אלקס הרטמן
צילום: יחצ

עו"ד אלקס הרטמן נפטר בגיל 68

רוי שיינמן | (1)
נושאים בכתבה אלקס הרטמן

ש. הורוביץ ושות׳ מרכין ראש ומודיע בצער רב על פטירתו בטרם עת של אלקס הרטמן. "אלקס היה משפטן וליטיגטור מבריק, ועל ברכיו התחנכו דורות של עורכי-דין שראו בו מגדלור של ידע וניסיון", מסרו מהמשרד.

 

אלקס הצטרף למשרד הורוביץ כמתמחה, ומאז גדל וצמח במשרד, והיה לשותף וחבר בכיר בהנהלת המשרד משך שנים רבות.

 

"אלקס הציב כנר לרגליו את האתיקה, היושרה וערכי המקצוע", הוסיפו במשרד. "הוא ייצג סולם ערכים אשר נדמה שכיום יותר ויותר קשה למצוא, ולא במקרה הוא עסק בפעילות ציבורית ענפה בנושא זה, ושימש כיו"ר ועדות רבות ושונות אשר עסקו באתיקה המקצועית של עורכי דין, וביניהם יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין".

 

אלקס כיהן כחבר הוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה וכחבר בדירקטוריון הארגון הבינלאומי Lex Mundi המאגד את משרדי עורכי הדין המובילים בעולם.

כמו כן, כיהן כנשיא הארגון הבינלאומי של עורכי הדין והמשפטנים היהודיים, שם קידם פתיחתם של הליכים משפטיים נגד גורמים התומכים בטרור, והגן על המדינה בפורומים משפטיים בינלאומיים שונים.

 

במהלך הקריירה שלו, ייצג אלקס אנשי עסקים וחברות מובילות במשק הישראלי, חברות רב-לאומיות, בנקים ומוסדות פיננסיים, בתי השקעות ועוד; ייצג בבוררויות בינלאומיות בסכסוכים רבי היקף ושימש כבורר במחלוקות סבוכות. אלקס היה לא רק עורך דין, אלא יועץ אישי ואסטרטג, אשר ידע לעזור ולהכווין את לקוחותיו כאשר נקלעו לסכסוכים העזים ביותר בחייהם.

"מעבר להיותו עו״ד משכמו ומעלה, היה אלקס מנטור וחבר, גידל דור של משפטנים ועורכי דין אשר זכו ללמוד ממנו את אומנות הליטיגציה, אומנות הטיעון ואומנות החקירה הנגדית, חשיבה אנליטית וראיה אסטרטגית, ומתן שירות בלתי מתפשר ללקוח, כל זאת תוך כיבוד  בית המשפט ובא-כח הצד שכנגד אשר נשאר, תמיד, חבר למקצוע", מסרו מהמשרד. "כל מי שזכה להכיר את אלקס יודע שהוא היה גדול מהחיים. נוכחותו תחסר לנו מדי יום ובכל יום. המשרד ימשיך את דרכו באמצעות דור הליטיגטורים המצוין שגידל במשרד".

 

אלקס השאיר אחריו את אישתו, אסתי, ילדיו, מיה, יואב ויונתן ונכדים אהובים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בת אל 17/03/2024 09:45
    הגב לתגובה זו
    איש יקר, לוחם בכפייה הדתית.
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.