אינפלציה מדד המחירים
צילום: מחלקת השיווק של מחסני השוק

מדד מחירי הדירות עלה ב-1.2%; מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4%

מדד המחירים בפברואר עלה בטווח העליון של התחזיות; מדד מחירי הדירות מזנק למעלה - אבל הסברנו כי מדובר  בנתונים לא נכונים; הבעיה - הלמ"ס בלי כוונה מריצה רוכשים פוטנציאליים לקנות דירות
רוי שיינמן | (25)

ההפתעה בפרסום המדד היא במחירי הדירות. מחירי הדירות עלו ב-1.2% בהמשך לעלייה של 0.7% בחודש הקודם. איך זה ייתכן? התשובה פשוטה. דמיינו שאתם עומדים לקנות דירה, מחפשים, מתלבטים ובא קבלן ואומר לכם המחיר הוא 2.5 מיליון שקל ותקבלו מתנה גדולה - שלמו 5% היום ו-95% בסוף התקופה עוד כשלוש שנים. נניח שהשתכנעתם וקניתם. אתם כבר לא תבקשו הנחה על המזומן, לא אכפת לכם מה התשלום במזומן הוא קטן. הקבלן מצידו יודע שההנחה שהוא נותן משמעותית מאוד ולכן הוא יכול להרים את המחיר, וכך המחירים המוחלטים-אבסולוטיים זוחלים למעלה. הלקוח הבא כבר יקנה דירה כזו ב-2.53 מיליון שקל. אלא שלמחיר הזה אין משמעות. כשאתם מקבלים הנחה כל כך גדולה שמתבטאת בתשלום בסוף הדרך, עוד עשרות אלפי שקלים לא משנים. ההנחה הזו כפי שחישבנו כאן שווה 7%-9% ויותר, זה לא מופיע בנתוני הלמ"ס ולכן נוצרת כאן מגמה שלפיה המבצעים האלו מייצרים עליות מחירים בלמ"ס ועליות המחירים מזניקים את אלו שיושבים על הגדר לרכוש דירה.  וכאן הבעיה - הנתונים השגוייים האלו עלולים להביא לעליית מחירים אמיתית.

מדד המחירים לצרכן - מדד המחירים לצרכן עלה בחודש פברואר 2024 ב-0.4% . בשנים עשר החודשים האחרונים (פברואר 2024 לעומת פברואר 2023) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: פירות טריים שעלו ב-10.7%, הנעלה שעלה ב-1.4%, תרבות ובידור שעלה ב-1.2%, שונות שעלה ב-1.0%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.9%, מזון, ריהוט וציוד לבית ותחבורה שעלו ב-0.7%, כל אחד. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: הלבשה שירד ב-2.5% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.6%.

 

שכר דירה - בשכר הדירה החודשי, עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עליה של 3.0% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.5%.

 

מדד מחירי תשומות בבנייה למגורים - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ירד בחודש פברואר 2024 ב-0.2% והגיע ל-129.9 נקודות לעומת 130.2 נקודות בחודש קודם (הבסיס: יולי 2011 = 100.0 נקודות). מתחילת השנה עלה מדד זה ב-0.1%.

 

שינוי במחירי שוק הדירות   

מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים דצמבר 2023 – ינואר 2024 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים נובמבר - דצמבר 2023,  נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.2%. בפילוח לפי מחוזות נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: ירושלים (1.4%), צפון (1.1%), חיפה (1.5%), מרכז (1.1%), תל אביב (1.1%) ודרום (1.8%). מחירי הדירות החדשות עלו ב-0.4%.

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    Roaicc 16/03/2024 18:27
    הגב לתגובה זו
    יהיה עליות זה בגלל שששון עזב
  • 14.
    שרוליק 16/03/2024 09:07
    הגב לתגובה זו
    בהמשך לאסון 7/10, תוך גרימה לאינפלציה מוגברת ממשלת החורבן שוחקת את העם הגם כלכלית.
  • 13.
    אורן 16/03/2024 04:04
    הגב לתגובה זו
    מחירי הדיור מתרסקים אבל הנתונים של הלמס מראים עליה. מה אפשר להגיד
  • 12.
    אלון 15/03/2024 18:28
    הגב לתגובה זו
    והמדד לא עלה... מעניין מה מחירי החופשות בארץ... מעניין באיזה סעיף (לא) נכנס קפיצת מחירי שכר פועלים (פי 2 לשואלים)
  • זה כי רק אל-על פועלת כרגע. חברת הגנבים. (ל"ת)
    טייס אל-על 16/03/2024 09:10
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    פוטנציאל לעליות במחירי הדירות קריית חיים מערבית שדרות (ל"ת)
    ראובן 15/03/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
  • המחירים קרובים ל-0שקל, פוטנציאל שיעלו ל-1שקל (ל"ת)
    נסראללה 16/03/2024 09:12
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    איפה הבכיינים שרצו להוריד ריבית? צריך להעלות אותה ל10% (ל"ת)
    יוני 15/03/2024 17:17
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אזרח 15/03/2024 16:30
    הגב לתגובה זו
    מזמן היו צריכים לסגור את המשרד הזה.
  • 8.
    בסדר - מאמינים!! המשק במצב מצוין!!! אחלה מדינה!! כייף!! (ל"ת)
    חחחחחחחחחחחחחח 15/03/2024 14:44
    הגב לתגובה זו
  • גרנד נו 16/03/2024 09:09
    הגב לתגובה זו
    שתה הרבה מים והפסק כל מאמץ חשיבתי מכביד !
  • 7.
    דרור בחופשה מעזה . 15/03/2024 14:43
    הגב לתגובה זו
    מדד שמדד . כול זמן שהשקרן כאן טוב לא יהיה . חייבים להעיף אותו מה שיותר מהר .
  • 6.
    בושה 15/03/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    פשוט בושה לאיך ש"מטפלים" ביוקר המחיה.
  • 5.
    אאבב 15/03/2024 14:36
    הגב לתגובה זו
    ככה שעיקר העליה ביד 2
  • 4.
    אברם 15/03/2024 14:28
    הגב לתגובה זו
    תקראו לזה איך שאתם רוצים.מדינה בדיחה.
  • 3.
    עלה,ירד... כבר לא משנה. אין כסף לקנות. (ל"ת)
    רמי 15/03/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
  • קלקלן 16/03/2024 09:10
    הגב לתגובה זו
    אתה רק בתחילת מורד הדרך
  • נהפוך הוא, שני העשירונים העליונים מרוויחים טו מאץ' (ל"ת)
    זאב ערבות 15/03/2024 15:49
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    YOS 15/03/2024 14:18
    הגב לתגובה זו
    עליות מחירים 2.2024 מלא מלא נציג הליכה מוזמן ללכת ולבדוק מחירים חבל אין מעצור בדירות על מה כולה אבן תנו לי אירופה שחררו אותי
  • עוד בסטיונר ירקות משוק הכרמל (ל"ת)
    כלכלן בכיר 16/03/2024 09:13
    הגב לתגובה זו
  • העורב 15/03/2024 16:26
    הגב לתגובה זו
    לך לאתר הלמס ואם תמצא שם שגיאה באחד ממאות רכיבי המדד תחזור אלינו. אבל כמו בכל 15 לחודש במקום נתונים שומעים רק "עליות מחירים מלא מלא"
  • 1.
    הנגיד חייב לעשות עשר אחוז ריבית (ל"ת)
    אייל 15/03/2024 14:16
    הגב לתגובה זו
  • כלכלן 15/03/2024 16:19
    הגב לתגובה זו
    הרהורי עבירה קשים מעבירה
  • בת אל 15/03/2024 19:57
    למה לבלבל את המוח
  • חחח 15/03/2024 14:54
    הגב לתגובה זו
    אין ספק שהוא צריך עלות בחדות!!!!!!!!!!!!!!!
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).