבחנו כ-300 חברות סייבר פרטיות בארץ, או כאלה בעלות זיקה מהותית לישראל (כלומר חברות Product פרטיות שעדיין נרכשו), מעלה תמונת מצב עדכנית של השוק, ונותן תחזית לשנתיים הקרובות. במסגרת המחקר נבדקו פרמטרים כמו היקף הגיוס הכולל, היקפי ומועדי הגיוסים האחרונים, מספר העובדים בחברות ועוד. החברות חולקו לתתי-קטגוריות, לפי תחומי פעילותן, והניתוח עצמו נערך תחת השפעת מגמות גלובליות בתחום הסייבר, מגמות מקומיות בשוק הטכנולוגיה ומגמות גיאו-פוליטיות מקומיות רלוונטיות.
מהדו"ח עולה, בין השאר, שבדומה לטרנד הקונסולידציה בקרב חברות SaaS, גם שוק הסייבר צפוי לעבור תהליך דומה. הסייבר הוא אחד מהתחומים שבהם יש ריבוי הספקים (multi vendors) הגדול ביותר בארגונים. מנגד, נושא הסייבר מעסיק היום סמנכ"לים רבים בארגון ולא רק את ה-CISO. לכן, לפי הבחינה יש מגמה בקרב ארגונים גדולים בעולם להעדיף עבודה על בסיס פלטפורמות שמספקות מענה למגוון צרכים, על פני מספר רב של פתרונות ומענים ספציפיים.
כבר כיום ניתן לראות את הירידה בהוצאות לפתרונות סייבר כחלק יחסי מההכנסות של תאגידים בינלאומיים. כך, בין היתר, מסקר גלובלי שבוצע על ידי דלויט ביוני 2023 בסקטור הפיננסי, עלה כי ההוצאה של אותם תאגידים לפתרונות סייבר קטנה מ-0.72% ב-2021 ל-0.54% ב-2023.
- דלויט הכינה דוח עם הזיות AI; נאלצה להחזיר את רוב התמורה
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד עולה מהדו"ח כי יותר מ-40% מחברות הסייבר ביצעו את הגיוס האחרון ב-2021 ובמחצית הראשונה של 2022. רבע מהחברות האלה הן חברות צמיחה, שגייסו לפי שווי ממוצע של כ-500 מיליון דולר. חלקן מתקשות כיום לשמור על קצב הצמיחה שהציגו בעבר, ובהתייחס למכפילי השוק הנוכחיים יתקשו להציג צמיחה בשוויין (בחלק מהמקרים הן יתקשו לשמור על השווי שלפיו בוצע הגיוס הקודם).
מנגד, 67 חברות סייבר מכלל החברות שנבחנו, ערכו סבב גיוס אחרון ב-2023, כך על פי הדו"ח. מתוכן 5% גייסו במצטבר 200-100 מיליון דולר, ו-15% גייסו יותר מ-200 מיליון דולר. מקצתן בוחנות את האפשרות לנצל את תנאי השוק כדי לרכוש חברות סייבר קטנות יותר, להעמיק את ה-Offering הטכנולוגי ולהציע פתרון סייבר מקיף יותר. במצב הנוכחי, שבו חלק מהחברות מכוונות להנפקה (הערכות ראשוניות מדברות על פתיחת חלון ההנפקות לא לפני שנת 2025) ואילו חלק זקוקות להון כדח לשרוד, דלויט ישראל מצביעה על שלושה תרחישים אפשריים לשוק הסייבר בתקופה הקרובה:
1. צמיחה מואצת הנתמכת גם בצמיחה אנ-אורגנית, באמצעות מיזוגים ורכישות, כדי להעלות את מוכנות החברה ל-IPO (הנפקה ראשונה בבורסה).
2. רכישת חברות מקומיות על ידי חברות בינלאומיות.
3. מיזוג בין חברות סייבר ישראליות כדי לייצר חברה גדולה עם היצע פתרונות רחב יותר.
טל חן, שותף במחלקת בנקאות השקעות ומימון תאגידי בדלויט ישראל, מסר לאחר פרסום הדו"ח כי, "אנו מעריכים שהירידה הצפויה במספר הקרנות שצפויות להשקיע בישראל בשנתיים הקרובות, בשילוב עם הצמיחה הנמוכה של חלק מחברות הסייבר, יחייב חלק לא מבוטל מהן לגייס השקעות בשוויי Down-Round (לפי שווי נמוך משווי הגיוס הקודם). מגמה זו עשויה לשמש קטליזטור לרכישות על ידי חברות בינלאומיות, כמו גם למיזוגים בין חברות מקומיות.
- אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטיאין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם
שיחה עם יואב שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של Apptor.ai
ספר בקצרה על עצמך:
אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.
ספר על החברה ומניין בא הרעיון?
אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.
אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.
מתי הוקמה וכמה עובדים?
קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מי המשקיעים?
זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד
הונאה ברשת (AI)המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?
על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור
הונאה בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת.
צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים.
מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך TrueScontrol.
הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון.
- יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס- יצא ל"שרת" בעזה מהבית
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אובדן אמון = אובדן הכנסות
מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממש. עסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.
