טיקטוק עשויה להיות על המדף בקרוב - אבל מי תקנה אותה?
בית הנבחרים האמריקני הצביע אתמול ואישר באופן מפתיע הצעת חוק שתכריח את ענקית המדיה החברתית טיקטוק להימכר, אחרת היא תיחסם במדינה. מה שזה אומר הוא שטיקטוק כנראה תעלה על המדף - היא לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד את השוק האמריקני שהוא המוביל מבחינת משתמשים עם 150 מיליון.
מי מחזיק בטיקטוק כיום?
הבעלים של טיקטוק היום היא חברת ByteDance הסינית. בעבר לאפליקציה קראו musical.ly ועיקר הפעילות בה היה יצירה של סרטוני ליפסינק לשירים פופולאריים. ב-2018 רכשה ByteDance את האפליקציה ומיתגה אותה מחדש כטיקטוק שאנחנו מכירים כיום עם פיצ'רים שכוונו להפוך אותה לרשת חברתית.
טיקטוק הכניסה בשנת 2023 20 מיליארד דולר מפרסומות והיא עשויה להכניס ב-2024 30 מיליארד דולר - משמע צמיחה של 50%. ב-2023 היו בטיקטוק 1.5 מיליארד משתמשים. טיקטוק עדיין רחוקה מהענקיות כמו פייסבוק, לה יש מעל ל-3 מיליארד משתמשים, אבל היא צומחת בקצב מהיר.
למה האמריקאים איימו לחסום את טיקטוק?
כאמור, טיקטוק מוחזקת על ידי חברה סינית, והממשל הסיני ידוע במעורבותו גם בחברות פרטיות במדינה, במיוחד כאלה שיש להן פעילות גדולה בארה"ב. בשנים האחרונות העלו מחוקקים רבים חששות מפני הפופולאריות של טיקטוק במדינה, כאשר שני החששות המרכזיים הם שממשלת סין תוכל להשתמש באפליקציה כדי לאסוף נתונים אישיים מאזרחים אמריקאים, וכן שהממשלה הסינית עשויה להשתמש בה כדי להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית.
השפעה של רשתות חברתיות על מערכות בחירות ועל פוליטיקה בין לאומית או מדינית היא לא דבר חדש. מנכ"ל ומייסד מטא-פייסבוק, מארק צוקרברג, כבר הגיע למספר שימועים בקונגרס על התפקיד שפייסבוק שיחקה במהלך בחירות 2016 בהן נבחר דונאלד טראמפ לנשיא ארה"ב. הטענות היו שרוסיה הייתה מעורבת בקמפיין דרך הפלטפורמה בצורה של הפעלת פרופילים מזויפים והפצה של "פייק ניוק", והטענות כלפי פייסבוק וצוקרברג היו שהן לא עשו שום דבר כדי למנוע את זה.
- אורקל תפרוס 50 אלף שבבי AI של AMD
- האם הצמיחה המטאורית של אורקל מגיעה על חשבון הרווחיות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מארק צוקרברג בשימוע מול הקונגרס; קרדיט: טוויטר
גם ב-X (טוויטר לשעבר) היו מקרים כאלה, כאשר האחרון הוא כמובן הפעילות הערה נגד ישראל מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, שגם כן כוללת כמויות רבות של מידע כוזב. מאז תחילת המלחמה חמאס משתמש גם ברשת של אילון מאסק בשביל להפיץ את התעמולה שלו, והמצב הגיע אפילו עד לאיחוד האירופי שהורה לרשת להסיר את הפוסטים של חמאס.
העניין הוא שאחד העקרונות המרכזיים עליהן רשתות חברתיות בנויות הוא חופש הביטוי, ובארה"ב העיקרון הזה חזק במיוחד - כבר בשנת 2020 בעת כהונתו של הנשיא לשעבר טראמפ הוביל הממשל מהלך למכירת פעילות טיקטוק בארצות הברית מחברת האם ByteDance הסינית לידי חברה אמריקאית, אבל המהלך נפל. חשוב לציין שחלק מההתנגדות של טראמפ לטיקטוק מושפעת בעיקר מהעובדה שפייסבוק הרחיקה אותו לשנתיים מהפלטורמה בעקבות המהומות בקפיטול, ורק בשנה שעברה החזירה החברה את חשבונות הפייסבוק והאינסטגרם שלו לפעילות.
קיראו עוד ב"גלובל"
מי המועמדות לרכישת טיקטוק?כבר בניסיון האחרון של הרגולטור האמריקני לגרום למכירה של טיקטוק, שורה של חברות טכנולוגיה מובילות התייצבו להתחרות על הרכישה ובראשן מיקרוסופט MICROSOFT , וולמארט WALMART , אורקל ORACLE CORP . התחרות הייתה על רכישת הפעילות של הרשת החברתית בארה"ב, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד, שהייתה אמורה להתכנס תחת ישות חדשה בשם "טיקטוק גלובל". אז מי שזכתה ב"מירוץ" הייתה אורקל, אבל המהלך לא יצא לפועל.
רשימת המתחרות הפוטנציאליות היום תהיה קצרה יותר, עד כדי כך שיכול להיות שזה לא יהיה כל כך קל למצוא קונה, וזאת מכמה סיבות.
ראשית, טיקטוק הרבה יותר גדולה ממה שהיא הייתה אז. כאמור טיקטוק עשויה להכניס 30 מיליארד דולר ב-2024, בערך שישית מההכנסות של מטא לצורך העניין, ואם נשתמש בהערכת שווי דומה זה ייתן לטיקטוק שווי של מעל 200 מיליארד דולר. רשימת עסקאות המיזוגים והרכישות בסדרי גודל האלה היא די קצרה - AOL רכשה את טיים וורנר ב-182 מיליארד דולר במזומן ובמניות בשנת 2000, והעסקה הגדולה ביותר מהסוג הזה גם כן הייתה באותה שנה כאשר חברת הסלולאר הבריטית וודפון רכשה את החברה הגרמנית מנסמן בקצת יותר מ-190 מיליארד דולר.
שנית, הלחץ הרגולטורי כיום הרבה יותר גדול על חברות מהסוג הזה. רק תראו את מספר התביעות שהוגשו בשנים האחרונות נגד ענקיות הטכנולוגיה (שחלקן גם רוכשות פוטנציאלות) גוגל GOOGLE , מטא META PLATFORMS , אמזון AMAZON , מיקרוסופט MICROSOFT ואפל APPLE . כמעט לכל החברות האלה יש איזשהו ניגוד עניינים עם רכישת טיקטוק - למיקרוסופט כבר יש רשת חברתית משלה, לינקדאין, גוגל מתחרה בטיקטוק עם פיצ'ר הרילס שלה ביוטיוב, מטא היא בהחלט מתחרה ישירה של טיקטוק. לאפל אומנם אין רשת חברתית משלה, אבל אחת מהאסטרטגיות המרכזיות של החברה היא להימנע מפרסום ממוקד (Targeted Advertising), ויהיה קשה לשמור על כך בניהול של רשת חברתית.
אורקל, המנצחת במירוץ לרכישת טיקטוק בסיבוב הקודם כאמור, לא נראית כמו מתחרה ישירה שלה, אבל במהלך השנים האחרונות הקשר בין השתיים התחזק כאשר אורקל הפכה לספקית הענן של טיקטוק, כך שהיא כבר מרוויחה ממנה גם ככה, ולמעשה אורקל מתמודדת עם ביקושים כה גדולים בתחום הענן שנראה שלא יהיה לה עניין ברכישת רשת חברתית שתאלץ אותה להיכנס גם לתחום הפרסום, תחום בו אין לה ניסיון.
אורקל - תנסה שוב לרכוש את טיקטוק?; קרדיט: SHUTTERSTOCK
הבעייתיות בעסקהכאמור עסקת המכירה של טיקטוק כנראה תיעשה לפי שווי של בערך 200 מיליארד דולר - אין כמעט חברות שיכולות לממן עסקה כזאת, ועסקה של מזומנים+מניות תשאיר את בייטדאנס בתמונה, מה שחוטא למטרה של הקונגרס.
לאורקל יש חלקיק מהמזומנים בשביל העסקה, ואפילו למיקרוסופט אין מספיק כסף - לה יש מזומנים ושווי מזומנים של בערך 81 מיליארד דולר. אם כן, אחת האפשרויות היא שילוב כוחות של מספר חברות, כמו למשל אורקל ווולמארט, או שהחברה אפילו תנפיק בוול סטריט ותיעזר בציבור המשקיעים למימון חלק מהעסקה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח?
ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.
מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.
בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.
אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות
האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.
